׳בשמחה תצאו׳ - שהשכינה יוצאת עמהם, וששון הוא צדיק
בלק · ׳אראנו ולא עתה׳ - סימני הגאולה מהכוכב ועד תחיית המתים · מאמר 47 · פיסקה 5 · דף ריב ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַאי דִּכְתִּיב, ׳כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה נה, יב). אֶלָּא כַּד יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, שְׁכִינְתָּא נָפְקָא עִמְּהוֹן, וְעִמָהּ יִפְּקוּן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳ (ישעיה נה, יב). שָׂשׂוֹן - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר - דָּא צַדִּיק. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ׳ (ישעיה נה, ג).
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה נה, יב)? אֶלָּא ׳כַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ׳ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, שְׁכִינָה יוֹצֵאת עִמָּהֶם וְעִמָּהּ יֵצְאוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ׳. שָׂשׂוֹן - זֶה הקב"ה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר - זֶה צַדִּיק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ׳ (שם נא, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, מאי דכתיב, ׳כי בשמחה תצאו וגו'׳ (ישעיה נה, יב). אלא כד יפקון ישראל מן גלותא, שכינתא נפקא עמהון, ועמה יפקון. הדא הוא דכתיב, ׳כי בשמחה תצאו׳ (ישעיה נה, יב). ששון - דא קודשא בריך הוא. רבי יצחק אמר - דא צדיק. הדא הוא דכתיב, ׳ששון ושמחה ימצא בה׳ (ישעיה נה, ג).
התרגום: אמר רבי אבא, מהו שכתוב ׳כי בשמחה תצאו וגו'׳ (ישעיה נה, יב)? אלא ׳כאשר יצאו׳ ישראל מן הגלות, שכינה יוצאת עמהם ועמה יצאו. זהו שכתוב ׳כי בשמחה תצאו׳. ששון - זה הקב"ה. רבי יצחק אמר - זה צדיק. זהו שכתוב ׳ששון ושמחה ימצא בה׳ (שם נא, ג).
מן המפרשים
אור החמה: מאי דכתיב כי בשמחה. דקשיא ליה פשיטא וכי יש שמחה כשמחת העבד היוצא לחירות ועוד איפכא מיבעיא ליה כי בשלום תצאו שעיקר השלום לעת היציאה או לימא כי בשמחה ובשלום תצאו ותובלון למאי נקט הכא תצאו והכא שלום ותירץ אלא לאו כדקס"ד בגשמי אלא…
אור יקר: ישראל מן גלותא לא תימא דשכינתא קדמה או שיהיה השכינה נעלמה מעין היותה עתה אלינו אלא שכינתא נפקא עמהון בגלוי ודווקא עמהרן שאינה מקדמת וזהו שאמר.
הסולם: א"ר אבא מאי וכו': אר"א, מ"ש, כי בשמחה תצאו וגו ', אלא כשישראל יצאו מן הגלות, השכינה תצא עמהם, ועמה יצאו. ז"ש, כי בשמחה תצאו, דהיינו בהשכינה הנקראת שמחה. ששון זהו הקב"ה. ר' יצחק אמר, זהו צדיק. דהיינו יסוד דז"א, זהו שכתוב, ששון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: