ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 47: ׳אראנו ולא עתה׳ - סימני הגאולה מהכוכב ועד תחיית המתים › פיסקה 4 (ריב ע"ב)

צרה אחר צרה, כליון אדום, ותחיית מתי עמו

בלק · ׳אראנו ולא עתה׳ - סימני הגאולה מהכוכב ועד תחיית המתים · מאמר 47 · פיסקה 4 · דף ריב ע"ב

לשון הזוהר

וּבְנֵי עָלְמָא בְּשַׁעֲתָא דְּיִתְגְּלֵי, יֵהוֹן מִשְׁתַּכְּחִין בְּעַקְתָּא בָּתַר עַקְתָּא. וְשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל יִתְגַבְּרוּן, כְּדֵין יִתְּעַר רוּחָא דִּמְשִׁיחָא עָלַיְיהוּ, וִישֵׁיצֵי לֶאֱדוֹם חַיָּיבָא, וְכָל אַרְעָא דְּשעִיר יוֹקִיד בְּנוּרָא. כְּדֵין כְּתִיב, ׳וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אוֹיְבָיו׳. אוֹיְבָיו דְּיִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין - ׳וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חָיִל׳. וּבְהַהוּא זִמְנָא, יָקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵתַיָּיא דְּעַמֵּיהּ, וְיִתְנָשֵׁי מִנְּהוֹן מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יְמִין יהו"ה עֹשָׂה חָיִל׳ (תהילים קיח, טז-יז). ׳לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה׳. וּכְתִיב ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים וְגוֹ'׳ (עובדיה א, כא). וּכְדֵין ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ׳ (זכריה יד, ט).

תרגום

וּבְנֵי הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה, יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה אַחַר צָרָה, וְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ, אָז יִתְעוֹרֵר רוּחַ הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיהֶם וְיַכְרִית לֶאֱדוֹם הָרְשָׁעָה, ׳וְכָל אֶרֶץ׳ שֵׂעִיר יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. אָז כָּתוּב, ׳וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׳ (במדבר כד, יח) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו׳. אוֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאָז - ׳וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׳ - וּבַזְּמַן הַהוּא יָקִים הקב"ה לַמֵּתִים שֶׁל עַמּוֹ וְיִשְׁתַּכַּח מֵהֶם הַמָּוֶת. זֶה שֶׁכָּתוּב ׳יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל׳ (תהלים קיח, טו). ׳לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה׳ - וְכָתוּב ׳וְעָלוּ מוֹשִׁעִים וְגוֹ'׳ (עובדיה א, כא). וְאָז ׳וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ׳ (זכריה יד, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובני עלמא בשעתא דיתגלי, יהון משתכחין בעקתא בתר עקתא. ושנאיהון דישראל יתגברון, כדין יתער רוחא דמשיחא עלייהו, וישיצי לאדום חייבא, וכל ארעא דשעיר יוקיד בנורא. כדין כתיב, ׳וישראל עושה חיל׳. הדא הוא דכתיב, ׳והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו׳. אויביו דישראל. וכדין - ׳וישראל עושה חיל׳. ובההוא זמנא, יקים קודשא בריך הוא למתייא דעמיה, ויתנשי מנהון מיתה, הדא הוא דכתיב, ׳ימין יהו"ה עשה חיל׳ (תהילים קיח, טז-יז). ׳לא אמות כי אחיה׳. וכתיב ׳ועלו מושיעים וגו'׳ (עובדיה א, כא). וכדין ׳והיה יהו"ה למלך׳ (זכריה יד, ט).

התרגום: ובני העולם, בשעה שיתגלה, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאיהם של ישראל יתגברו, אז יתעורר רוח המשיח עליהם ויכרית לאדום הרשעה, ׳וכל ארץ׳ שעיר ישרף באש. אז כתוב, ׳וישראל עשה חיל׳ (במדבר כד, יח) - זהו שכתוב, ׳והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו׳. אויביו של ישראל. ואז - ׳וישראל עשה חיל׳ - ובזמן ההוא יקים הקב"ה למתים של עמו וישתכח מהם המות. זה שכתוב ׳ימין ה' עשה חיל׳ (תהלים קיח, טו). ׳לא אמות כי אחיה׳ - וכתוב ׳ועלו מושעים וגו'׳ (עובדיה א, כא). ואז ׳והיה ה' למלך׳ (זכריה יד, ט).

מן המפרשים

הסולם: ובני עלמא בשעתא וכו': ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאי ישראל יתגברו. אז יעורר עליהם רוחו של משיח, וישמיד את אדום הרשעה, וכל ארץ שעיר ישרוף באש. אז, כתוב, וישראל עושה חיל. ז"ש והיה אדום ירשה והיה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: