דרכו של הבא אל עזא ועזאל - והחיה שיוצאת לקראתו
בלק · ׳ועתה הנני הולך לעמי׳ - מקור כשפי בלעם ועצתו שנפל בה · מאמר 46 · פיסקה 2 · דף ריב ע"א
לשון הזוהר
וְכַךְ הוּא אָרְחָא דְּמַאן דְּמָטֵי גַּבַּיְיהוּ, כֵּיוָן דְּעָאל בַּר נָשׁ בְּרֵישֵׁי טוּרַיָּא, חָמֵי לֵיהּ עֲזָאֵ"ל, הַהוּא דְּאִקְרֵי גְּלוּי עֵינַיִם. מִיַּד אָמַר לַעֲזָ"א, כְּדֵין יָהֲבִין קָלָא, וּמִתְכַּנְּשִׁין גַּבַּיְיהוּ חִוְיָין רַבְרְבֵי דִּמְתוֹקְדָן, וְסַחֲרִין לוֹן. מְשַׁדְּרֵי אוֹנִימְתָא זְעֵירְתָּא לָקֳבְלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְתָנָא, כְּמִין שׁוּנְרָא, הִיא, וְרֵישֵׁהּ כְּרֵישָׁא דְּחִוְיָיא, וּתְרֵין זַנְבִין בָּהּ, וִידָהָא וְרַגְלָהָא זְעִירִין. בַּר נָשׁ דְּחָמֵי לָהּ, חָפֵּי אַנְפּוֹי, וְהוּא מַיְיתֵי חַד קַטוּרְתָּא, מֵאוֹקִידוּ דְּתַרְנְגוֹלָא חִוָּורָא, שָׁדֵי בְּאַנְפָּהָא וְהִיא אָתְיָת עִמֵּיהּ.
תרגום
וְכָךָ הוּא דֶּרֶךְ מִי שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס הָאָדָם בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, רוֹאֶה אוֹתוֹ עֲזָאֵ"ל, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא גְּלוּי עֵינַיִם, מִיָּד אוֹמֵר לַעֲזָ"א. אָז נוֹתְנִים קוֹל, וּמִתְכַּנְּסִים אֲלֵיהֶם נְחָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁבּוֹעֲרִים וְסוֹבְבִים אוֹתָם. שׁוֹלְחִים חַיָּה קְטַנָּה מוּל הָאָדָם, וְלָמַדְנוּ, כְּמִין חָתוּל הִיא, וְרֹאשָׁהּ כְּרֹאשׁ הַנָּחָשׁ, וּשְׁנֵי זְנָבוֹת לָהּ, וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ קְטַנּוֹת. בֶּן אָדָם שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ, מְכַסֶּה פָנָיו, וְהוּא מֵבִיא קְטֹרֶת אַחַת מִשְּׂרֵפַת תַּרְנְגוֹל לָבָן, זוֹרֵק בְּפָנֶיהָ, וְהִיא בָּאָה עִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכך הוא ארחא דמאן דמטי גבייהו, כיון דעאל בר נש ברישי טוריא, חמי ליה עזא"ל, ההוא דאקרי גלוי עינים. מיד אמר לעז"א, כדין יהבין קלא, ומתכנשין גבייהו חויין רברבי דמתוקדן, וסחרין לון. משדרי אונימתא זעירתא לקבליה דבר נש, ותנא, כמין שונרא, היא, ורישה כרישא דחוייא, ותרין זנבין בה, וידהא ורגלהא זעירין. בר נש דחמי לה, חפי אנפוי, והוא מייתי חד קטורתא, מאוקידו דתרנגולא חוורא, שדי באנפהא והיא אתית עמיה.
התרגום: וכך הוא דרך מי שמגיע אליהם. כיון שנכנס האדם בראש ההרים, רואה אותו עזא"ל, אותו שנקרא גלוי עינים, מיד אומר לעז"א. אז נותנים קול, ומתכנסים אליהם נחשים גדולים שבוערים וסובבים אותם. שולחים חיה קטנה מול האדם, ולמדנו, כמין חתול היא, וראשה כראש הנחש, ושני זנבות לה, וידיה ורגליה קטנות. בן אדם שרואה אותה, מכסה פניו, והוא מביא קטרת אחת משרפת תרנגול לבן, זורק בפניה, והיא באה עמו.
מן המפרשים
קרני אור: חויין חויין. פי' נחשים, או אפשר לומר חיות:
הסולם: וכך הוא ארחא וכו': וכד הוא הדרך של מי שמגיע אליהם. כיון שנכנס אדם בראשי ההרים, רואה אותו עזאל, אותו הנקרא גלוי עינים. (כנ"ל אות תכ"ד) מיד אמר לעזא. אז נותנים קול, ומתאספים אליהם נחשים גדולים השורפים, ומסבבים אותם. ומשלחים מין…