פתיחת הארץ בגזירת משה - ופתיחת פי האתון ברצונו
בלק · ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם · מאמר 44 · פיסקה 20 · דף רט ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא רָמֵי, כְּתִיב ׳וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (במדבר טז, לב). וּכְתִיב ׳וְיִּפְתַּח יהו"ה אֶת פִּי וְגוֹ'׳. מַאי שְׁנָא אֶרֶץ מֵאָתוֹן, דְּלָא כְּתִיב בָּהּ וְיִּפְתַּח יהו"ה אֶת פִּי הָאָרֶץ. אֶלָּא, הָתָם מֹשֶׁה גָּזַר עַל פּוּמָא, וּפַתְחַת, וְעַבְדַת אַרְעָא פִּקּוּדָא דְּמֹשֶׁה, וְלָא יַאוּת דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעָבֹר פִּקּוּדֵיהּ, דְּהָא מֹשֶׁה גָּזַר וּפָקִיד, ׳וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ׳ (במדבר טז, ל) - וְעַל דָּא הִיא עַבְדַת פִּקּוּדוֹי, דִּכְתִּיב ׳וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ׳ - אֲבָל הָכָא, לָא אִשְׁתְּכַח מַאן דְּגָזַר, אֶלָּא רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, וְהוֹאִיל וּרְעוּתֵיהּ הֲוָה בְּכַךְ, כְּתִיב ׳וְיִּפְתַּח יהו"ה אֶת פִּי הָאָתוֹן׳. מִנֵּיהּ אָתָא מִלָּה, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתְּכַח.
תרגום
רַבִּי אַבָּא שָׁאַל, כָּתוּב (במדבר טז) ׳וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ וְגוֹ', וְכָתוּב ׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי׳ וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כח). מַה שּׁוֹנֶה אֶרֶץ מֵאָתוֹן שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהּ ׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי׳ - הָאָרֶץ? אֶלָּא שָׁם מֹשֶׁה גָּזַר עַל הַפֶּה, וּפָתְחָה וְעָשְׂתָה הָאָרֶץ אֶת מִצְוַת מֹשֶׁה, וְלֹא נָאֶה שהקב"ה יַעֲבֹר מִצְוָתוֹ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה גָּזַר וְצִוָּה, ׳וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ (במדבר טז, ל)׳ - וְלָכֵן הִיא עָשְׂתָה מִצְוָתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ (במדבר טז, לב)׳ - אֲבָל כָּאן לֹא נִמְצָא מִי שֶׁגָּזַר, אֶלָּא רְצוֹן הקב"ה הָיָה, וְהוֹאִיל וּרְצוֹנוֹ הָיָה בְּכָךְ, כָּתוּב ׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן׳ - מִמֶּנּוּ בָּא הַדָּבָר, וּמִמֶּנּוּ נִמְצָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא רמי, כתיב ׳ותפתח הארץ וגו'׳ (במדבר טז, לב). וכתיב ׳ויפתח יהו"ה את פי וגו'׳. מאי שנא ארץ מאתון, דלא כתיב בה ויפתח יהו"ה את פי הארץ. אלא, התם משה גזר על פומא, ופתחת, ועבדת ארעא פקודא דמשה, ולא יאות דקודשא בריך הוא יעבר פקודיה, דהא משה גזר ופקיד, ׳ופצתה האדמה את פיה׳ (במדבר טז, ל) - ועל דא היא עבדת פקודוי, דכתיב ׳ותפתח הארץ את פיה׳ - אבל הכא, לא אשתכח מאן דגזר, אלא רעותא דקודשא בריך הוא הוה, והואיל ורעותיה הוה בכך, כתיב ׳ויפתח יהו"ה את פי האתון׳. מניה אתא מלה, ומניה אשתכח.
התרגום: רבי אבא שאל, כתוב (במדבר טז) ׳ותפתח הארץ וגו', וכתוב ׳ויפתח ה' את פי׳ וגו'׳ (במדבר כב, כח). מה שונה ארץ מאתון שלא כתוב בה ׳ויפתח ה' את פי׳ - הארץ? אלא שם משה גזר על הפה, ופתחה ועשתה הארץ את מצות משה, ולא נאה שהקב"ה יעבר מצותו, שהרי משה גזר וצוה, ׳ופצתה האדמה את פיה (במדבר טז, ל)׳ - ולכן היא עשתה מצותו, שכתוב ׳ותפתח הארץ את פיה (במדבר טז, לב)׳ - אבל כאן לא נמצא מי שגזר, אלא רצון הקב"ה היה, והואיל ורצונו היה בכך, כתוב ׳ויפתח ה' את פי האתון׳ - ממנו בא הדבר, וממנו נמצא.
מן המפרשים
אור יקר: ויפתח ה׳ את פי הארץ, לזה אמר כן היה אם היה אומר משה.
קרני אור: ולא יאות דקב"ה ולא יאות דקב"ה כו'. ור"ל דלכאורה קשה הארץ איך פתחה ע"י גזירת משה, שמא אין רצון קב"ה על זה, לזה אמר ' ולא יאות ' כו', ור"ל דהארץ חשבה דודאי אין הקב"ה משני גזירת משה:
הסולם: ר' אבא רמי וכו': ר"א הקשה. כתוב, ותפתח הארץ את פיה. וכתוב ויפתח ה' את פי האתון. מהו השינוי, ארץ מאתון, שלא כתוב בארץ, ויפתח ה' את פי הארץ. ומשיב, אלא שם משה גזר על פתיחת הפה. והארץ פתחה ועשתה הציווי של משה, ולא יפה, שהקב"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: