ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 6: הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו › פיסקה 12 (קפו ע"ב)

כוס זו להקב"ה ולא למזון - ולכך הזמנת הפה

בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 12 · דף קפו ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, אוּף הָכִי לְבִרְכַּת זִמּוּן כַּסָּא דְּבִרְכָתָא הֲוָה הַזְמָנָה, אֲמַאי הַב וְנִבְרִיךְ. אֶלָּא, הוֹאִיל וּבְקַדְמֵיתָא כַּד הֲוָה שָׁתֵי, אָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. הָא הַזְמָנָה הֲוִי. וְהַשְׁתָּא לְבִרְכַּת מְזוֹנָא, בָּעֵינָן שִׁנּוּי, לְהַזְמָנָה אַחֲרָא, דְּהָא כַּסָּא דָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, וְלָאו לִמְזוֹנָא, וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי הַזְמָנָה דְּפוּמָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, אַף כָּךְ לְבִרְכַּת זִמּוּן כּוֹס בְּרָכָה הָיְתָה הַזְמָנָה, מַדּוּעַ הָבָה וּנְבָרֵךְ? אֶלָּא הוֹאִיל וּבַתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אָמַר "בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן", הֲרֵי זֶה הָיָה הַזְמָנָה. וְכָעֵת לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן צְרִיכִים שִׁנּוּי לְהַזְמָנָה אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי כּוֹס זוֹ הוּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא לַמָּזוֹן, וּמִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ הַזְמָנַת הַפֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, אוף הכי לברכת זמון כסא דברכתא הוה הזמנה, אמאי הב ונבריך. אלא, הואיל ובקדמיתא כד הוה שתי, אמר בורא פרי הגפן. הא הזמנה הוי. והשתא לברכת מזונא, בעינן שנוי, להזמנה אחרא, דהא כסא דא לקודשא בריך הוא הוי, ולאו למזונא, ובגין כך בעי הזמנה דפומא.

התרגום: ואם תאמר, אף כך לברכת זמון כוס ברכה היתה הזמנה, מדוע הבה ונברך? אלא הואיל ובתחלה כשהיה שותה אמר "בורא פרי הגפן", הרי זה היה הזמנה. וכעת לברכת המזון צריכים שנוי להזמנה אחרת, שהרי כוס זו הוא לקדוש ברוך הוא, ולא למזון, ומשום זה צריך הזמנת הפה.

מן המפרשים

קרני אור: אלא הואיל ובקדמיתא אלא הואיל ובקדמיתא כו'. אינו מובן כלל התירוץ. ודחק רבי לפרש בדוחק ור"ל ' הואיל ובקדמיתא ' ר"ל כששותין יין בתוך האכילה ' אמר בורא ' כו':

הסולם: ואי תימא אוף וכו': ואם תאמר, אף בברכת המזון הוא כך, שהכוס של ברכה, נחשבת להזמנה, ולמה אומרים, תן ואברך, משום הזמנה. ומשיב, אלא משום שבתחילה כששתה, אמר, בורא פרי הגפן, הרי היין כבר שמש להזמנה, ועתה בברכת המזון צריכים שינוי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר