ידי האדם יושבות ברומו של עולם - ואצבע שהרים משה
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף קפו ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא וְאָמַר, ׳בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמוּתוּ וְגוֹ'׳ (שמות ל, כ). יַלְפֵינָן מֵהַאי קְרָא, דְּמַאן דְּלָא חָיִישׁ לְהַאי, וְיִתְחֲזֵי קַמֵּי מַלְכָּא בִּידִין מְזוּהֲמָן, חַיָּיב מִיתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּידוֹי דְּבַּר נָשׁ יַתְבִין בְּרוּמוּ שֶׁל עוֹלָם. אֶצְבְּעָא חֲדָא אִית בִּידָא דְּבַּר נָשׁ, וְאִיהוּ אֶצְבְּעָא דְּאָרָמָא מֹשֶׁה.
תרגום
פָּתַח אוֹתוֹ יַנּוּקָא וְאָמַר, ׳בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ וְגוֹ'׳ (שמות ל, כ). לָמַדְנוּ מִפָּסוּק זֶה, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ לָזֶה וְיִתְרָאֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּיָדַיִם מְזֹּהָמוֹת, חַיָּב מִיתָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיְּדֵי הָאָדָם יוֹשְׁבִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶצְבַּע אַחַת יֵשׁ בְּיַד הָאָדָם, וְהִיא הָאֶצְבַּע שֶׁהֵרִים מֹשֶׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ההוא ינוקא ואמר, ׳בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'׳ (שמות ל, כ). ילפינן מהאי קרא, דמאן דלא חייש להאי, ויתחזי קמי מלכא בידין מזוהמן, חייב מיתא. מאי טעמא. בגין דידוי דבר נש יתבין ברומו של עולם. אצבעא חדא אית בידא דבר נש, ואיהו אצבעא דארמא משה.
התרגום: פתח אותו ינוקא ואמר, ׳בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו וגו'׳ (שמות ל, כ). למדנו מפסוק זה, שמי שלא חושש לזה ויתראה לפני המלך בידים מזהמות, חיב מיתה. מה הטעם? משום שידי האדם יושבים ברומו של עולם. אצבע אחת יש ביד האדם, והיא האצבע שהרים משה.
מן המפרשים
הסולם: פתח ההוא ינוקא וכו': פתח אותו הילד ואמר, בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'. למדנו ממקרא הזה, שמי שאינו דואג לזה, ונראה בפני המלך בידים מלוכלכות, חייב מיתה. מהו הטעם. הוא משום שידיו של אדם, יושבות ברומו של עולם, אצבע…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דידוי דבר נש וכו' הכוונה שסתם ב' הידים הם מושרשים בבינה בסוד ה' חסדים וה' גבורות שהם ביסודה וידוע שבה סוד מילוי המילוי דהוי"ה כנודע דשם מ"ב ברישא דמלכא דהיינו פשוט בכתר. מלא בחכמה מלוי המילוי בבינה שבו כ"ח אותיות והנה מילוי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: