קושיית פחיתות דברי האתון - למה טרח הקב"ה לפתוח פיה
בלק · ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם · מאמר 44 · פיסקה 21 · דף רט ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִסְתַּכַּלְנָא בְּפָרָשְׁתָא דָּא, וּבְאִלֵּין מִלִּין, וְאִתְחַזְּיָין דְּלָאו מִלִּין דִּצְרִיכִין אִינּוּן. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִּיב ׳וְיִּפְתַּח יהו"ה אֶת פִּי הָאָתוֹן׳ - בַּעְיָין לְמֶהֱוִי אִינּוּן מִלִּין מִלֵּי מְעַלְּיָיתָא, מִלֵּי דְּחָכְמְתָא, וְאִי כְּמָה דְּאַתְּעֲרוּ חַבְרָנָא, דְּאִיהוּ מְשַׁבַּח דְּסוּסְיָא דִּילֵיהּ רָעֵי בִּרְטִיבָא, וְהִיא תָּבַת וְאַמְרַת: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ - מֵהָכָא הֲוָה לָהּ לְמִפְתַּח, וְהִיא לָא פָּתְחָה אֶלָּא ׳מֶה עָשִׂיתִי לְךָ׳ - וְאִי הָכִי, אֲמַאי קָא טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִפְתַּח פּוּמָהּ לְהָנֵי מִלִּין.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הִסְתַּכַּלְתִּי בְּפָרָשָׁה זוֹ וּבַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְנִרְאֶה שֶׁאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא צְרִיכִים. וְכִי מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן׳ (במדבר כב, כח) - צָרִיךְ לִהְיוֹת דְּבָרִים הַלָּלוּ דְּבָרִים מְעֻלִּים, דִּבְרֵי חָכְמָה?! וְאִם כְּמוֹ שֶׁהִתְעוֹרְרוּ חֲבֵרֵינוּ, שֶׁהוּא מִשְׁתַּבֵּחַ שֶׁסּוּסָתוֹ רוֹעָה בָּאָחוּ, וְהִיא שָׁבָה וְאוֹמֶרֶת: הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךְ - מִכָּאן הָיָה לָהּ לִפְתֹּחַ! וְהִיא לֹא פָתְחָה, אֶלָּא - ׳מֶה עָשִׂיתִי לְךְ׳ - וְאִם כָּךְ, לָמָּה טָרַח הקב"ה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, אסתכלנא בפרשתא דא, ובאלין מלין, ואתחזיין דלאו מלין דצריכין אינון. וכי מאחר דכתיב ׳ויפתח יהו"ה את פי האתון׳ - בעיין למהוי אינון מלין מלי מעלייתא, מלי דחכמתא, ואי כמה דאתערו חברנא, דאיהו משבח דסוסיא דיליה רעי ברטיבא, והיא תבת ואמרת: הלא אנכי אתונך - מהכא הוה לה למפתח, והיא לא פתחה אלא ׳מה עשיתי לך׳ - ואי הכי, אמאי קא טרח קודשא בריך הוא, למפתח פומה להני מלין.
התרגום: רבי יהודה אמר, הסתכלתי בפרשה זו ובדברים הללו, ונראה שאלו דברים שלא צריכים. וכי מאחר שכתוב ׳ויפתח ה' את פי האתון׳ (במדבר כב, כח) - צריך להיות דברים הללו דברים מעלים, דברי חכמה?! ואם כמו שהתעוררו חברינו, שהוא משתבח שסוסתו רועה באחו, והיא שבה ואומרת: הלוא אנכי אתנך - מכאן היה לה לפתח! והיא לא פתחה, אלא - ׳מה עשיתי לך׳ - ואם כך, למה טרח הקב"ה לפתח את פיה בדברים הללו?
מן המפרשים
הסולם: ר' יהודה אמר וכו': רי"א נסתכלתי בפרשה זו של פי האתון, ובאלו הדברים, ונראים שאינם דברים שצריכים להם. וכי מאחר שכתוב, ויפתח ה' את פי האתון, היו צריכים הדיבורים להיות דיבורים חשובים, דברי חכמה. ואם כמו שאמרו החברים, שבלעם היה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: