הפלשתי בן ערפה - עין דוד הרעה מולידה צרעת
בלק · עין רעה וצרעת - כל עוונותיה נמצאו בבלעם הרשע · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף רו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, מִלָּה דָּא לָא אִתְיַישְׁבָא, וְאִצְטְרִיךְ לְעַיְּינָא בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָכִי הוּא וַדַּאי, פְּלִשְׁתִּי דָּא קָרִיב לְיִיחוּסָא דְּדָוִד הֲוָה, וּבְרָהּ דְּעָרְפָּה הֲוָה, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳מִמַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים. אַל תִּקְרֵי מִמַעַרְכוֹת, אֶלָּא מִמְּעָרוֹת פְּלִשְׁתִּים, דְּשַׁוְיוּהָ לְאִמֵּיהּ כִּמְעַרְתָּא דָּא׳ (שמואל א יז). וְכֵיוָן דִּכְתִּיב, ׳וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו אִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא׳ (שמואל א יז, מג). וּבְכָל אֲתָר דְּהֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָא בִּישָׁא, כָּל זִינֵי צָרַעַת אִתְמַשְּׁכָן מְעֵינֵיהּ דְּדָוִד. וְהָכִי הֲוָה בְּיוֹאָב, כֵּיוָן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ דָּוִד בְּעֵינָא בִּישָׁא, מַה כְּתִיב, ׳וְלֹא יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצוֹרָע וְגוֹ'׳ (שמואל ב ג, כט).
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, דָּבָר זֶה לֹא הִתְיַשֵּׁב, וְצָרִיךְ לְעַיֵּן בּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי, פְּלִשְׁתִּי זֶה קָרוֹב לְיִחוּסוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה, וּבֶן עָרְפָּה הָיָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים׳ (שמואל א יז). אַל תִּקְרֵי מִמַּעַרְכוֹת, אֶלָּא מִמְּעָרוֹת פְּלִשְׁתִּים, שֶׁשָּׂמוּ אֶת אִמּוֹ כַּמְּעָרָה הַזּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו׳ (שמואל א יז, מג) - הִסְתַּכֵּל בּוֹ דָּוִד בְּעַיִן רָעָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן רָעָה, כָּל מִינֵי צָרַעַת נִמְשְׁכוּ מֵעֵינֵי דָוִד. וְכָךְ הָיָה בְּיוֹאָב, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּדָוִד בְּעַיִן רָעָה, מַה כָּתוּב? ׳וְלֹא יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וְגוֹ'׳ (שם ב, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, מלה דא לא אתיישבא, ואצטריך לעיינא ביה. אמר רבי אלעזר, הכי הוא ודאי, פלשתי דא קריב לייחוסא דדוד הוה, וברה דערפה הוה, והיינו דכתיב, ׳ממערכות פלשתים. אל תקרי ממערכות, אלא ממערות פלשתים, דשויוה לאמיה כמערתא דא׳ (שמואל א יז). וכיון דכתיב, ׳ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו אסתכל ביה דוד בעינא בישא׳ (שמואל א יז, מג). ובכל אתר דהוה מסתכל בעינא בישא, כל זיני צרעת אתמשכן מעיניה דדוד. והכי הוה ביואב, כיון דאסתכל ביה דוד בעינא בישא, מה כתיב, ׳ולא יכרת מבית יואב זב ומצורע וגו'׳ (שמואל ב ג, כט).
התרגום: אמר רבי אבא, דבר זה לא התישב, וצריך לעין בו. אמר רבי אלעזר, כך הוא בודאי, פלשתי זה קרוב ליחוסו של דוד היה, ובן ערפה היה, והינו מה שכתוב ׳ממערכות פלשתים׳ (שמואל א יז). אל תקרי ממערכות, אלא ממערות פלשתים, ששמו את אמו כמערה הזו. וכיון שכתוב ׳ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׳ (שמואל א יז, מג) - הסתכל בו דוד בעין רעה. ובכל מקום שהיה מסתכל בעין רעה, כל מיני צרעת נמשכו מעיני דוד. וכך היה ביואב, כיון שהסתכל בו בדוד בעין רעה, מה כתוב? ׳ולא יכרת מבית יואב זב ומצרע וגו'׳ (שם ב, ג).
מן המפרשים
מקדש מלך: אתמשכן מעיני דוד פי' שכתב הרב שהנ"ה הם מתלבשי' בעינים ולכך המשיך הדינים מעיניו על גלית וכן מ"ש בגמרא נתן עיניו בו וכו' הוא מטעם זה:
אור החמה: מלא דא לא אתיישבא מה ענין צרעת לשם ולזה מסיק כי פי' יסגרך ישליט בך הצרעת בידי מכחי כדמסיק. קריב ליחוסא דדוד ולכך עם היות שנכשל בברכת ה' לא היה ראוי ליפול אלא ע"י דוד או אפשר שמפני זה נכנס הפלשתי לברך כלומר מה זה שבחרה אמך אחות…
אור יקר: צרעת אתמשכן מכחות החצונים, והיינו אבן נגף שהיא מזומנת לצורך הבאר’העליון כדכתיב והשיבו את האבן על פי הבאר וכדפי׳ בפרשת ויצא על מימר בירא שהיא משתמשת בחצוניים, ולכך אבן וצרעת הכל ענין אחד, וכיון שהנגע בראש החצונים הפך ענ״ג…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: