ראש השלשלאות הנעוץ עד התהום - שלוש הכאות והשתחוויה
בלק · ׳ועתה הנני הולך לעמי׳ - מקור כשפי בלעם ועצתו שנפל בה · מאמר 46 · פיסקה 3 · דף ריב ע"א
לשון הזוהר
עַד דְּמָטֵי לְגַבֵּי רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי, וְהַהִיא רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי, נָעִיץ בְּאַרְעָא, וּמָטֵי עַד תְּהוֹמָא. וְתַמָּן בִּתְהוֹמָא. חַד סָמִיךְ, וְהוּא נָעִיץ בִּתְהוֹמָא תַּתָּאָה, וּבְהַהוּא סָמִיךְ אִתְקְשַׁר רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי. כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ לְרֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאָה, בָּטַשׁ בָּהּ ג' זִמְנִין, וְאִינּוּן קָרָאן לֵיהּ, כְּדֵין כָּרַע וְסָגִיד עַל בִּרְכּוֹי, וְאָזִיל וְאָטִים עֵינוֹי, עַד דְּמָטֵי גַּבַּיְיהוּ. כְּדֵין יָתִיב קַמַּיְיהוּ, וְכָל אִינּוּן חִוְיָין סָחֲרִין לֵיהּ מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא. פָּתַח עֵינוֹי, וְחָמֵי לוֹן, אִזְדַּעְזָע, וְנָפַל עַל אַנְפּוֹי, וְסָגִיד לָקֳבְלַיְיהוּ.
תרגום
עֵד שֶׁמַּגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, וְאוֹתוֹ רֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת נָעוּץ בַּקַּרְקַע וּמַגִּיעַ עַד הַתְּהוֹם. וְשָׁם בַּתְּהוֹם עַמּוּד אֶחָד שֶׁנָּעוּץ בַּתְּהוֹם הַתַּחְתּוֹנָה, וּבְאוֹתוֹ עַמּוּד קָשׁוּר רֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הָאָדָם לְרֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, מַכֶּה בָּהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהֵם קוֹרְאִים לוֹ, וְאָז כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה עַל בִּרְכָּיו, וְהוֹלֵךְ וְאוֹטֵם עֵינָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. אָז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם, וְכָל אוֹתָם נְחָשִׁים סוֹבְבִים אוֹתוֹ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה. פּוֹתֵחַ עֵינָיו וְרוֹאֶה אוֹתָם, מִזְדַּעֲזֵעַ וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו וּמִשְׁתַּחֲוֶה כְּנֶגְדָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דמטי לגבי רישא דשלשלאי, וההיא רישא דשלשלאי, נעיץ בארעא, ומטי עד תהומא. ותמן בתהומא. חד סמיך, והוא נעיץ בתהומא תתאה, ובההוא סמיך אתקשר רישא דשלשלאי. כד מטי בר נש לרישא דשלשלאה, בטש בה ג' זמנין, ואינון קראן ליה, כדין כרע וסגיד על ברכוי, ואזיל ואטים עינוי, עד דמטי גבייהו. כדין יתיב קמייהו, וכל אינון חויין סחרין ליה מהאי סטרא ומהאי סטרא. פתח עינוי, וחמי לון, אזדעזע, ונפל על אנפוי, וסגיד לקבלייהו.
התרגום: עד שמגיע לראש השלשלאות, ואותו ראש השלשלאות נעוץ בקרקע ומגיע עד התהום. ושם בתהום עמוד אחד שנעוץ בתהום התחתונה, ובאותו עמוד קשור ראש השלשלאות. כשמגיע האדם לראש השלשלאות, מכה בה שלש פעמים, והם קוראים לו, ואז כורע ומשתחוה על ברכיו, והולך ואוטם עיניו עד שמגיע אליהם. אז יושב לפניהם, וכל אותם נחשים סובבים אותו מצד זה ומצד זה. פותח עיניו ורואה אותם, מזדעזע ונופל על פניו ומשתחוה כנגדם.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: ◆ דף רי"ב ע"א) וההוא רישא דשלשלאי נעיץ בארעא ומטי עד תהום וכו'. פי' כי עז"א ועזא"ל קשורים בשלשלת ואותו השלשלת נקוב ויורד עד פי התהום העליון ושם יש יתד א' וז"ש ותמן בתהומא חד סמיך כי תרגום ויתידותיהם וסמכיהון ואותו היתד נקוב…
הסולם: עד דמטי לגבי וכו': עד שמגיע לראש השלשלאות, שראש ההוא של השלשלאות תקוע בארץ, ומגיע עד התהום. ושם בתהום יש אדן אחד, והוא תקוע בתהום התחתון, ובאותו האדן נקשר ראש השלשלאות. וכשאדם מגיע לראש השלשלאות, מכה בו ג' פעמים. והם, עזא…