כוס שנזדעזעה עד ׳כוס ישועות אשא׳ - וברכת הערבות
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 30 · דף קפז ע"ב
לשון הזוהר
נָטַל כַּסָּא דְּבִרְכָתָא וּבָרִיךְ, וִידוֹי לָא יַכְלֵי לְמִסְבַּל כַּסָּא, וַהֲווּ מְרַתְתֵּי. כַּד מָטָא ׳לְעַל הָאָרֶץ וְעַל׳ הַמָּזוֹן, אָמַר, ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יהו"ה אֶקְרָא׳ (תהילים קטז, יג). קַיְּימָא כַּסָּא עַל תִּקּוּנֵיהּ, וְאִתְיְשַּׁב בִּיְמִינֵיהּ, וּבָרִיךְ. לְסוֹף אָמַר, יְהֵא רַעֲוָא דִּלְחַד מֵאִלֵּין, יִתְמַשְּׁכוּן לֵיהּ חַיִּין, מִגּוֹ (נ"א מלכא) אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּכָל חַיִּין בֵּיהּ תַּלְיָין. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֶעֱרַב לֵיהּ, וְיִשְׁכָּח עָרֶב לְתַתָּא, דְּיִסְתַּכַּם בְּעַרְבוּתֵיהּ, בַּהֲדֵי מַלְכָּא קַדִישָׁא.
תרגום
לָקַח כּוֹס בְּרָכָה וּבֵרַךְ, וְיָדָיו לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת הַכּוֹס וְרָעֲדוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ ׳לְעַל הָאָרֶץ וְעַל׳ הַמָּזוֹן, אָמַר, ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא׳ (תהלים קטז, יג) - עָמַד הַכּוֹס עַל תִּקּוּנוֹ, וְהִתְיַשֵּׁב בִּימִינוֹ וּבֵרַךְ. בַּסּוֹף אָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁלְּאֶחָד מֵאֵלֶּה יִמָּשְׁכוּ לוֹ חַיִּים מִתּוֹךְ (הַמֶּלֶךְ) עֵץ הַחַיִּים, שֶׁכָּל הַחַיִּים תְּלוּיִים בּוֹ. והקב"ה יֶעֱרַב לוֹ, וְיִמְצָא עָרֵב לְמַטָּה שֶׁיַּסְכִּים בְּעַרְבוּתוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נטל כסא דברכתא ובריך, וידוי לא יכלי למסבל כסא, והוו מרתתי. כד מטא ׳לעל הארץ ועל׳ המזון, אמר, ׳כוס ישועות אשא ובשם יהו"ה אקרא׳ (תהילים קטז, יג). קיימא כסא על תקוניה, ואתישב בימיניה, ובריך. לסוף אמר, יהא רעוא דלחד מאלין, יתמשכון ליה חיין, מגו (נ"א מלכא) אילנא דחיי, דכל חיין ביה תליין. וקודשא בריך הוא יערב ליה, וישכח ערב לתתא, דיסתכם בערבותיה, בהדי מלכא קדישא.
התרגום: לקח כוס ברכה וברך, וידיו לא יכלו לסבל את הכוס ורעדו. כשהגיע ׳לעל הארץ ועל׳ המזון, אמר, ׳כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא׳ (תהלים קטז, יג) - עמד הכוס על תקונו, והתישב בימינו וברך. בסוף אמר: יהי רצון שלאחד מאלה ימשכו לו חיים מתוך (המלך) עץ החיים, שכל החיים תלויים בו. והקב"ה יערב לו, וימצא ערב למטה שיסכים בערבותו אצל המלך הקדוש.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואתיישב בימיניה נ"ב בכוונות כתוב שלא היה מורי נוהג כן אלא תכף מקבלו בשתי ידיו עכ"ל ור"ל תכף מקבלו בשתי ידיו ואח"כ מיד יניחנו בימין ולא ימתין עד על הארץ ועל המזון כמ"ש הכא וז"ל הרב בסה"כ נוטל הכוס בימינו ואומר ברכת זימון. ואמ"ל…
קרני אור: קיימא כסא קיימא כסא כו'. והוא דבר נפלא שמתחלה היו ידיו מרתתי, וכשאמר זה הפסוק נתקיימה על ידיו:
הסולם: נטל כסא דברכתא וכו': לקח כוס של ברכה וברך. וידיו לא יכלו לסבול את הכוס והיו ידיו מרתתים. כשהגיע לעל הארץ ועל המזון, אמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. העמיד הכוס על תקונו, ונתיישב בימינו, וברך. לסוף אמר, יהי רצון, שלאחד מאלו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: