׳מה אנוש כי תזכרנו׳
נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם
׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - חכמת אדם עליונה מחכמת המלאכים
פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ׳ (תהלים ח, ה) '. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁמְּמֻנֵּי הָעוֹלָם אָמְרוּ אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בִרְצוֹן הקב"ה לִבְרֹא אָדָם. קָרָא לְכִתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְהוֹשִׁיבָם לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם, אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם. אָמְרוּ לְפָנָיו, ׳וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וְגוֹ'׳ (שם מט, יג). הוֹשִׁיט הקב"ה אֶצְבָּעוֹ וְשָׂרַף אוֹתָם. הוֹשִׁיב כִּתּוֹת אֲחֵרוֹת לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם, אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם. אָמְרוּ לְפָנָיו, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳? מַה טִּיבוֹ שֶׁל אָדָם זֶה? אָמַר לָהֶם, ׳בֶּן אָדָם׳ שֶׁיִּהְיֶה בַצֶּלֶם שֶׁלָּנוּ, שֶׁתִּהְיֶה חָכְמָתוֹ עֶלְיוֹנָה מֵחָכְמַתְכֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ'׳ (תהילים ח, ה), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דִּמְמָנָן דְּעָלְמָא אֲמְרוּהָּ, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק בִּרְעוּתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אֱנָשָׁא. קְרָא לְכִתּוֹת כִּתּוֹת דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאָה, וְאוֹתִיב לוֹן קַמֵּיהּ. אָמַר לוֹן, בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, ׳וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וְגוֹ'׳ (תהילים מט, יג). אוֹשִׁיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶצְבְּעָא דִּילֵיהּ, וְאוֹקִיד לוֹן. אוֹתִיב כִּתּוֹת אַחֲרָנִין קַמֵּיהּ, אָמַר לוֹן בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳. מַה טִיבוּ דְּבַּר נָשׁ דָּא. אָמַר לוֹן, בַּר נָשׁ דִּיְהֵא בְּצַלְמָא דִּידָן, דִּיְהֵא חָכְמְתָא דִּילֵיהּ, עִלָּאָה מֵחָכְמָתְכוֹן.
פתחון פה של עזא ועזאל - ונפילתם מדרגתם הקדושה
כֵּיוָן שֶׁבָּרָא אָדָם, וְחָטָא, וְיָצָא זַכַּאי לְפָנָיו, בָּאוּ עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל, אָמְרוּ לְפָנָיו: פִּתְחוֹן פֶּה יֵשׁ לָנוּ אֵלֶיךְ, הֲרֵי בֶּן אָדָם שֶׁעָשִׂיתָ חָטָא לְפָנֶיךְ! אָמַר לָהֶם: אִלְמָלֵא תִּהְיוּ מְצוּיִים אֶצְלָם וְכוּ'. מֶה עָשָׂה הקב"ה? הִפִּילָם מִדַּרְגָּתָם הַקְּדוֹשָׁה מֵהַשָּׁמַיִם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּבָרָא אָדָם, וְחָטָא, וְנָפִק בְּדִימוּס קַמֵּיהּ, אָתוּ עֲזָ"א וַעֲזָּ"אֵל, אָמְרוּ קַמֵּיהּ: פִּתְחוֹן פֶּה אִית לָן גַּבָּךְ, הָא בַּר נָשׁ דְּעַבְדַּת חָטֵי קַמָּךְ. אָמַר לְהוּ: אִלְמָלֵי תֶּהֱווֹן שְׁכִיחֵי גַּבַּיְיהוּ וְכוּ'. מַה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָפִּיל לוֹן מִדַּרְגָּא קַדִישָׁא דִּלְהוֹן מִן שְׁמַיָא.
שאלת ׳נופל וגלוי עינים׳ - בין כזב שבתורה לשבח רשע
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּעֵת הֵשַׁבְתִּי לִשְׁאֵלַתְכֶם, שֶׁבִּלְעָם אָמַר ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳ (במדבר כד, ד). אִם נֹאמַר שֶׁלֹּא הָיָה כָּךְ, וּשְׁבָחִים הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ - אֵיךְ יִכְתֹּב הקב"ה דָּבָר כּוֹזֵב בַּתּוֹרָה?! וְאִם דְּבַר אֱמֶת הוּא, אֵיךְ יִשְׁתַּבַּח אוֹתוֹ רָשָׁע בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל נְבִיאֵי הָאֱמֶת?! וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוֹרָה קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, רַק בְּמָקוֹם הָרָאוּי לָהּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַשְׁתָּא אַהֲדַרְנָא לְתִיּוּבְתַיְיכוּ, דְּבִלְעָם אָמַר ׳נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳ (במדבר כד, ד). אִי נֵימָא דְּלָא הֲוָה הָכִי, וְשַׁבּוּחֵי קָא מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ, הֵיךְ יִכְתּוֹב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִלָּה כְּדִיבָא בְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי מִלָּה דִּקְשׁוֹט הִיא, הֵיךְ יִשְׁתַּבַּח הַהוּא רָשָׁע בְּדַרְגָּא עִלָּאָה עַל כָּל נְבִיאֵי מְהֵימְנוּתָא. וְעוֹד, דְּהָא לָא שַׁרְיָא קְדוּשָּׁה דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא בְּאַתְרֵיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ.
קיום המלאכים תלוי באור העליון - ובהפסקו נשתנו בירידתם
כָּעֵת חָזַרְנוּ לַדָּבָר הָרִאשׁוֹן. אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילָם הקב"ה מִמְּקוֹמָם הַקָּדוֹשׁ, טָעוּ אַחַר נְשׁוֹת הָעוֹלָם וְהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ'׳ (תהלים קד, ד) '. וַהֲרֵי מַלְאָכִים אֵלּוּ הָיוּ, אֵיךְ יָכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ? אֶלָּא בּא וּרְאֵה, כָּל אוֹתָם (מלכים) שֶׁלְּמַעְלָה לֹא עוֹמְדִים וְלֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד, רַק בְּאוֹר עֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר לָהֶם וּמְקַיֵּם אוֹתָם. וְאִם פּוֹסֵק מֵהֶם אוֹתוֹ הָאוֹר, לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד. כָּל שֶׁכֵּן אוֹתָם שֶׁהִפִּילָם הקב"ה וְהִפְסִיק מֵהֶם אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה זִיוָם. וּכְשֶׁיָּרְדוּ וְשָׁלַט בָּהֶם אֲוִיר הָעוֹלָם, הִשְׁתַּנּוּ בְדַרְגָּה אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
הַשְׁתָּא אַהֲדַרְנָא לְמִלָּה קַדְמָאָה. בָּתַר דְּאָפִיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֵאֲתָר קַדִישָׁא דִּלְהוֹן, טָעוּ בָּתַר נְשֵׁי עָלְמָא, וְאַטְעוּ עָלְמָא. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, וְהָא כְּתִיב ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ'׳ (תהילים קד, ד). וְהָא אִלֵּין מַלְאֲכִין הֲווֹ, אֵיךְ יָכִילוּ לְאִתְקַיְּימָא בְּאַרְעָא. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן (מלכים) ׳דִּלְעֵילָּא, לָא קַיְימִין, וְלָא יַכְלִין לְמֵיקָם, בַּר בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּנָהִיר לוֹן, וְקַיִּים לוֹן׳. וְאִי פָּסִיק מִנַּיְיהוּ הַהוּא נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם. כָּל שֶׁכֵּן אִלֵּין דְּאָפִיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּפָסַק מִנַּיְיהוּ הַהוּא נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא, דְּאִשְׁתָּנֵי זִיוַויְיהוּ. וְכַךְ נַחְתּוּ וְשָׁלִיט בְּהוּ אֲוִירָא דְּעָלְמָא, אִשְׁתָּנּוּ בְּדַרְגָּא אַחֲרָא.
המן שנשתנה זיוו באויר העולם - ראיה לשינוי המלאכים
בֹּא וּרְאֵה, הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, אוֹתוֹ מָן הָיָה מִטַּל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהָיָה יוֹרֵד מֵהָעַתִּיק הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים. וּכְשֶׁהָיָה נוֹחֵת, הָיָה אוֹרוֹ מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ נִזּוֹן חֲקַל תַּפּוּחִין וּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. וּכְשֶׁהָיָה יוֹרֵד לְמַטָּה וְשׁוֹלֵט בּוֹ אֲוִיר הָעוֹלָם, הָיָה מַגְלִיד נִקְפָּא, וּמִשְׁתַּנֶּה זִיווֹ, וְלֹא הָיָה זִיווֹ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְגוֹ ' וְלֹא יוֹתֵר׳ (במדבר יא, ז). וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּלְאָכִים, כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ וְשָׁלַט בָּהֶם אֲוִיר, הִשְׁתַּנּוּ מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ בָהּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַנָא דְּהֲוָה נָחִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא, הַהוּא מַנָא הֲוָה, מִטַּלָּא דִּלְעֵילָּא, דְּהֲוָה נָחִית מֵעַתִּיקָא סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְכַד הֲוָה נָחִית, הֲוָה נְהוֹרֵיהּ נָהִיר בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּמִנֵּיהּ אִתְזָן חֲקַל דְּתַפּוּחִין, וּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי. וְכַד הֲוָה נָחִית לְתַתָּא, וְשָׁלִיט בֵּיהּ אֲוִירָא דְּעָלְמָא, אִגְלִיד, וְאִשְׁתָּנֵי זִיוִיהּ, וְלָא הֲוָה זִיוִיהּ אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְגו'׳ (במדבר יא, ז) וְלָא יַתִיר. וְכָל שֶׁכֵּן מַלְאֲכִין, כֵּיוָן דְּנַחְתּוּ וְשָׁלִיט בְּהוּ אֲוִירָא, אִשְׁתָּנּוּ מֵהַהוּא דַּרְגָּא קַדְמָאָה דַּהֲווֹ.
קשירת עזא ועזאל בהרי החושך - ושינוי דינם זה מזה
מֶה עָשָׂה הקב"ה? רָאָה שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, קְשָׁרָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל בְּהַר הַחֹשֶׁךְ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹשְׁבִים? בְּעֹמֶק הָהָר. הוֹשִׁיב אֶת עֲזָ"א, וְזָרַק חֹשֶׁךְ הַפָּנִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּשָׁרָם הקב"ה, הִתְחַזֵּק וְהִרְגִּיז כְּלַפֵּי מַעְלָה, והקב"ה הִפִּילוֹ בְעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ, וְזָרַק חֹשֶׁךְ בְּפָנָיו. עֲזָאֵ"ל שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק, הוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו, וְהֵאִיר לוֹ הַחֹשֶׁךְ.
בלשון הזוהר
מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. חָמָא דְּאַטְעֲיָין עָלְמָא, קָשַׁר לוֹן בְּשַׁלְשְׁלָאֵי דְּפַרְזְלָא בְּטוּרָא דַּחֲשׁוֹכָא, בְּאָן אֲתָר יַתְבֵי. בְּעֲמִיקָא דְּטוּרֵי. אוֹתִיב לֵיהּ לַעֲזָ"א, וּרְמֵי חֲשׁוֹכָא דְּאַנְפִּין. בְּגִין דְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּקָשַׁר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְתָּקַּף וְאַרְגִּיז כְּלַפֵּי מַעֲלָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָפִּיל לֵיהּ בְּעוּמְקָא עַד קְדָלֵיהּ, וְזָרִיק חֲשׁוֹכָא בְּאַנְפּוֹי. עֲזָאֵ"ל דְּלָא אִתְתָקַּף, אוֹתְבֵיהּ גַּבֵיהּ, וְנָהִיר לֵיהּ חֲשׁוֹכָא.
הררי קדם - שהחושך קודם לאור, ומשם כשפי לבן ובלעם
וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים ׳הַרֲרֵי קֶדֶם׳. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים ׳הַרֲרֵי קֶדֶם׳. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, ׳מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ'׳ (במדבר כג, ז).
בלשון הזוהר
וּבְנֵי עָלְמָא דְּיַדְעִין אַתְרַיְיהוּ, אַתְיָין לְגַבַּיְיהוּ, וְאוֹלְפִין לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא חַרְשִׁין וּנְחָשִׁין וּקְסָמִין. וְאִינּוּן טוּרֵי חֲשׁוֹכָא, אִקְרוּן ׳הַרַרֵי קֶדֶם׳. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דַּחֲשׁוֹכָא אַקְדִּים לִנְהוֹרָא, וּבְגִין כָּךְ, טוּרֵי חֲשׁוֹכָא, ׳הַרַרֵי קֶדֶם׳ אִקְרוּן. לָבָן וּבִלְעָם מִנַּיְיהוּ אוֹלְפֵי חַרְשִׁין. וְהַיְינוּ דְּאָמַר בִּלְעָם, ׳מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם וְגוֹ'׳.
׳שומע אמרי אל׳ - אמירות עזא ועזאל, לא קול המלך
בֹּא וּרְאֵה, בִּלְעָם הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ מִמָּקוֹם זֶה, וְאָמַר, (במדבר כד ד) ׳נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל (במדבר כד, טז)׳ וְגוֹ'. - מִשּׁוּם שֶׁעֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל אוֹמְרִים לְאוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם מֵאוֹתָם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁיָּדְעוּ בַתְּחִלָּה לְמַעְלָה, וּמְדַבְּרִים מֵעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיוּ בוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּבּ ׳שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - לֹא כָתוּב שׁוֹמֵעַ קוֹל אֵל, אֶלָּא אִמְרֵי אֵל, אוֹתָן אֲמִירוֹת שֶׁאוֹמְרִים מִמֶּנּוּ. מִי שֶׁבָּא מֵהַשִּׁעוּר וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מֵאֵיפֹה אַתָּה בָּא - אוֹמֵר: מִלִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. כָּךְ ׳נְאֻם שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל. וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ - שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, וּמְכַוֵּן הַשָּׁעָה בִכְשָׁפָיו.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בִּלְעָם הֲוָה קָא מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ מֵהַאי אֲתָר, וְאָמַר (במדבר כד ד) ׳נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ וְגוֹ'. בְּגִין דַּעֲזָ"א וְעַזָּאֵ"ל, אַמְרֵי לְאִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא, מֵאִילֵּין מִלִּין עִלָּאִין, דַּהֲווֹ יַדְעֵי בְּקַדְמִיתָא לְעֵילָּא. וּמִשְׁתָּעֵי מֵעָלְמָא קַדִישָׁא דַּהֲווֹ בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - שׁוֹמֵעַ קוֹל אֵל, לָא כְּתִיב, אֶלָּא אִמְרֵי אֵל, אִינּוּן אֲמִירָן דְּאַמְרֵי מִנֵּיהּ. מַאן דְּאָתֵי מִפִּרְקָא, וְשָׁאֲלִין לֵיהּ מֵאָן אַתְּ אָתֵי. אָמַר: מִלְּמִשְׁמַע מִלִּין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. כַּךְ ׳נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל. וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ - דְּהֲוָה יָדַע שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, וּמְכַוִּין שַׁעֲתָא בְּחַרְשׁוֹי.
׳מחזה שדי׳ - נופל זה עזא וגלוי עינים עזאל
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד) - מַה זֶּה מַחֲזֵה שַׁדַּי? אֶלָּא הֵם ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳ - וְאֵלּוּ הֵם עֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל. נֹפֵל - זֶה עֲזָ"א, שֶׁהֶעֱמִיקוֹ הקב"ה בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ, וְיוֹשֵׁב בְּעֹמֶק עַד צַוָּארוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְחֹשֶׁךְ נִזְרַק בְּפָנָיו, וְלָכֵן נִקְרָא נֹפֵל. נָפַל פַּעַם אַחַת מֵהַשָּׁמַיִם, וְנָפַל פַּעַם אַחֶרֶת אַחַר כָּךְ בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ. עֲזָאֵ"ל - הוּא גְּלוּי עֵינָיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִזְרַק חֹשֶׁךְ עָלָיו, שֶׁלֹּא הִתְחַזֵּק וְלֹא הִרְגִּיז לְמַעְלָה כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבִלְעָם קָרָא לָהֶם מַחֲזֵה שַׁדַּי, שֶׁהֵם ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳.
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה׳ (במדבר כד, ד) - מַאן מַחֲזֵה שַׁדַּי. אִלֵּין אִינּוּן ׳נֹפֵל וּגְּלוּי עֵינָיִם׳ - וְאִלֵּין אִינּוּן (לך לך פ"ח ע"ב, לקמן רי"ב ע"א, פנחס רל"ב ע"א) עֲזָ"א וְעַזָאֵ"ל. נֹפֵל: דָּא עֲזָ"א, דְּאָעְמִיק לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוּמְקָא חֲשׁוֹכָא, וְיָתִיב בְּעוּמְקָא עַד קְדָלֵיהּ כִּדְקָאַמְרָן, וַחֲשׁוֹכָא אִזְדְּרַק בְּאַנְפּוֹי. וְעַל דָּא אִקְרֵי נוֹפֵל. נָפַל זִמְנָא חֲדָא מִן שְׁמַיָא, וְנָפַל זִמְנָא אַחֲרָא, לְבָתַר, בְּעוּמְקָא דַּחֲשׁוֹכָא. עֲזָאֵ"ל: הוּא גְּלוּי עֵינַיִם, דְּהָא לָא אִזְדְּרַק חַשׁוֹכָא עָלֵיהּ, דְּלָא אִתְתָּקַּף, וְלָא אַרְגִּיז כְּהַהוּא דִּלְעֵילָּא. וּבִלְעָם קָרֵי לוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי, דְּאִינּוּן ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳.
הסתרו של בלעם בהרים - ׳מהררי קדם׳ ולא מארץ קדם
וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם מִי שֶׁיִּמָּצֵא לִפְנֵיהֶם, פְּרָט לוֹ. וּבְכָל יוֹם הָיָה נִסְתָּר בְּאוֹתָם הָרִים עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם׳ (במדבר כג, ז) - ׳מֵהַרֲרֵי קֶדֶם׳ בְּוַדַּאי, וְלֹא מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא, לָא אִשְׁתְּאַר בְּעָלְמָא, דְּיִשְׁתְּכַח גַּבַּיְיהוּ, בַּר אִיהוּ. וּבְכָל יוֹמָא, הֲוָה אַסְתִּים בְּאִינּוּן טוּרֵי עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יַנְחֵנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרַרֵי קֶדֶם׳ - ׳מֵהַרַרֵי קֶדֶם׳ וַדַּאי, וְלָא מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם.
אין השכינה שורה אלא במקום קדוש - ואשרי חלק ישראל
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לְךְ דָּבָר זֶה, וְלֹא מִסְתַּכְּלִים הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי הקב"ה לֹא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, רַק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַשְׁרוֹת עָלָיו. וְכֵן הקב"ה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳לֹא יִמָּצֵא בְךְ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ׳ (דברים יח, י) ' וְהוּא שֶׁבָּא (בא) לְהִתְעָרֵב אִתָּם. אֶלָּא אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה קִדְּשָׁם לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ וְגוֹ'׳ (שם כג, טו). וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא ׳מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ׳ - כָּתוּב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ וְגוֹ'׳. וְכָתוּב ׳וִהְיִיתֶם קְדשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, ז). וְכָתוּב ׳אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'׳ (שם יח, כד). וְכָתוּב ׳וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'׳ (שם כ, כג). שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִקְרַב אֲלֵיהֶם, וְהִשְׁרוּ אוֹתִי בַּחוּץ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי חֵלֶק הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, וְיֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה זִמְנִין אֲמֵינָא מִלָּה דָּא, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי חַבְרַיָּיא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא, אֶלָּא בַּאֲתָר קַדִישָׁא, בַּאֲתָר דְּאִתְחֲזֵי לְשַׁרְיָא עֲלוֹי. וְכֵן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַכְרִיז וְאָמַר, ׳לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ'׳ (דברים יח, י). וְהוּא דְּאָתֵי (ס"א אתי) לְאִתְעָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ. אֶלָּא זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדִּישׁ לוֹן לְשַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים כג, טו). וּבְגִין דְּהוּא ׳מִתְהַלֵּךְ בְּקֶּרֶב מַחֲנֶיךָ׳, כְּתִיב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְגוֹ'׳. וּכְתִיב ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, ז). וּכְתִיב ׳אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'׳ (ויקרא יח, כד). וּכְתִיב ׳וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, כג). דְּלָא יָכִילְנָא לְקָרְבָא גַּבַּיְיהוּ, וְשָׁרוּ לִי לְבַר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דִּנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי קַדִישֵׁי, דְּאִינּוּן קַדִישִׁין, וְאִית לוֹן חוּלָקָא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה.
׳ותרא האתון את מלאך ה׳
סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.