׳נברך׳ הזמנה לעולם העליון הנסתר - על ידי כוס הברכה
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 13 · דף קפז ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ, דָּא הוּא הַזְמָנָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ דָּא הוּא בְּרָכָה. הָכִי הוּא וַדַּאי. אֲבָל נְבָרֵךְ, הַזְמָנָה אַחֲרָא אִיהוּ, הַזְמָנָה דְּבוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (ס"א דפומא) דְּקַדְמֵיתָא אִיהִי הַזְמָנָה לְכוֹס דִּבְרָכָה סְתָם. וְהַאי כּוֹס, כֵּיוָן דְּאַנְטִיל אִיהוּ הַזְמָנָה אַחֲרָא בְּמִלָּה דִּנְבָרֵךְ לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה דְּכָל מְזוֹנִין וּבִרְכָאן מִתַּמָּן נָפְקִין, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ בְּאֹרַח סָתִים, דְּעָלְמָא עִלָּאָה סָתִים אִיהוּ, וְלֵית לְגַבֵּיהּ הַזְמָנָה. אֶלָּא בְּדַרְגָּא דָּא כּוֹס דִּבְרָכָה. (במלה דנברך) אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּמִן יוֹמָא דְּעָלְמָא עַד הַשְׁתָּא, לָא שְׁמַעְנָא מִלִּין אִלֵּין, וַדַּאי הָא אֲמֵינָא דְּדָא לָאו בַּר נָשׁ אִיהוּ.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ זוֹהִי הַזְמָנָה, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ זוֹהִי בְּרָכָה - כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. אֲבָל נְבָרֵךְ זוֹהִי הַזְמָנָה אַחֶרֶת, הַזְמָנָה שֶׁל בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. (שֶׁל הַפֶּה) שֶׁהַקּוֹדֶמֶת הִיא הַהַזְמָנָה לְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה סְתָם. וְכוֹס זוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּטַל, הִיא הַזְמָנָה אַחֶרֶת בְּמִלַּת נְבָרֵךְ לְגַבֵּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל מְזוֹנוֹת וּבְרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִשָּׁם. וּמִשּׁוּם זֶה הוּא בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא נִסְתָּר וְאֵין אֵלָיו הַזְמָנָה, אֶלָּא בְּדַרְגָּה זוֹ כּוֹס בְּרָכָה. (שבמלת נְבָרֵךְ) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁמִּיּוֹם הָעוֹלָם עַד כָּעֵת לֹא שָׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלּוּ, וַדַּאי הֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁזֶּה אֵינוֹ בֶּן אָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, נברך שאכלנו משלו, דא הוא הזמנה, ברוך שאכלנו דא הוא ברכה. הכי הוא ודאי. אבל נברך, הזמנה אחרא איהו, הזמנה דבורא פרי הגפן. (ס"א דפומא) דקדמיתא איהי הזמנה לכוס דברכה סתם. והאי כוס, כיון דאנטיל איהו הזמנה אחרא במלה דנברך לגבי עלמא עלאה דכל מזונין וברכאן מתמן נפקין, ובגין כך איהו בארח סתים, דעלמא עלאה סתים איהו, ולית לגביה הזמנה. אלא בדרגא דא כוס דברכה. (במלה דנברך) אמר רבי יהודה, זכאה חולקנא, דמן יומא דעלמא עד השתא, לא שמענא מלין אלין, ודאי הא אמינא דדא לאו בר נש איהו.
התרגום: ואם תאמר, נברך שאכלנו משלו זוהי הזמנה, ברוך שאכלנו משלו זוהי ברכה - כך זה בודאי. אבל נברך זוהי הזמנה אחרת, הזמנה של בורא פרי הגפן. (של הפה) שהקודמת היא ההזמנה לכוס של ברכה סתם. וכוס זו, כיון שנטל, היא הזמנה אחרת במלת נברך לגבי עולם העליון, שכל מזונות וברכות יוצאות משם. ומשום זה הוא בדרך נסתר, שעולם העליון הוא נסתר ואין אליו הזמנה, אלא בדרגה זו כוס ברכה. (שבמלת נברך) אמר רבי יהודה, אשרי חלקנו שמיום העולם עד כעת לא שמענו דברים אלו, ודאי הרי אמרנו שזה אינו בן אדם.
מן המפרשים
מקדש מלך: אבל נברך הזמנה אחרא איהו נ"ב דהב לן ונברך הוא לעשותו הכוס מרכבה להק"בה שהוא נק' כוס של ברכה אח"כ אנו אומרים נברך שאכלנו משלו. ר"ל נברך מן הבינה הנקראת ברכה את השכינה שהיא האם המפרנסת אותנו ואכלנו משלה וא"כ הם ב' הזמנות א' היא…
אור החמה: בקדמיתא איהו הזמנה לכוס וכו' הענין כי בברכת המזון אנו מזמינים לשתי מדרגות הא' היא המלכות הב' היא הבינה והזמנה ראשונה היא למלכות כדי להבדיל הקליפות חוצה לברכה זו. ואחר שנטל בידו הכוס שהיא המלכות והבדיל ממנה החיצונים צריך להזמין…
אור יקר: איהו הזמנה אחרא כמלה וכו׳ והטעם שצריך כאן הזמנה דכל מזונין והיינו שאכלנו וכו׳, ואומרו שאכלנו משלו והוא על דרך נסתר מפני שהיא עלמא עילאה סתים, היא גופא טעמא דמילתא בענין תרי הזמנות בדבור ועל ידי המלכות הנגלת, וזהו שאמר לית.