׳שומע אמרי אל׳ - אמירות עזא ועזאל, לא קול המלך
בלק · ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם · מאמר 43 · פיסקה 8 · דף רח ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בִּלְעָם הֲוָה קָא מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ מֵהַאי אֲתָר, וְאָמַר ׳נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְגוֹ'׳. בְּגִין דַּעֲזָ"א וְעַזָּאֵ"ל, אַמְרֵי לְאִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא, מֵאִילֵּין מִלִּין עִלָּאִין, דַּהֲווֹ יַדְעֵי בְּקַדְמִיתָא לְעֵילָּא. וּמִשְׁתָּעֵי מֵעָלְמָא קַדִישָׁא דַּהֲווֹ בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - שׁוֹמֵעַ קוֹל אֵל, לָא כְּתִיב, אֶלָּא אִמְרֵי אֵל, אִינּוּן אֲמִירָן דְּאַמְרֵי מִנֵּיהּ. מַאן דְּאָתֵי מִפִּרְקָא, וְשָׁאֲלִין לֵיהּ מֵאָן אַתְּ אָתֵי. אָמַר: מִלְּמִשְׁמַע מִלִּין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. כַּךְ ׳נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל. וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ - דְּהֲוָה יָדַע שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, וּמְכַוִּין שַׁעֲתָא בְּחַרְשׁוֹי.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, בִּלְעָם הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ מִמָּקוֹם זֶה, וְאָמַר, ׳נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְגוֹ'׳ (במדבר כד, טז). מִשּׁוּם שֶׁעֲזָ"א וַעֲזָאֵ"ל אוֹמְרִים לְאוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם מֵאוֹתָם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁיָּדְעוּ בַתְּחִלָּה לְמַעְלָה, וּמְדַבְּרִים מֵעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיוּ בוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּבּ ׳שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - לֹא כָתוּב שׁוֹמֵעַ קוֹל אֵל, אֶלָּא אִמְרֵי אֵל, אוֹתָן אֲמִירוֹת שֶׁאוֹמְרִים מִמֶּנּוּ. מִי שֶׁבָּא מֵהַשִּׁעוּר וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מֵאֵיפֹה אַתָּה בָּא - אוֹמֵר: מִלִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. כָּךְ ׳נְאֻם שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל. וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ - שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, וּמְכַוֵּן הַשָּׁעָה בִכְשָׁפָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בלעם הוה קא משבח גרמיה מהאי אתר, ואמר ׳נאם שומע אמרי אל וגו'׳. בגין דעז"א ועזא"ל, אמרי לאינון בני עלמא, מאילין מלין עלאין, דהוו ידעי בקדמיתא לעילא. ומשתעי מעלמא קדישא דהוו ביה, הדא הוא דכתיב ׳שומע אמרי אל׳ - שומע קול אל, לא כתיב, אלא אמרי אל, אינון אמירן דאמרי מניה. מאן דאתי מפרקא, ושאלין ליה מאן את אתי. אמר: מלמשמע מלין דמלכא קדישא. כך ׳נאם שמע אמרי אל. ויודע דעת עליון׳ - דהוה ידע שעתא דתליא דינא בעלמא, ומכוין שעתא בחרשוי.
התרגום: בא וראה, בלעם היה משבח את עצמו ממקום זה, ואמר, ׳נאם שמע אמרי אל וגו'׳ (במדבר כד, טז). משום שעז"א ועזא"ל אומרים לאותם בני העולם מאותם דברים עליונים שידעו בתחלה למעלה, ומדברים מעולם הקדוש שהיו בו. זהו שכתוב ׳שמע אמרי אל׳ - לא כתוב שומע קול אל, אלא אמרי אל, אותן אמירות שאומרים ממנו. מי שבא מהשעור ושואלים אותו מאיפה אתה בא - אומר: מלשמע דברי המלך הקדוש. כך ׳נאם שמע אמרי אל. וידע דעת עליון׳ - שהיה יודע בשעה שהדין תלוי בעולם, ומכון השעה בכשפיו.
מן המפרשים
קרני אור: ומשתעי ומשתעי. ר"ל הני עזא ועזאל משתעי לבני אדם מאינון מלון ד'עלמא קדישא דהוו ביה', וק"ל. והכי פי' 'שומע' מעזא ועזאל 'אמרי אל' שהם יודעים מקדמת דנא, וק"ל. אבל בלעם לא שמע מֵאֵל גופא ח"ו:
הסולם: ת"ח בלעם הוה וכו': בוא וראה, בלעם היה משבח עצמו ממקום זה, ואמר, נאם שומע אמרי אל וגו'. משום שעזא ועזאל אמרו לבני העולם מאלו הדברים העליונים שהיו יודעים מתחילה, מבעת שהיו למעלה בשמים. והיו מספרים מעולם הקדוש שהיו בו. ז"ש שומע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: