ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 44: ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם › פיסקה 19 (רט ע"ב)

פתיחת פי האתון - בזיון בלעם בעיני נלוויו ושבירת כוחו

בלק · ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם · מאמר 44 · פיסקה 19 · דף רט ע"ב

לשון הזוהר

׳וְיִּפְתַּח יהו"ה אֶת פִּי הָאָתוֹן וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כח). הַיְינוּ חַד מֵאִינּוּן מִלִּין, דְּאִתְבְּרִיאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מַאי סַגֵּי הַאי לְבִלְעָם, אוֹ לָאָתוֹן, אוֹ לְיִשְׂרָאֵל. בְּהָנֵי מִלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, דְּחַיְיכִין בֵּיהּ אִינּוּן רַבְרְבִין דַּהֲווֹ עִמֵּיהּ, וְכַד מָטוּ לְבָלָק, אָמְרוּ לֵיהּ: וְכִי לְהַאי שַׁטְיָא שַׁדְרַת לְיָקְרָא, לָא תִּשְׁכַּח בֵּיהּ מַמָּשׁוּת, וְלָא בְּמִלּוֹי. וּבְאִינּוּן מִלָּה דַּאֲתָנָא, אִתְבְּזָא מִן יְקָרֵיהּ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר אִלְמָלֵי לָא אַמְרַת אֲתָנָא הַאי, לָא שָׁבִיק בִּלְעָם הַהוּא דִּילֵיהּ, וּבְמִלֵּי דַּאֲתָנָא יָדַע דְּאִתְּבַּר חֵילֵיהּ.

תרגום

׳וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כח). זֶה אֶחָד מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מָה הַגְּדֻלָּה הַזּוֹ לְבִלְעָם אוֹ לָאָתוֹן אוֹ לְיִשְׂרָאֵל בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁצָּחֲקוּ עָלָיו אוֹתָם גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבָלָק, אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לַשּׁוֹטֶה הַזֶּה שָׁלַחְתָּ לְכַבֵּד?! לֹא תִמְצָא בּוֹ מַמָּשׁ וְלֹא בִדְבָרָיו. וּבְאוֹתוֹ דִּבּוּר שֶׁל הָאָתוֹן הִתְבַּזָּה מִכְּבוֹדוֹ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אִלְמָלֵא לֹא אָמְרָה הָאָתוֹן אֶת זֶה, לֹא הִשְׁאִיר בִּלְעָם אוֹתוֹ שֶׁלּוֹ, וּבְדִבְרֵי הָאָתוֹן יָדַע שֶׁנִּשְׁבָּר כֹּחוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויפתח יהו"ה את פי האתון וגו'׳ (במדבר כב, כח). היינו חד מאינון מלין, דאתבריאו ערב שבת בין השמשות. אמר רבי יצחק, מאי סגי האי לבלעם, או לאתון, או לישראל. בהני מלין. אמר רבי יוסי, דחייכין ביה אינון רברבין דהוו עמיה, וכד מטו לבלק, אמרו ליה: וכי להאי שטיא שדרת ליקרא, לא תשכח ביה ממשות, ולא במלוי. ובאינון מלה דאתנא, אתבזא מן יקריה. רבי חייא אמר אלמלי לא אמרת אתנא האי, לא שביק בלעם ההוא דיליה, ובמלי דאתנא ידע דאתבר חיליה.

התרגום: ׳ויפתח ה' את פי האתון וגו'׳ (במדבר כב, כח). זה אחד מאותם דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות. אמר רבי יצחק, מה הגדלה הזו לבלעם או לאתון או לישראל בדברים הללו? אמר רבי יוסי, שצחקו עליו אותם גדולים שהיו עמו, וכשהגיעו לבלק, אמרו לו: וכי לשוטה הזה שלחת לכבד?! לא תמצא בו ממש ולא בדבריו. ובאותו דבור של האתון התבזה מכבודו. רבי חייא אמר, אלמלא לא אמרה האתון את זה, לא השאיר בלעם אותו שלו, ובדברי האתון ידע שנשבר כחו.

מן המפרשים

קרני אור: בהני מלין בהני מלין. ר"ל דאמר האתון. ור"ל מאי נפקא מיניה מהני מילין:

הסולם: ויפתח ה' את פי האתון: היינו אחד מאלו הדברים שנבראו ערב שבת בין השמשות. א"ר יצחק, מהו הריוח מזה, לבלעם, או לאתון, או לישראל, באלו דברי האתון. א"ר יוסי, שצחקו ממנו אלו השרים שהיו עמו. וכשבאו לבלק, אמרו לו, וכי לשוטה הזה שלחת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: