׳הושיעה לו ימינו׳ - למזמור עצמו ולרוח הקדושה הגנוזה בו
בלק · ׳שירו לה׳ שיר חדש - שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור · מאמר 25 · פיסקה 2 · דף רא ע"א
לשון הזוהר
כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, מַה דְּעֲבַד בַּפְּלִשְׁתִּים, וּמַה דְּעֲבַד בְּטַעֲוַותְהוֹן. ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ׳, לְמַאן. לְעַצְמוֹ. מַאן עַצְמוֹ. הַהוּא מִזְמוֹר עַצְמוֹ, וְרוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא גָּנִיז בֵּיהּ. יְמִינוֹ, הַהוּא דְּיָרִית סָבָא. וְדָא יְמִינוֹ, אַתְקִיף בְּהַהוּא מִזְמוֹר, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאַחֲרָא.
תרגום
כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה - מַה שֶּׁעָשָׂה לִפְלִשְׁתִּים וּמַה שֶּׁעָשָׂה לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם. ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ׳, לְמִי? לְעַצְמוֹ. מִי זֶה עַצְמוֹ? אוֹתוֹ מִזְמוֹר עַצְמוֹ, וְרוּחַ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה גְּנוּזָה בּוֹ. יְמִינוֹ - אוֹתוֹ שֶׁיָּרַשׁ הַזָּקֵן, וְזוֹ יְמִינוֹ, שֶׁהֶחֱזִיק בְּאוֹתוֹ מִזְמוֹר וְלֹא הִשְׁאִירוֹ בְּיַד אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כי נפלאות עשה, מה דעבד בפלשתים, ומה דעבד בטעוותהון. ׳הושיעה לו ימינו׳, למאן. לעצמו. מאן עצמו. ההוא מזמור עצמו, ורוחא עלאה קדישא גניז ביה. ימינו, ההוא דירית סבא. ודא ימינו, אתקיף בההוא מזמור, ולא שביק ליה בידא דאחרא.
התרגום: כי נפלאות עשה - מה שעשה לפלשתים ומה שעשה לעבודה זרה שלהם. ׳הושיעה לו ימינו׳, למי? לעצמו. מי זה עצמו? אותו מזמור עצמו, ורוח עליונה קדושה גנוזה בו. ימינו - אותו שירש הזקן, וזו ימינו, שהחזיק באותו מזמור ולא השאירו ביד אחר.
מן המפרשים
קרני אור: רוחא עלאה קדישא דגניז ביה רוחא עלאה קדישא דגניז ביה. ר"ל במל', ור"ל פנימיות שלה שהם ספי' עליונים, וא"ל חסדים:
הסולם: כי נפלאות עשה: היינו, מה שעשה בפלשתים ומה שעשה באלהיהם. הושיעה לו ימינו. למי. היינו לעצמו, מי הוא עצמו. היינו מזמור ההוא עצמו, שהוא השכינה הנקראת מזמור, שרוח עליון קדוש ז"א, היה גנוז בו. ימינו, מהו. היינו זה שירש הזקן, אברהם,…