׳מלך למואב׳ ולא מלך מואב - וגאות בלעם בשליחי המלכים
בלק · ׳מי האנשים האלה עמך׳ - התראת המצורע לעומת קריאת אהוב המלך · מאמר 23 · פיסקה 6 · דף ר ע"ב
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפּוֹר׳ - וְהוּא אָמַר מֶלֶךְ מוֹאָב, מַלְכָּא חֲשִׁיבָא שָׁלַח אֵלַי. מֶלֶךְ מוֹאָב. חָמוּ גָּאוּתָא דְּהַהוּא רָשָׁע, (דאפילו ליה לבלק לא חשיב כלום) דִּכְתִּיב ׳מֶלֶךְ מוֹאָב, וְלָא אָמַר לְמוֹאָב, מִכְלָל גַּבְרָא דְּלָא אִתְחֲזֵי לְמַלְכָּא, וְהָא אִתְעָבִיד מַלְכָּא לְמוֹאָב׳. קַדְמָאָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ. ׳וְהוּא נִלְחַם בַּמֶּלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן, מַלְכָּא בַּר מַלְכָּא׳ (במדבר כא, כו). חֲשִׁיבָא בַּר חֲשִׁיבָא. אֲבָל דָּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב כְּתִיב. קְרָא אַסְהִיד מֶלֶךְ לְמוֹאָב. וְהָא אִתְּעַרְנָא, דְּאִתְכָּוַּון הוּא לְגָאוּתָא לִבָּא רַב. כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, שַׁלְחִין לְגַבָּאי שְׁלוּחֵיהוֹן. (ס"א ׳ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי׳. חמו גאותא דההוא רשע, דאמר ׳מלך מואב׳, ולא אמר למואב, במלכא דמואב. קדמאה מה כתיב ביה. ׳והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא׳ (במדבר כא, כו). חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. וקרא אסהיד עליה ׳מלך למואב בעת ההיא׳ גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא, דמתכוון לגאותא דלבא רב. דכל מלכין דעלמא, שלח לגבאי שלוחיה.) (וחשיבנא לגבי)
תרגום
׳וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפֹּר׳ (במדבר כב, י) - וְהוּא אָמַר מֶלֶךְ מוֹאָב - מֶלֶךְ חָשׁוּב, שָׁלַח אֵלָי - מֶלֶךְ מוֹאָב. רְאוּ גַאֲוָה שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע, (שֶׁאֲפִלּוּ לְבָלָק לֹא החשיב כְּלוּם) שֶׁכָּתוּב ׳מֶלֶךְ מוֹאָב׳ - וְלֹא אָמַר לְמוֹאָב, מִכְּלָל אָדָם שֶׁלֹּא רָאוּי לְמֶלֶךְ, וַהֲרֵי נַעֲשָׂה מֶלֶךְ לְמוֹאָב. רִאשׁוֹן מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כא, כו) - מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. חָשׁוּב בֶּן חָשׁוּב. אֲבָל זֶה כָּתוּב ׳מֶלֶךְ לְמוֹאָב׳ (במדבר כב, ד) - הַפָּסוּק מֵעִיד מֶלֶךְ לְמוֹאָב. וַהֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ שֶׁהִתְכַּוֵּן הוּא לְגֵאוּת לֵב גְּדוֹלָה: כָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם שׁוֹלְחִים אֵלַי שְׁלִיחֵיהֶם. (׳וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צפר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אלי׳ - רָאוּ גאותו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁאָמַר מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָמַר מֶלֶךְ לְמוֹאָב. ׳בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן׳ - מַה כָּתוּב בּוֹ, ' ׳והוא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הראשון׳ (במדבר כא) - מֶלֶךְ בן מֶלֶךְ. חָשׁוּב בֶּן חָשׁוּב. אֲבָל זֶה מֶלֶךְ לְמוֹאָב כָּתוּב. וְהַפָּסוּק מֵעִיד עָלָיו, ׳מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא׳ - גבר שֶׁלֹּא רָאוּי למלך וְהִנֵּה נעשה מֶלֶךְ. וַהֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ שֶׁמִּתְכַּוֵּן לגאות לֵב גדולה, שֶׁכָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם שׁוֹלְחִים אלי שְׁלִיחִים) (וחשוב אֲנִי אֲלֵיהֶם).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור׳ - והוא אמר מלך מואב, מלכא חשיבא שלח אלי. מלך מואב. חמו גאותא דההוא רשע, (דאפילו ליה לבלק לא חשיב כלום) דכתיב ׳מלך מואב, ולא אמר למואב, מכלל גברא דלא אתחזי למלכא, והא אתעביד מלכא למואב׳. קדמאה מה כתיב ביה. ׳והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא׳ (במדבר כא, כו). חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. קרא אסהיד מלך למואב. והא אתערנא, דאתכוון הוא לגאותא לבא רב. כל מלכין דעלמא, שלחין לגבאי שלוחיהון. (ס"א ׳ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי׳. חמו גאותא דההוא רשע, דאמר ׳מלך מואב׳, ולא אמר למואב, במלכא דמואב. קדמאה מה כתיב ביה. ׳והוא נלחם במלך מואב הראשון, מלכא בר מלכא׳ (במדבר כא, כו). חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. וקרא אסהיד עליה ׳מלך למואב בעת ההיא׳ גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא, דמתכוון לגאותא דלבא רב. דכל מלכין דעלמא, שלח לגבאי שלוחיה.) (וחשיבנא לגבי)
התרגום: ׳ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר׳ (במדבר כב, י) - והוא אמר מלך מואב - מלך חשוב, שלח אלי - מלך מואב. ראו גאוה של אותו הרשע, (שאפלו לבלק לא החשיב כלום) שכתוב ׳מלך מואב׳ - ולא אמר למואב, מכלל אדם שלא ראוי למלך, והרי נעשה מלך למואב. ראשון מה כתוב בו? ׳והוא נלחם במלך מואב הראשון׳ (במדבר כא, כו) - מלך בן מלך. חשוב בן חשוב. אבל זה כתוב ׳מלך למואב׳ (במדבר כב, ד) - הפסוק מעיד מלך למואב. והרי התעוררנו שהתכון הוא לגאות לב גדולה: כל מלכי העולם שולחים אלי שליחיהם. (׳ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׳ - ראו גאותו של אותו רשע, שאמר מלך מואב ולא אמר מלך למואב. ׳במלך מואב הראשון׳ - מה כתוב בו, ' ׳והוא נלחם במלך מואב הראשון׳ (במדבר כא) - מלך בן מלך. חשוב בן חשוב. אבל זה מלך למואב כתוב. והפסוק מעיד עליו, ׳מלך למואב בעת ההיא׳ - גבר שלא ראוי למלך והנה נעשה מלך. והרי התעוררנו שמתכון לגאות לב גדולה, שכל מלכי העולם שולחים אלי שליחים) (וחשוב אני אליהם).
מן המפרשים
קרני אור: מכלל מכלל כו'. ר"ל ' מלך למואב ' משמע ' גברא דלא ' כו':
הסולם: ויאמר בלעם אל וגו': ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפור מלך מואב. הוא אמר מלך מואב, להראות, שמלך חשוב שלח אליו. מלך מואב, ראו גאותו של אותו רשע, שכתוב, שאמר מלך מואב , ולא אמר מלך למואב, שהיה משמע איש שאינו ראוי למלכות. אלא שנעשה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: