ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 39: עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע › פיסקה 9 (רו ע"ב)

משלח מדנים בין ישראל לאביהם - ובני עמו הדבקים בו

בלק · עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע · מאמר 39 · פיסקה 9 · דף רו ע"ב

לשון הזוהר

עָאל בִּתְחוּמָא דְּלָאו דִּילֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׳, וּכְתִיב ׳אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי׳. מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, ׳בֵּין יִשְׂרָאֵל׳ לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָשׁוֹן הָרָע, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא כְּגִינֵיהּ. קִלְּלַת הַשֵּׁם, דִּכְתִּיב ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳. וְכֻלְּהוּ הֲווֹ בֵּיהּ. עֵינָא בִּישָׁא כְּמָה דְּאִתְמַר. וְכֹלָּא עַל הַהוּא נָהָר דְּיִשְׂרָאֵל, יָהַב עֵינוֹי לְאִתְגָּרָא בֵּיהּ. ׳אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ׳, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּאֶרֶץ ׳בְּנֵי עַמוֹ׳ הִיא. אֶלָּא רָזָא דָּא, דְּכָל ׳בְּנֵי עַמּוֹ׳ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ וְהָא אִתְּמַר. (חסר, ועיין בסוף הספר סימן יו"ד)

תרגום

נִכְנַס בִּתְחוּם שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׳ (במדבר כג, ד) - וְכָתוּב ׳אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי׳ - מְשַׁלֵּחַ ׳מְדָנִים בֵּין אַחִים׳, ׳בֵּין יִשְׂרָאֵל׳ לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. לָשׁוֹן הָרָע לֹא הָיָה בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ. קִלְלַל הַשֵּׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳ (במדבר כג, טו). וְכֻלָּם הָיוּ בוֹ. עַיִן רָעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְהַכֹּל עַל אוֹתוֹ נָהָר שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָתַן עֵינוֹ לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ. ׳אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ׳, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהִיא ׳אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ׳? אֶלָּא סוֹד זֶה שֶׁכָּל ׳בְּנֵי עַמּוֹ׳ מִתְדַּבְּקִים בּוֹ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עאל בתחומא דלאו דיליה, דכתיב ׳ואעל פר ואיל במזבח׳, וכתיב ׳את שבעת המזבחות ערכתי׳. משלח מדנים בין אחים, ׳בין ישראל׳ לאביהם שבשמים. לשון הרע, לא הוה בעלמא כגיניה. קללת השם, דכתיב ׳ואנכי אקרה כה׳. וכלהו הוו ביה. עינא בישא כמה דאתמר. וכלא על ההוא נהר דישראל, יהב עינוי לאתגרא ביה. ׳ארץ בני עמו׳, וכי לא ידענא דארץ ׳בני עמו׳ היא. אלא רזא דא, דכל ׳בני עמו׳ מתדבקן ביה והא אתמר. (חסר, ועיין בסוף הספר סימן יו"ד)

התרגום: נכנס בתחום שלא שלו, שכתוב ׳ואעל פר ואיל במזבח׳ (במדבר כג, ד) - וכתוב ׳את שבעת המזבחת ערכתי׳ - משלח ׳מדנים בין אחים׳, ׳בין ישראל׳ לאביהם שבשמים. לשון הרע לא היה בעולם כמותו. קללל השם, שכתוב ׳ואנכי אקרה כה׳ (במדבר כג, טו). וכלם היו בו. עין רעה, כמו שנאמר. והכל על אותו נהר של ישראל נתן עינו להתגרות בו. ׳ארץ בני עמו׳, וכי לא ידענו שהיא ׳ארץ בני עמו׳? אלא סוד זה שכל ׳בני עמו׳ מתדבקים בו, והרי נתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: את שבעת המזבחות וכו'. והקרבנות תחומן של ישראל והוא הקריב ונכנס טמא בקדש והשיג גבולן של קדושים בין ישראל לאביהם שבשמים הרי משלח מדנים בין אב לבנו או שהם נקראים אחים דכתיב למען אחי וריעי. לשון הרע לא הוה בעלמא וכו' . כי כמה דברי…

קרני אור: ואעל פר ואעל פר כו'. ור"ל דדבר זה להקריב קרבנות על המזבח אינו שייך לא"ה אלא לישראל לבד, והוה ליה עאל בתחומיה דחבריה:

הסולם: עאל בתחומא דלאו וכו': נכנס בתחום שאינו שלו, מאין לנו שהיה בבלעם. כי כתוב ואעל פר ואיל במזבח. וכתוב, ואת שבעת המזבחות ערכתי. שהקרבת קרבנות שייכת לכהנים, ולא לו. משלח מדנים בין אחים. היה בו, כי שילח מדנים בין ישראל לאביהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: