דבר הברכה עצמו הוא ההזמנה - ופרי שברשות הסטרא אחרא
בלק · הינוקא בן רב המנונא סבא - קרבות התורה על שלחנו · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קפו ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, בִּשְׁאַר בִּרְכָאן אֲמַאי לָא אִית הַזְמָנָה. אֶלָּא הַהוּא מִלָּה דִּבְרָכָה, דְּקָא מְבָרְכִין עָלָהּ, אִיהוּ הַזְמָנָה. וְתָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּהַאי דִּמְבָרֵךְ עַל פְּרִי, הַהוּא פְּרִי אִיהוּ הַזְמָנָה, וּמְבָרְכִין עָלֵיהּ. וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְקוֹדֶם דָּא, דְּהֲוָה הַהוּא פְּרִי בִּרְשׁוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, לָא מְבָרְכִין עָלֵיהּ. וּכְתִיב ׳לֹא יֵאָכֵל, בְּגִין דְּלָא יְבָרְכוּן עַל הַהוּא פְּרִי, וְלָא יִתְבְּרַךְ סִטְרָא אַחֲרָא׳ (ויקרא יט). כֵּיוָן דְּנָפַק מֵרְשׁוּתֵיהּ, יֵאָכֵל, וּמְבָרְכִין עָלֵיהּ. וְאִיהוּ הַזְמָנָא לְבִרְכָתָא. וְכֵן כָּל מִילִּין דְּעָלְמָא דְּקָא מְבָרְכִין עָלַיְיהוּ. כֻּלְּהוּ הַזְמָנָה לְבִרְכָתָא. וְלֵית בְּהוּ חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה אֵין הַזְמָנָה בִּשְׁאָר הַבְּרָכוֹת? אֶלָּא אוֹתוֹ דְּבַר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו, הוּא הַזְמָנָה. וּבֹא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ זֶה, שֶׁזֶּה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַפְּרִי, אוֹתוֹ פְּרִי הוּא הַזְמָנָה וּמְבָרְכִים עָלָיו, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְקֹדֶם זֶה שֶׁהָיָה אוֹתוֹ פְּרִי בִּרְשׁוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא מְבָרְכִים עָלָיו, וְכָתוּב ׳לֹא יֵאָכֵל, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ עַל אוֹתוֹ הַפְּרִי וְלֹא יִתְבָּרֵךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא׳ (ויקרא יט). כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, יֵאָכֵל, וּמְבָרְכִים עָלָיו. וְהִיא הַזְמָנָה לִבְרָכָה. וְכֵן כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁמְּבָרְכִים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם הַזְמָנָה לִבְרָכָה, וְאֵין בָּהֶם חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, בשאר ברכאן אמאי לא אית הזמנה. אלא ההוא מלה דברכה, דקא מברכין עלה, איהו הזמנה. ותא חזי דהכי הוא, דהאי דמברך על פרי, ההוא פרי איהו הזמנה, ומברכין עליה. ולית ליה חולקא לסטרא אחרא. וקודם דא, דהוה ההוא פרי ברשות דסטרא אחרא, לא מברכין עליה. וכתיב ׳לא יאכל, בגין דלא יברכון על ההוא פרי, ולא יתברך סטרא אחרא׳ (ויקרא יט). כיון דנפק מרשותיה, יאכל, ומברכין עליה. ואיהו הזמנא לברכתא. וכן כל מילין דעלמא דקא מברכין עלייהו. כלהו הזמנה לברכתא. ולית בהו חולקא לסטרא אחרא.
התרגום: ואם תאמר, למה אין הזמנה בשאר הברכות? אלא אותו דבר הברכה שמברכים עליו, הוא הזמנה. ובא וראה שכך זה, שזה שמברך על הפרי, אותו פרי הוא הזמנה ומברכים עליו, ואין לו חלק לסטרא אחרא. וקדם זה שהיה אותו פרי ברשות הסטרא אחרא, לא מברכים עליו, וכתוב ׳לא יאכל, בשביל שלא יברכו על אותו הפרי ולא יתברך הסטרא אחרא׳ (ויקרא יט). כיון שיצא מרשותו, יאכל, ומברכים עליו. והיא הזמנה לברכה. וכן כל דברי העולם שמברכים עליהם, כלם הזמנה לברכה, ואין בהם חלק לסטרא אחרא.
מן המפרשים
מקדש מלך: וז"ש ההוא פרי איהו הזמנה ואין להקשות דגם בפת נמי נימא הכי. דשאני פת כיון שמברכין עליו בה"מ דאורייתא ודאי יש בו ניצוצות הרבה ולכן צריך הב לן ונבריך הואיל ובקדמיתא וכו'. פי' יין ששתה תוך הסעודה שברך עליו בפ"הג כשנוטלו בידי היא…
קרני אור: ההוא פרי ההוא פרי. ר"ל הפרי עצמו ' איהו הזמנה ':
הסולם: ואי תימא בשאר וכו': ואם תאמר, בשאר ברכות למה אין הזמנה. ומשיב, אלא דבר הזה של הברכה שמברכים עליו הוא ההזמנה. ובוא וראה שכך הוא, שהמברך על פרי, פרי ההוא הוא הזמנה, ומברכים עליו. ואין בו חלק לסטרא אחרא. אבל מקודם לכן, שפרי ההוא…