ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 43: ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם › פיסקה 5 (רח ע"א)

המן שנשתנה זיוו באויר העולם - ראיה לשינוי המלאכים

בלק · ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם · מאמר 43 · פיסקה 5 · דף רח ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַנָא דְּהֲוָה נָחִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא, הַהוּא מַנָא הֲוָה, מִטַּלָּא דִּלְעֵילָּא, דְּהֲוָה נָחִית מֵעַתִּיקָא סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְכַד הֲוָה נָחִית, הֲוָה נְהוֹרֵיהּ נָהִיר בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּמִנֵּיהּ אִתְזָן חֲקַל דְּתַפּוּחִין, וּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי. וְכַד הֲוָה נָחִית לְתַתָּא, וְשָׁלִיט בֵּיהּ אֲוִירָא דְּעָלְמָא, אִגְלִיד, וְאִשְׁתָּנֵי זִיוִיהּ, וְלָא הֲוָה זִיוִיהּ אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְגו'׳ (במדבר יא, ז) וְלָא יַתִיר. וְכָל שֶׁכֵּן מַלְאֲכִין, כֵּיוָן דְּנַחְתּוּ וְשָׁלִיט בְּהוּ אֲוִירָא, אִשְׁתָּנּוּ מֵהַהוּא דַּרְגָּא קַדְמָאָה דַּהֲווֹ.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, אוֹתוֹ מָן הָיָה מִטַּל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהָיָה יוֹרֵד מֵהָעַתִּיק הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים. וּכְשֶׁהָיָה נוֹחֵת, הָיָה אוֹרוֹ מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ נִזּוֹן חֲקַל תַּפּוּחִין וּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. וּכְשֶׁהָיָה יוֹרֵד לְמַטָּה וְשׁוֹלֵט בּוֹ אֲוִיר הָעוֹלָם, הָיָה מַגְלִיד נִקְפָּא, וּמִשְׁתַּנֶּה זִיווֹ, וְלֹא הָיָה זִיווֹ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְגוֹ' וְלֹא יוֹתֵר׳ (במדבר יא, ז). וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּלְאָכִים, כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ וְשָׁלַט בָּהֶם אֲוִיר, הִשְׁתַּנּוּ מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ בָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, מנא דהוה נחית להו לישראל במדברא, ההוא מנא הוה, מטלא דלעילא, דהוה נחית מעתיקא סתימא דכל סתימין. וכד הוה נחית, הוה נהוריה נהיר בכלהו עלמין, ומניה אתזן חקל דתפוחין, ומלאכי עלאי. וכד הוה נחית לתתא, ושליט ביה אוירא דעלמא, אגליד, ואשתני זיויה, ולא הוה זיויה אלא כמה דכתיב, ׳והמן כזרע גד הוא וגו'׳ (במדבר יא, ז) ולא יתיר. וכל שכן מלאכין, כיון דנחתו ושליט בהו אוירא, אשתנו מההוא דרגא קדמאה דהוו.

התרגום: בא וראה, המן שהיה יורד לישראל במדבר, אותו מן היה מטל שלמעלה, שהיה יורד מהעתיק הנסתר של כל הנסתרים. וכשהיה נוחת, היה אורו מאיר בכל העולמות, וממנו נזון חקל תפוחין ומלאכים עליונים. וכשהיה יורד למטה ושולט בו אויר העולם, היה מגליד נקפא, ומשתנה זיוו, ולא היה זיוו אלא כמו שכתוב ׳והמן כזרע גד הוא וגו' ולא יותר׳ (במדבר יא, ז). וכל שכן המלאכים, כיון שירדו ושלט בהם אויר, השתנו מאותה דרגה ראשונה שהיו בה.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהוה נחית מעתיקא וכו' נ"ב שפע היוצא ממוחא דזעיר ע"י הבאת קוצא דשערי דאריך היוצא ממוחא סתימאה דאריך הנק' כולא דבדולחא דזעיר:

אור החמה: מטלא דלעילא וכו'. נתבאר באדרא שהכתר משפיע שפע הנק' ט"ל בז"א וסוד ט"ל הוא סוד יו"ד ה"א וא"ו שעולה ט"ל וט"ל זה דהיינו אור ג' בחי' אלו הוא נשפע לז"א בכל יום אמנם מאותו ט"ל שהוא בז"א מלמעלה כדאמרן כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים…

הסולם: ת"ח מנא דהוה וכו': בוא וראה, המן שהיה יורד לישראל במדבר, אותו המן היה מן הטל שלמעלה שהיה יורד מעתיק הסתום מכל הסתומים, שהוא כתר, וכשהיה יורד היה אורו מאיר בכל העולמות, וממנו ניזון, חקל תפוחין, שהוא המלכות, ומלאכים העליונים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: