׳מחזה שדי׳ - נופל זה עזא וגלוי עינים עזאל
בלק · ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם · מאמר 43 · פיסקה 9 · דף רח ע"ב
לשון הזוהר
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה׳ - מַאן מַחֲזֵה שַׁדַּי. אִלֵּין אִינּוּן ׳נֹפֵל וּגְּלוּי עֵינָיִם׳ - וְאִלֵּין אִינּוּן (לך לך פ"ח ע"ב, לקמן רי"ב ע"א, פנחס רל"ב ע"א) עֲזָ"א וְעַזָאֵ"ל. נֹפֵל: דָּא עֲזָ"א, דְּאָעְמִיק לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוּמְקָא חֲשׁוֹכָא, וְיָתִיב בְּעוּמְקָא עַד קְדָלֵיהּ כִּדְקָאַמְרָן, וַחֲשׁוֹכָא אִזְדְּרַק בְּאַנְפּוֹי. וְעַל דָּא אִקְרֵי נוֹפֵל. נָפַל זִמְנָא חֲדָא מִן שְׁמַיָא, וְנָפַל זִמְנָא אַחֲרָא, לְבָתַר, בְּעוּמְקָא דַּחֲשׁוֹכָא. עֲזָאֵ"ל: הוּא גְּלוּי עֵינַיִם, דְּהָא לָא אִזְדְּרַק חַשׁוֹכָא עָלֵיהּ, דְּלָא אִתְתָּקַּף, וְלָא אַרְגִּיז כְּהַהוּא דִּלְעֵילָּא. וּבִלְעָם קָרֵי לוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי, דְּאִינּוּן ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳.
תרגום
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד) - מַה זֶּה מַחֲזֵה שַׁדַּי? אֶלָּא הֵם ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳ - וְאֵלּוּ הֵם עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל. נֹפֵל - זֶה עֲזָ"א, שֶׁהֶעֱמִיקוֹ הקב"ה בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ, וְיוֹשֵׁב בְּעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְחֹשֶׁךְ נִזְרַק בְּפָנָיו, וְלָכֵן נִקְרָא נֹפֵל. נָפַל פַּעַם אַחַת מֵהַשָּׁמַיִם, וְנָפַל פַּעַם אַחֶרֶת אַחַר כָּךְ בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ. עֲזָאֵ"ל - הוּא גְּלוּי עֵינָיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִזְרַק חֹשֶׁךְ עָלָיו, שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק וְלֹא הִרְגִּיז לְמַעְלָה כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבִלְעָם קָרָא לָהֶם מַחֲזֵה שַׁדַּי, שֶׁהֵם ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשר מחזה שדי יחזה׳ - מאן מחזה שדי. אלין אינון ׳נפל וגלוי עינים׳ - ואלין אינון (לך לך פ"ח ע"ב, לקמן רי"ב ע"א, פנחס רל"ב ע"א) עז"א ועזא"ל. נפל: דא עז"א, דאעמיק ליה קודשא בריך הוא בעומקא חשוכא, ויתיב בעומקא עד קדליה כדקאמרן, וחשוכא אזדרק באנפוי. ועל דא אקרי נופל. נפל זמנא חדא מן שמיא, ונפל זמנא אחרא, לבתר, בעומקא דחשוכא. עזא"ל: הוא גלוי עינים, דהא לא אזדרק חשוכא עליה, דלא אתתקף, ולא ארגיז כההוא דלעילא. ובלעם קרי לון מחזה שדי, דאינון ׳נפל וגלוי עינים׳.
התרגום: ׳אשר מחזה שדי יחזה׳ (במדבר כד, ד) - מה זה מחזה שדי? אלא הם ׳נפל וגלוי עינים׳ - ואלו הם עז"א ועזא"ל. נפל - זה עז"א, שהעמיקו הקב"ה בעמק החשך, ויושב בעמק עד צוארו כמו שאמרנו, וחשך נזרק בפניו, ולכן נקרא נפל. נפל פעם אחת מהשמים, ונפל פעם אחרת אחר כך בעמק החשך. עזא"ל - הוא גלוי עינים, שהרי לא נזרק חשך עליו, שלא התחזק ולא הרגיז למעלה כמו אותו שלמעלה. ובלעם קרא להם מחזה שדי, שהם ׳נפל וגלוי עינים׳.
מן המפרשים
אור החמה: ובלעם קרא לון ומשקר ובפ' וירא פי' בדרך אחר אר"ש וא"כ איך עלה בדעתכם שבלעם ישיג במדרגות קדושות ומה אם אפילו ישראל מפני ששכינה ביניהם כתיב כל הרחקות אלו מקסם ונחש וכו' כ"ש ששכינה יתגל' בהם:
קרני אור: וע"ד אקרי נופל וע"ד אקרי נופל. ר"ל לשון הווה, דנפיל ב' פעמים, פעם ראשון משמים, וב' בעומקא דחשוכא כנ"ל. וז"ש ' ונפיל זמנא חדא ' ר"ל משמים, ופעם ב' 'לבתר' כו':
הסולם: אשר מחזה שדי יחזה: מהו מחזה שדי. אלו הם נופל וגלוי עינים, ואלו הם עזא ועזאל, נופל, זהו עזא. ולמה נקרא נופל, הוא משום שהעמיק אותו הקב"ה בעומק החשך ויושב בעומק עד ערפו. כמו שאמרנו, וחושך נזרק בפניו. וע"כ נקרא נופל. שנפל פעם אחת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: