ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 37: ׳אבינו מת במדבר׳ - מיתת צלפחד בדיבור פיו וענוות משה בדין › פיסקה 1 (רה ע"ב)

משיכת טעם ׳אבינו׳ - צער הקריאה ותמיהת מיתתו במדבר

בלק · ׳אבינו מת במדבר׳ - מיתת צלפחד בדיבור פיו וענוות משה בדין · מאמר 37 · פיסקה 1 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח הַהוּא יַנּוּקָא בְּרֵיהּ וְאָמַר, ׳אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ'׳ (במדבר כז, ג). אָבִינוּ, הָא טַעֲמָא לְעֵילָּא, אָרִיךְ מִלָּה וּמָשִׁיךְ לָהּ. אִי חֲסִידִין קַדִּישִׁין, כַּמָה מְשִׁיכוּ דְּצַעֲרָא בְּמִקְרֵי אָבִינוּ. לֵית צַעֲרָא, וְלֵית כְּאֵבָא דְּרוּחָא וְנַפְשָׁא, אֶלָּא כַּד קָרָאן הָכִי, אָבִינוּ, בִּכְאֵבָא מִלִּבָּא. ׳מֵת בַמִּדְבָּר׳, וְכִי אַחֲרָנִין לָא מִיתוּ בְּמַדְבְּרָא, דְּהָכָא רָשִׁים לֵיהּ, וְאָמַר דְּאִיהוּ ׳מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהָא׳ אֶלֶף וְרִבְּבָן מִיתוּ בְּמַדְבְּרָא.

תרגום

פָּתַח אוֹתוֹ יַנּוּקָא בְּנוֹ וְאָמַר, ׳אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ'׳ (במדבר כז, ג). אָבִינוּ, הֲרֵי הַטַּעַם לְמַעְלָה, הֶאֱרִיךְ בַּמִּלָּה וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ. אִי חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, כַּמָּה מְשִׁיכוּת צַעַר בִּקְרִיאַת אָבִינוּ. אֵין צַעַר וְאֵין כְּאֵב שֶׁל רוּחַ וָנֶפֶשׁ אֶלָּא כְּשֶׁקָּרָאנוּ כָּךְ, אָבִינוּ, בִּכְאֵב מִלֵּב. ׳מֵת בַּמִּדְבָּר׳, וְכִי אֲחֵרִים לֹא ׳מֵתוּ בַמִּדְבָּר׳ שֶׁכָּאן רָשַׁם אוֹתוֹ וְאָמַר שֶׁהוּא ׳מֵת בַּמִּדְבָּר׳? וַהֲרֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת ׳מֵתוּ בַמִּדְבָּר׳!

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ההוא ינוקא בריה ואמר, ׳אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'׳ (במדבר כז, ג). אבינו, הא טעמא לעילא, אריך מלה ומשיך לה. אי חסידין קדישין, כמה משיכו דצערא במקרי אבינו. לית צערא, ולית כאבא דרוחא ונפשא, אלא כד קראן הכי, אבינו, בכאבא מלבא. ׳מת במדבר׳, וכי אחרנין לא מיתו במדברא, דהכא רשים ליה, ואמר דאיהו ׳מת במדבר, והא׳ אלף ורבבן מיתו במדברא.

התרגום: פתח אותו ינוקא בנו ואמר, ׳אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'׳ (במדבר כז, ג). אבינו, הרי הטעם למעלה, האריך במלה ומשך אותה. אי חסידים קדושים, כמה משיכות צער בקריאת אבינו. אין צער ואין כאב של רוח ונפש אלא כשקראנו כך, אבינו, בכאב מלב. ׳מת במדבר׳, וכי אחרים לא ׳מתו במדבר׳ שכאן רשם אותו ואמר שהוא ׳מת במדבר׳? והרי אלפים ורבבות ׳מתו במדבר׳!

מן המפרשים

קרני אור: הא טעמא לעילא הא טעמא לעילא. ר"ל על מלת אבינו הוא טעם זרקא:

הסולם: פתח ההוא ינוקא וכו': פתח אותו הילד בנו, ואמר, אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'. אבינו, הנה הטעם עליה למעלה, דהיינו זרקא, שנגונו מאריך המלה ומושך אותה. אהה חסידים הקדושים, כמה משך הצער יש בקריאת אבינו, אין צער, ואין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: