ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 25: ׳שירו לה׳ שיר חדש - שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור › פיסקה 1 (רא ע"א)

׳שיר חדש׳ זכר לעומת שירת משה נוקבא - הגנוז בארון

בלק · ׳שירו לה׳ שיר חדש - שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף רא ע"א

לשון הזוהר

שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר. מַאי טַעְמָא הָכָא שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה, נוּקְבָּא. אֶלָּא הָתָם בְּמֹשֶׁה אֲרוֹנָא חֲדָא (נ"א לחודא), זֹאת, נַפְקַת מִן גָּלוּתָא, הִיא וְאוּכְלוּסָהָא, וְלָא יַתִּיר. וּבְגִין כָּךְ ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ (שמות טו, א), נוּקְבָּא. אֲבָל הָכָא אֲרוֹנָא, וּמַה דְּהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִיהּ נָפִיק. וּבְגִין הַהוּא דְהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִּיהּ, אִתְּמַר שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר.

תרגום

שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ - זָכָר. מָה הַטַּעַם כָּאן שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה, נוּקְבָּא? אֶלָּא שָׁם בְּמֹשֶׁה אָרוֹן אֶחָד (לְחוּד). זֹּאת, יָצְאָה מֵהַגָּלוּת הִיא וְאוּכְלוּסֶיהָ, וְלֹא יוֹתֵר, וּמִשּׁוּם זֶה ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳, נוּקְבָּא. אֲבָל כָּאן אָרוֹן וּמַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ יָצָא, וּמִשּׁוּם אוֹתוֹ שֶׁהָיָה גָּנוּז בְּתוֹכוֹ נֶאֱמַר שִׁיר חָדָשׁ, זָכָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שירו ליהו"ה שיר חדש, דכר. מאי טעמא הכא שיר, ומשה אמר שירה, נוקבא. אלא התם במשה ארונא חדא (נ"א לחודא), זאת, נפקת מן גלותא, היא ואוכלוסהא, ולא יתיר. ובגין כך ׳את השירה הזאת׳ (שמות טו, א), נוקבא. אבל הכא ארונא, ומה דהוה גניז בגויה נפיק. ובגין ההוא דהוה גניז בגויה, אתמר שיר חדש, דכר.

התרגום: שירו לה' שיר חדש - זכר. מה הטעם כאן שיר, ומשה אמר שירה, נוקבא? אלא שם במשה ארון אחד (לחוד). זאת, יצאה מהגלות היא ואוכלוסיה, ולא יותר, ומשום זה ׳את השירה הזאת׳, נוקבא. אבל כאן ארון ומה שהיה בתוכו יצא, ומשום אותו שהיה גנוז בתוכו נאמר שיר חדש, זכר.

מן המפרשים

קרני אור: ומה דהוה גניז בגויה ומה דהוה גניז בגויה. ר"ל ס"ת דמרמז לת"ת:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר