׳שירו לה׳ שיר חדש
שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור
׳שיר חדש׳ זכר לעומת שירת משה נוקבא - הגנוז בארון
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ - זָכָר. מָה הַטַּעַם כָּאן שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה, נוּקְבָּא? אֶלָּא שָׁם בְּמֹשֶׁה אָרוֹן אֶחָד (לְחוּד). זֹּאת, יָצְאָה מֵהַגָּלוּת הִיא וְאוּכְלוּסֶיהָ, וְלֹא יוֹתֵר, וּמִשּׁוּם זֶה ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳, נוּקְבָּא. אֲבָל כָּאן אָרוֹן וּמַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ יָצָא, וּמִשּׁוּם אוֹתוֹ שֶׁהָיָה גָּנוּז בְּתוֹכוֹ נֶאֱמַר שִׁיר חָדָשׁ, זָכָר.
בלשון הזוהר
שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר. מַאי טַעְמָא הָכָא שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה, נוּקְבָּא. אֶלָּא הָתָם בְּמֹשֶׁה אֲרוֹנָא חֲדָא (נ"א לחודא), זֹאת, נַפְקַת מִן גָּלוּתָא, הִיא וְאוּכְלוּסָהָא, וְלָא יַתִּיר. וּבְגִין כָּךְ ׳אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ (שמות טו, א), נוּקְבָּא. אֲבָל הָכָא אֲרוֹנָא, וּמַה דְּהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִיהּ נָפִיק. וּבְגִין הַהוּא דְהֲוָה גָּנִיז בְּגַוִּיהּ, אִתְּמַר שִׁיר חָדָשׁ, דְּכַר.
׳הושיעה לו ימינו׳ - למזמור עצמו ולרוח הקדושה הגנוזה בו
יְמִֽינְךָ יהֹו"ה נְאְדָּרִי בַּכֹּחַ. לעיל מיניה התחיל רשב"י לדרוש את המזמור הזה ואמר שהפרות שהביאו את הארון מפלישתים שרו אותו, וכעת דורש את השירה עצמה שאמרו כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה - מַה שֶּׁעָשָׂה לִפְלִשְׁתִּים וּמַה שֶּׁעָשָׂה לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, לְמִי? לְעַצְמוֹ. מִי זֶה עַצְמוֹ? אוֹתוֹ מִזְמוֹר עַצְמוֹ, השכינה נקראת מזמור וְרוּחַ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁהז"א גְּנוּזָה בּוֹ. יְמִינוֹ - אוֹתוֹ שֶׁיָּרַשׁ הוא אברהם אבינו במידת החסד הַזָּקֵן, וְזוֹ יְמִינוֹ, שֶׁהֶחֱזִיק בְּאוֹתוֹ מִזְמוֹר וְלֹא הִשְׁאִירוֹ בְּיַד אַחֵר.
בלשון הזוהר
כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, מַה דְּעֲבַד בַּפְּלִשְׁתִּים, וּמַה דְּעֲבַד בְּטַעֲוַותְהוֹן. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, לְמַאן. לְעַצְמוֹ. מַאן עַצְמוֹ. הַהוּא מִזְמוֹר עַצְמוֹ, וְרוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא גָּנִיז בֵּיהּ. יְמִינוֹ, הַהוּא דְּיָרִית סָבָא. וְדָא יְמִינוֹ, אַתְקִיף בְּהַהוּא מִזְמוֹר, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאַחֲרָא.
אחיזת הימין במזמור - כאב המחזיק ימינו בחזה בנו
כָּאן יֵשׁ לְגַלּוֹת דָּבָר אֶחָד: כָּל פַּעַם שֶׁאוֹתוֹ יָמִיןמהארת חסד הָיָהרוצה לְהַרְחִישׁ נֵס, הָיָה מַחֲזִיק בְּמִזְמוֹר זֶההיא השכינה הקדושה מצד כנסת ישראל וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו לְהַחֲזִיק בּוֹ, כְּאַבָּא שֶׁמְּחַזֵּק יְמִינוֹ בְּחָזֵה בְּנוֹ לְפָנָיו וְאוֹמֵר: מִי הוּא שֶׁיִּקְרַב לִבְנִי?אבל ח"ו כֵּיוָן שֶׁסָּרַח לְגַבֵּי אָבִיו, שָׂם אָבִיו יָדָיו עַל כְּתֵפָיו לְאָחוֹר, כביכול השיב ידו אחור וּזְרָקוֹ בִידֵי שׂוֹנְאָיו.
בלשון הזוהר
הָכָא אִית לְגַלָּאָה מִלָּה חֲדָא, כָּל זִמְנָא דְּהַהוּא יְמִינָא, הֲוָה לְאַרְחָשָׁא נִיסָא, הֲוָה אַתְקִיף בְּהַאי מִזְמוֹר, וְשַׁוִּי לֵיהּ לְקַמֵּיהּ, לְאַתְקְפָא בֵּיהּ, כְּאַבָּא דְּאַתְקִיף יְמִינֵיהּ בְּחַדּוֹי דִּבְרֵיהּ לְקַמֵּיהּ, וְאָמַר מַאן הוּא דְּיִקְרַב לְגַבֵּי בְּרִי. כֵּיוָן דְּסָרַח לְגַבֵּי אֲבוֹי, שַׁוִּי אֲבוֹי יְדוֹי עַל כַּתְפוֹי לַאֲחוֹרָא, וְשַׁדְיֵיהּ בִּידָא דְּשַׂנְאוֹי.
׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ ו ׳השיב אחור ימינו׳ - פנים ואחור
כִּבְיָכוֹל בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, ׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - בְּכֹחַ מִי? אוֹתוֹ הַנּוֹדָע. שאם הדבר כפשוטו היה לו לומר בכח בניקוד שווא בבית ואז לפי פשוטו היה ענין של חוזק, אמנם כעת שב' של בכח היא בניקוד פתח הרי זה כאילו אמר נאדרי בהכח אותו הידוע בְּעַרְבִית קוֹרְאִים לְחָזֵה כֹּחַ. אוֹתוֹ יָמִין נֶאְדָּרִי וְנִתְחַזֵּק בְּכֹחַ. מִי הוּא שֶׁיִּקְרַב לִבְנִי. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב) - שָׂם יְמִינוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְדָחָה אוֹתוֹ לִידֵי שׂוֹנְאָיו. בַּהַתְחָלָההיה יְמִינוֹ לְפָנָיושל ישראל בְּחֲזֵהוּ לְהִתְחַזֵּק בּוֹ, וְאַחַר כָּךְהיה ימינו לַאֲחוֹרָיו עַל כְּתֵפָיו לִדְחוֹת אוֹתוֹ. וְכָאן - ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׳ - שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת לְהִתְחַזֵּק בּוֹ.
בלשון הזוהר
כַּבְיָכוֹל, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - בַּכֹּחַ מַאן. הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא. בְּעָרַבְיָא קוֹרִין לְחַדוֹי דְּבַר נָשׁ כֹּחַ. הַהוּא יְמִינָא נֶאְדָּרִי וְאַתְקִיף בְּכֹחַ. מַאן הוּא דְּיִקְרַב לְגַבֵּי בְּרִי. לְבָתַר מַה כְּתִיב, (איכה ב ג). ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳, שַׁוִּי יְמִינֵיהּ עַל כִּתְפֵיהּ, וְדָחֵי לֵיהּ בִּידָא דְּשַׂנְאוֹי. בְּקַדְמִיתָא יְמִינֵיהּ לְקַמֵּיהּ בְּחַדּוֹי, לְאַתְקְפָא בֵּיהּ. וּלְבָתַר לַאֲחוֹרָא עַל כַּתְפוֹי, לְדַחְיָיא לֵיהּ. וְהָכָא ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׳ - תְּרֵין דְּרוֹעִין לְאַתְקְפָא בֵּיהּ.
׳פי האתון׳
שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.