ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 47: ׳אראנו ולא עתה׳ - סימני הגאולה מהכוכב ועד תחיית המתים › פיסקה 6 (ריב ע"ב)

מניעת הברכות מן הצדיק בגלות - ו ׳ממעיני הישועה׳ שישובו

בלק · ׳אראנו ולא עתה׳ - סימני הגאולה מהכוכב ועד תחיית המתים · מאמר 47 · פיסקה 6 · דף ריב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, צַדִּיק שָׂשׂוֹן אִקְרֵי. וּמִן יוֹמָא דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נַפְלַת בְּגָלוּתָא. אִתְמְנָעוּ בִּרְכָּן מִלְּנַחְתָּא לְעָלְמָא מֵהַאי צַדִּיק. בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב, ׳וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן׳ (ישעיהו יב, ג), דָּא צַדִּיק. ׳מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה׳ - אִלֵּין אַבָּא וְאִמָא. דָּבָר אַחֵר, אִלֵּין נֶצַ"ח וְהוֹ"ד. וְכֹלָּא מִמַּבּוּעֵי נְבִיעִין עֲמִיקִן. כְּדֵין ׳וְאָמַרְתָּ בַּיוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו יב, א) ׳צַהֲלִי וָרֹנִּי יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְגוֹ'׳. ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳. יִמְלוֹךְ ׳יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, צַדִּיק נִקְרָא שָׂשׂוֹן, וּמִיּוֹם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נָפְלָה בַּגָּלוּת, נִמְנְעוּ בְרָכוֹת מִלָּרֶדֶת לָעוֹלָם מִזֶּה הַצַּדִּיק. בַּזְּמַן הַהוּא מַה כָּתוּב? ׳וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן׳ (ישעיה יב, ג), זֶה צַדִּיק - ׳מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׳ (ישעיה יב, ג) - אֵלּוּ אַבָּא וְאִמָּא. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ נֵצַ"ח וְהוֹ"ד, וְהַכֹּל מִמְּקוֹרוֹת עֲמֻקִּים הַנּוֹבְעִים. וְאָז, (שם) ׳וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךְ ה' וְגוֹ'׳ - ׳צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְגוֹ'׳. ׳בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳ (תהלים פט, נג) - יִמְלֹךְ ׳ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, צדיק ששון אקרי. ומן יומא דכנסת ישראל נפלת בגלותא. אתמנעו ברכן מלנחתא לעלמא מהאי צדיק. בההוא זמנא מה כתיב, ׳ושאבתם מים בששון׳ (ישעיהו יב, ג), דא צדיק. ׳ממעייני הישועה׳ - אלין אבא ואמא. דבר אחר, אלין נצ"ח והו"ד. וכלא ממבועי נביעין עמיקן. כדין ׳ואמרת ביום ההוא אודך יהו"ה וגו'׳ (ישעיהו יב, א) ׳צהלי ורני ישבת ציון וגו'׳. ׳ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן׳. ימלוך ׳יהו"ה לעולם אמן ואמן׳.

התרגום: אמר רבי שמעון, צדיק נקרא ששון, ומיום שכנסת ישראל נפלה בגלות, נמנעו ברכות מלרדת לעולם מזה הצדיק. בזמן ההוא מה כתוב? ׳ושאבתם מים בששון׳ (ישעיה יב, ג), זה צדיק - ׳ממעיני הישועה׳ (ישעיה יב, ג) - אלו אבא ואמא. דבר אחר, אלו נצ"ח והו"ד, והכל ממקורות עמקים הנובעים. ואז, (שם) ׳ואמרת ביום ההוא אודך ה' וגו'׳ - ׳צהלי ורני יושבת ציון וגו'׳. ׳ברוך ה' לעולם אמן ואמן׳ (תהלים פט, נג) - ימלך ׳ה' לעולם אמן ואמן׳.

מן המפרשים

אור יקר: ושאבתם מים בששון איסוד גופיה קאי, ואי תימא מיסוד ולא יתיר להכי פריש קרא ממעיני הישועה שהם אבא ואימא מקורות עליונים נעלמים, ויסוד ששון כלי לשאוב המים ‘ההם, וישועה משמע שהם מצמיחים ישועה וחי-רות מאבא ואימא ודאי, ודחיקא מילתא דאי…

קרני אור: וכלא מימבועי וכלא מימבועי כו'. אינו מובן, וא"ל בדוחק: סליק פ' בלק מזוהר ישן:

הסולם: אר"ש, צדיק ששון וכו': א"ר שמעון צדיק, שהוא יסוד דז"א, נקרא ששון. ומיום שכנסת ישראל נפלה בגלות, נמנעו הברכות לרדת לעולם מצדיק הזה, ובזמן ההוא של הגאולה, מה כתוב, ושאבתם מים בששון. זהו צדיק הנקרא ששון. ממעייני הישועה. אלו הם אבא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: