ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 39: עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע › פיסקה 8 (רו ע"ב)

עריות, עדות שקר וקלקול הדין - כולם בבלעם מן הכתובים

בלק · עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע · מאמר 39 · פיסקה 8 · דף רו ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כָּל הָנֵי מִלִּין הֲווֹ וַדַּאי בְּבִלְעָם. אֲבָל גִּלוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִּיב, ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהו"ה וְגוֹ'׳ (במדבר לא, טז). הָא הָכָא עֲבוֹדָה זָרָה וּגְלוּי עֲרָיוֹת. סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, דִּכְתִּיב ׳וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן וְדַעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע׳. קִלְקֵל יַת דִּינָא, דִּכְתִּיב ׳לְךָ אִיעָצְךָ׳. דְּהָא בְּדִינָא קַיְּימָא, וְיָהַב עֵיטָא בִּישָׁא לְאַבְאָשָׁא, וְסָטֵי מִן דִּינָא, וְאַמְלִיךְ בִּישִׁין עָלַיְיהוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּוַדַּאי בְּבִלְעָם. אֲבָל גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן? שֶׁכָּתוּב ׳הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' וְגוֹ'׳ (במדבר לא, טז). הֲרֵי כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת. עֵדוּת שֶׁקֶר - שֶׁכָּתוּב ׳וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ (במדבר כד, טז) - וְדַעַת בְּהֶמְתּוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ. קִלְקֵל אֶת הַדִּין - שֶׁכָּתוּב לְךְ אִיעָצְךְ. שֶׁהֲרֵי בְּדִין עוֹמֵד, וְנָתַן עֵצָה רָעָה לְהַזִּיק, וְסָטָה מֵהַדִּין, וְיָּעַץ רָעוֹת עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, כל הני מלין הוו ודאי בבלעם. אבל גלוי עריות מנין, דכתיב, ׳הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהו"ה וגו'׳ (במדבר לא, טז). הא הכא עבודה זרה וגלוי עריות. סהדותא דשקרא, דכתיב ׳וידע דעת עליון ודעת בהמתו לא הוה ידע׳. קלקל ית דינא, דכתיב ׳לך איעצך׳. דהא בדינא קיימא, ויהב עיטא בישא לאבאשא, וסטי מן דינא, ואמליך בישין עלייהו.

התרגום: אמר רבי אבא, כל הדברים הללו היו בודאי בבלעם. אבל גלוי עריות מנין? שכתוב ׳הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' וגו'׳ (במדבר לא, טז). הרי כאן עבודה זרה וגלוי עריות. עדות שקר - שכתוב ׳וידע דעת עליון׳ (במדבר כד, טז) - ודעת בהמתו לא היה יודע. קלקל את הדין - שכתוב לך איעצך. שהרי בדין עומד, ונתן עצה רעה להזיק, וסטה מהדין, ויעץ רעות עליהם.

מן המפרשים

קרני אור: כל הני מלין הוו ודאי בבלעם אבל כל הני מלין הוו ודאי בבלעם אבל. ר"ל 'מנלן' פי' על כלן מקשה מנלן, ואמר 'גלוי' כו', 'סהדותא' כו':

הסולם: א"ר אבא כל וכו': אר"א ודאי כל אלו הדברים היו בבלעם, אבל גלוי עריות מאין לנו שהיה בבלעם. ומשיב, כי כתוב, הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' וגו'. הרי כאן ע"ז, דפעור, ועריות, דכזבי בת צור. עדות שקר מאין לנו שהיה בבלעם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: