ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 3 (קפו ע"א)

תוכחת הינוקא על ברכה בידים מזהמות - חיוב מיתה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף קפו ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ יְדוֹי מְלוּכְלְכָן, וְנָטִיל יְדוֹי, וּבָרִיךְ עַד לָא נָטִיל. אָמַר לֵיהּ, אִי תַּלְמִידֵי דְּרַב שְׁמַעְיָה חֲסִידָא אַתּוּן, לָא הֲוָה לְכוּ לְבָרְכָא בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, וּמַאן דְּבָרִיךְ בְּיָדַיִם מְזוּהֲמוֹת, חַיָּיב מִיתָה.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת, וְנָטַל יָדָיו וּבֵרַךְ טֶרֶם שֶׁנָּטַל. אָמַר לוֹ, אִם תַּלְמִידֵי רַב שְׁמַעְיָה הֶחָסִיד אַתֶּם, לֹא הָיָה לָכֶם לְבָרֵךְ בְּיָדַיִם מְזֹּהָמוֹת, וּמִי שֶׁמְּבָרֵךְ בְּיָדַיִם מְזֹּהָמוֹת חַיָּב מִיתָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה הוו ידוי מלוכלכן, ונטיל ידוי, ובריך עד לא נטיל. אמר ליה, אי תלמידי דרב שמעיה חסידא אתון, לא הוה לכו לברכא בידים מזוהמות, ומאן דבריך בידים מזוהמות, חייב מיתה.

התרגום: רבי יהודה היו ידיו מלכלכות, ונטל ידיו וברך טרם שנטל. אמר לו, אם תלמידי רב שמעיה החסיד אתם, לא היה לכם לברך בידים מזהמות, ומי שמברך בידים מזהמות חיב מיתה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג רבי יהודה הוו ידוי מלוכלכן ובירך עד לא נטיל ור"ל לפי שהדין הוא שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתם גם ענ"י צ"ל קודם נטילה וכן עשה ר"י אלא שהיה בידיו לכלוך קצת ור"י לא חשיב ליה לכלוך. והיי נוקא לרוב חסידותו הקפיד עליו. וז"ש…

קרני אור: שלא נטל ידיו שלא נטל ידיו כו'. א"ל לרבי דר"ל דר"י בירך ענ"י קודם נטילה כדי שיהיה עובר לעשייתן, והוה ידיו מלוכלכין בשעת ברכה, וז"ש ' ובריך עד לא נטיל '. ולולא פי' זה אינו מובן שר"י ח"ו יאכל בלי נטילה, ועוד הא אמר בסמוך 'נטלו…

הסולם: ר' יהודה הוו וכו': ר' יהודה היו ידיו מלוכלכות, ונטל ידיו וברך, מטרם שנטל ידיו. אמר להם הילד, אם תלמידי דרב שמעיה החסיד אתם, לא היה לכם לברך בידים מזוהמות, ומי שמברך בידים מזוהמות חייב מיתה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר