ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 41: ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו › פיסקה 10 (רז ע"ב)

׳לשטן לו׳ ולא לאחר - מלאך הרחמים הסותר את חכמתו

בלק · ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו · מאמר 41 · פיסקה 10 · דף רז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָא שָׁנֵּי מַלְאָכָא, וְלָא נָפַק מֵאוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין דְּהֲוָה הַאי מַלְאָכָא מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי, וְקָאִים לַקֳבְלֵיהּ, סָתִיר חָכְמְתָא דִּילֵיהּ, וְקִלְקֵל רְעוּתֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְשָׂטָן לוֹ׳. לוֹ הֲוָה שָׂטָן, וְאִשְׁתְּכַח שָׂטָן, אֲבָל לְאַחֲרָא לָא הֲוָה שָׂטָן.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא שִׁנָּה הַמַּלְאָךְ וְלֹא יָצָא מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמַּלְאָךְ זֶה הָיָה מִצַּד רַחֲמִים וְעָמַד מִמּוּלוֹ, סָתַר אֶת חָכְמָתוֹ וְקִלְקֵל רְצוֹנוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְשָׂטָן לוֹ (במדבר כב, כב). לוֹ הָיָה לְשָׂטָן, וְנִמְצָא שָׂטָן, אֲבָל לְאַחֵר לֹא הָיָה שָׂטָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, לא שני מלאכא, ולא נפק מאומנותא דיליה, אלא בגין דהוה האי מלאכא מסטרא דרחמי, וקאים לקבליה, סתיר חכמתא דיליה, וקלקל רעותיה. הדא הוא דכתיב ׳לשטן לו׳. לו הוה שטן, ואשתכח שטן, אבל לאחרא לא הוה שטן.

התרגום: אמר רבי אלעזר, לא שנה המלאך ולא יצא מאמנותו, אלא משום שמלאך זה היה מצד רחמים ועמד ממולו, סתר את חכמתו וקלקל רצונו. זהו שכתוב לשטן לו (במדבר כב, כב). לו היה לשטן, ונמצא שטן, אבל לאחר לא היה שטן.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר' אלעזר וכו': אר"א, לא שינה המלאך ולא יצא מאומנותו, אלא משום שמלאך הזה היה מצד הרחמים ועמד כנגדו, היה סותר חכמה שלו, וקלקל רצונו. ז"ש לשטן לו . לו היה שטן ונמצא שטן, אבל לאחר לא היה שטן.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר