׳לא תסגיר עבד׳ - הליכת בלעם אל הרי החושך
בלק · ׳ועתה הנני הולך לעמי׳ - מקור כשפי בלעם ועצתו שנפל בה · מאמר 46 · פיסקה 1 · דף ריב ע"א
לשון הזוהר
׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי וְגוֹ'׳ (במדבר כד, יד). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו וְגוֹ'׳ ׳עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ׳ (דברים כג, יז). כַּמָה חֲבִיבִין מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. כַּמָה חֲבִיבָה אוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּמָה חֲבִיבָה אוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּי נַפְקוּ מִמִּצְרָיִם. שְׁמַע בִּלְעָם דְּהָא חֲרָשׁוֹי וְקִסְמוֹי, וְכָל אִינּוּן קִשְׁרִין, לָא סְלִיקוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, שָׁארֵי לְגַרְרָא גַּרְמֵיהּ, וּלְמֵירַט רֵישֵׁיהּ. אָזַל לְאִינּוּן טוּרֵי חֲשׁוֹכָא, וּמָטָא לְגַבֵּי אִינּוּן שַׁלְשְׁלָאֵי דְּפַרְזְלָא.
תרגום
׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי וְגוֹ'׳ (במדבר כד, יד). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדנָיו וְגוֹ'׳ (דברים כג, טז) ׳עִמְּךְ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךְ׳ (דברים כג, יז) - כַּמָּה חֲבִיבִים דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הקב"ה. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה שֶׁהוֹרִישׁ אוֹתָהּ הקב"ה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שָׁמַע בִּלְעָם שֶׁהֲרֵי כְּשָׁפָיו וּקְסָמָיו וְכָל אוֹתָם קְשָׁרִים לֹא עָלוּ בְיִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל לְגָרֵד עַצְמוֹ וְלִמְרֹט רֹאשׁוֹ. הָלַךְ לְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהִגִּיעַ לִפְנֵי אוֹתָם שַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ועתה הנני הולך לעמי וגו'׳ (במדבר כד, יד). רבי יהודה פתח, ׳לא תסגיר עבד אל אדוניו וגו'׳ ׳עמך ישב בקרבך׳ (דברים כג, יז). כמה חביבין מלי דאורייתא. כמה חביבה אורייתא קמי קודשא בריך הוא. כמה חביבה אורייתא, דאורית לה קודשא בריך הוא לכנסת ישראל. תא חזי, בשעתא די נפקו ממצרים. שמע בלעם דהא חרשוי וקסמוי, וכל אינון קשרין, לא סליקו בהו בישראל, שארי לגררא גרמיה, ולמירט רישיה. אזל לאינון טורי חשוכא, ומטא לגבי אינון שלשלאי דפרזלא.
התרגום: ׳ועתה הנני הולך לעמי וגו'׳ (במדבר כד, יד). רבי יהודה פתח, ׳לא תסגיר עבד אל אדניו וגו'׳ (דברים כג, טז) ׳עמך ישב בקרבך׳ (דברים כג, יז) - כמה חביבים דברי התורה. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה. כמה חביבה התורה שהוריש אותה הקב"ה לכנסת ישראל. בא וראה, בשעה שיצאו ממצרים, שמע בלעם שהרי כשפיו וקסמיו וכל אותם קשרים לא עלו בישראל, התחיל לגרד עצמו ולמרט ראשו. הלך לאותם הרי החשך, והגיע לפני אותם שלשלאות ברזל.
מן המפרשים
אור החמה: כמה חביבין מילי וכו'. ללומדיהם ומשכילים אותם ואין מי שיבא עד סופה לא אמר חביבא אורייתא אמנם הקב"ה יודע כולה לכך אמר לגביה כמה חביבא אורייתא וכן ישר' כולם יחד כל התורה להם ירושה לכך אמר כמה חביבא וכו' והטעם להקדמה זו מטעם מצות…
הסולם: ועתה הנני הולך לעמי וגו': ר' יהודה פתח, לא תסגיר עבד אל אדוניו וגו' עמך ישב בקרבך. כמה חביבים דברי תורה, כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כמה חביבה התורה, שהורישה הקב"ה לכנסת ישראל. בוא וראה, בשעה שיצאו ממצרים, שמע בלעם שמכשפיו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: