בריח התיכון שבכלל החמשה - כנגד חמש אצבעות היד
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 5 · דף קפו ע"ב
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְעָשִׂיתָ בְרִיחִים עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד׳ (שם כו, כו) ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית׳. וּכְתִיב ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳. וְאִי תֵּימָא, דְּהַהוּא בָּרִיחַ הַתִּיכוֹן אַחֲרָא הוּא, דְּלָא הֲוָה בִּכְלָלָא דְּאִינּוּן חֲמִשָּׁה. לָאו הָכִי. אֶלָּא הַהוּא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, מֵאִינּוּן חֲמִשָּׁה הֲוָה. תְּרֵין מִכָּאן, וּתְרֵין מִכָּאן, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא. הָא הֲוָה בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, עַמּוּדָא דְּיַעֲקֹב, רָזָא דְּמֹשֶׁה, לָקֳבֵל דָּא, חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן בִּידָא דְּבַר נָשׁ. ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן׳ בְּאֶמְצָעִיתָא, רַב וְעִלָּאָה מִכֹּלָּא, בֵּיהּ קַיְימִין שְׁאַר אַחֲרָנִין.
תרגום
כָּתוּב ׳וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד׳ (שם כו, כו) ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית׳ - וְכָתוּב ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח) - וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתוֹ בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הוּא אַחֵר, שֶׁלֹּא הָיָה בִּכְלַל אוֹתָם חֲמִשָּׁה - לֹא כָּךְ. אֶלָּא אוֹתוֹ בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הָיָה מֵאוֹתָם חֲמִשָּׁה, שְׁנַיִם מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. הֲרֵי הָיָה בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן עַמּוּד יַעֲקֹב, סוֹד מֹשֶׁה. כְּנֶגֶד זֶה חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת בְּיַד הָאָדָם. ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן׳ בָּאֶמְצַע, גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מֵהַכֹּל, בּוֹ עוֹמְדִים שְׁאָר הָאֲחֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׳ (שם כו, כו) ׳וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית׳. וכתיב ׳והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה׳. ואי תימא, דההוא בריח התיכון אחרא הוא, דלא הוה בכללא דאינון חמשה. לאו הכי. אלא ההוא בריח התיכון, מאינון חמשה הוה. תרין מכאן, ותרין מכאן, וחד באמצעיתא. הא הוה בריח התיכון, עמודא דיעקב, רזא דמשה, לקבל דא, חמש אצבעאן בידא דבר נש. ׳והבריח התיכון׳ באמצעיתא, רב ועלאה מכלא, ביה קיימין שאר אחרנין.
התרגום: כתוב ׳ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׳ (שם כו, כו) ׳וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית׳ - וכתוב ׳והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו, כח) - ואם תאמר שאותו בריח התיכון הוא אחר, שלא היה בכלל אותם חמשה - לא כך. אלא אותו בריח התיכון היה מאותם חמשה, שנים מכאן ושנים מכאן ואחד באמצע. הרי היה בריח התיכון עמוד יעקב, סוד משה. כנגד זה חמש אצבעות ביד האדם. ׳והבריח התיכון׳ באמצע, גדול ועליון מהכל, בו עומדים שאר האחרים.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאינון חמשה הוה וכפירש"י ז"ל בפרשת תרומה ע"ש. וז"ש תרין מכאן דכו' : עמודא דיעקב פירוש ת"ת כי ח"ג מכאן ונ"ה מכאן והוא באמצע: ביה קיימין שאר אחרנין נ"ב שהוא ת"ת שכל הספירות בו שלכן נקרא ת"ת ע"ש שהוא באמצעות כולם וכל שאר הענפים…
אור החמה: גליון בריחא דלבושייכו וכו' במדרש רות מהזוהר איתא דאדם הראשון מריח בק"ש דאדם קורא ורוא' אם חסר מלה חדא וכו' והטעם שהוא תלוי בריחא כמ"ש בפ' פנחס דף רל"ג שחמש תיבין דשמע ישראל הם ה' עלין מקיפין לשושנה בעלת הריח. והענין שרמ"ח מצות…
אור יקר: בריחים לקרשי צלע המשכן האחת, ומשה לוי מצד הגבורה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: