ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 43: ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם › פיסקה 11 (רח ע"ב)

אין השכינה שורה אלא במקום קדוש - ואשרי חלק ישראל

בלק · ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ - נפילת עזא ועזאל ומקור כשפי בלעם · מאמר 43 · פיסקה 11 · דף רח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה זִמְנִין אֲמֵינָא מִלָּה דָּא, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי חַבְרַיָּיא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא, אֶלָּא בַּאֲתָר קַדִישָׁא, בַּאֲתָר דְּאִתְחֲזֵי לְשַׁרְיָא עֲלוֹי. וְכֵן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַכְרִיז וְאָמַר, ׳לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ'׳ (דברים יח, י). וְהוּא דְּאָתֵי (ס"א אתי) לְאִתְעָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ. אֶלָּא זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדִּישׁ לוֹן לְשַׁרְיָא בֵּינַיְיהוּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים כג, טו). וּבְגִין דְּהוּא ׳מִתְהַלֵּךְ בְּקֶּרֶב מַחֲנֶיךָ׳, כְּתִיב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְגוֹ'׳. וּכְתִיב ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, ז). וּכְתִיב ׳אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'׳ (ויקרא יח, כד). וּכְתִיב ׳וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, כג). דְּלָא יָכִילְנָא לְקָרְבָא גַּבַּיְיהוּ, וְשָׁרוּ לִי לְבַר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דִּנְבִיאֵי מְהֵימְנֵי קַדִישֵׁי, דְּאִינּוּן קַדִישִׁין, וְאִית לוֹן חוּלָקָא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי לְךְ דָּבָר זֶה, וְלֹא מִסְתַּכְּלִים הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי הקב"ה לֹא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, רַק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַשְׁרוֹת עָלָיו. וְכֵן הקב"ה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳לֹא יִמָּצֵא בְךְ מַעֲבִיר בְּנוֹ וְגוֹ'׳ (דברים יח, י) וְהוּא שֶׁבָּא (בא) לְהִתְעָרֵב אִתָּם. אֶלָּא אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה קִדְּשָׁם לִשְׁרוֹת בֵּינֵיהֶם. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ וְגוֹ'׳ (שם כג, טו). וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא ׳מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ׳ - כָּתוּב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ וְגוֹ'׳. וְכָתוּב ׳וִהְיִיתֶם קְדשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא כ, ז). וְכָתוּב ׳אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה וְגוֹ'׳ (שם יח, כד). וְכָתוּב ׳וָאָקֻץ בָּם וְגוֹ'׳ (שם כ, כג). שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִקְרַב אֲלֵיהֶם, וְהִשְׁרוּ אוֹתִי בַּחוּץ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי חֵלֶק הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים, וְיֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, כמה זמנין אמינא מלה דא, ולא מסתכלי חברייא, דהא קודשא בריך הוא לא שריא שכינתא, אלא באתר קדישא, באתר דאתחזי לשריא עלוי. וכן קודשא בריך הוא מכריז ואמר, ׳לא ימצא בך מעביר בנו וגו'׳ (דברים יח, י). והוא דאתי (ס"א אתי) לאתערבא בהדייהו. אלא זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא קדיש לון לשריא בינייהו. והיינו דכתיב, ׳כי יהו"ה אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו'׳ (דברים כג, טו). ובגין דהוא ׳מתהלך בקרב מחניך׳, כתיב ׳והיה מחניך קדוש וגו'׳. וכתיב ׳והייתם קדושים וגו'׳ (ויקרא כ, ז). וכתיב ׳אל תטמאו בכל אלה וגו'׳ (ויקרא יח, כד). וכתיב ׳ואקץ בם וגו'׳ (ויקרא כ, כג). דלא יכילנא לקרבא גבייהו, ושרו לי לבר. זכאה חולקיהון דישראל, וזכאה חולקיהון דנביאי מהימני קדישי, דאינון קדישין, ואית לון חולקא לאשתמשא בקדושה עלאה.

התרגום: אמר רבי שמעון, כמה פעמים אמרתי לך דבר זה, ולא מסתכלים החברים, שהרי הקב"ה לא משרה שכינתו, רק במקום קדוש, במקום שראוי להשרות עליו. וכן הקב"ה מכריז ואומר, ׳לא ימצא בך מעביר בנו וגו'׳ (דברים יח, י) והוא שבא (בא) להתערב אתם. אלא אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה קדשם לשרות ביניהם. והינו מה שכתוב, ׳כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך וגו'׳ (שם כג, טו). ומשום שהוא ׳מתהלך בקרב מחנך׳ - כתוב ׳והיה מחניך קדוש וגו'׳. וכתוב ׳והייתם קדשים וגו'׳ (ויקרא כ, ז). וכתוב ׳אל תטמאו בכל אלה וגו'׳ (שם יח, כד). וכתוב ׳ואקץ בם וגו'׳ (שם כ, כג). שלא יכלתי לקרב אליהם, והשרו אותי בחוץ. אשרי חלקם של ישראל, ואשרי חלק הנביאים הנאמנים הקדושים, שהם קדושים, ויש להם חלק להשתמש בקדשה העליונה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג והוא אתי לאתערבא בהדייהו ופי' בתמיה ור"ל שהקב"ה צוה אותנו לא ימצא ב'. והוא אתי לאתערבא בהד יהו אלא ודאי נופל וגלוי עינים הם עזא ועזאל. ובזה תירץ למה בלעם לא ראה המלאך לפי שהוא רשע. כסברת ר' יוסי דלעיל:

קרני אור: ולא מסתכלי חברייא ולא מסתכלי חברייא. ר"ל בהא:

הסולם: אר"ש כמה זמנין וכו': א"ר שמעון, כמה פעמים אמרתי דבר זה, והחברים אינם מסתכלים. כי הקב"ה אינו משרה שכינתו אלא במקום קדוש, במקום הראוי לשרות עליו. וכן הקב"ה מכריז ואומר, לא ימצא בך מעביר בנו וגו '. והוא בלעם, בא להתערב ביניהם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: