ביאה אל בלעם דרך התראה - וקריאת משה בקול המלך
בלק · ׳מי האנשים האלה עמך׳ - התראת המצורע לעומת קריאת אהוב המלך · מאמר 23 · פיסקה 5 · דף ר ע"ב
לשון הזוהר
כַּךְ בִּלְעָם אִיהוּ סְגִיר, רְחִיקָא מִבְּנֵי נָשָׁא, קָרָא לְתַרְעָא דְּמַלְכָּא, שְׁמַע מַלְכָּא, אָמַר סְגִיר מִסְאֲבָא לָא יֵיעוּל, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא דִּילִי. אֲנָא אִצְטְרִיךְ לְמֵיזָל לְאַגְזְמָא לֵיהּ, דְּלָא יִקְרַב לְגַבֵּי תַּרְעָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ, וְעַל דָּא ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְגוֹ'׳ - אָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר ׳לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָּאוֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא׳ - לָא תִּקְרַב לְגַבֵּי דִּבְרִי, הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ, מְסָאָב אַנְתְּ בְּכֹלָּא. אֲבָל בְּמֹשֶׁה כְּתִיב, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, קָלָא דְּמַלְכָּא, וְלָא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא אַחֲרָא. מֵאֹהֶל מוֹעֵד מֵהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, מֵהֵיכָלָא מְתֻקְּנָא, מֵהֵיכָלָא יַקִּירָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין תְּאִיבִין לְגַבֵּיהּ, וְלָא יַכְלִין לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ.
תרגום
כָּךָ בִּלְעָם אוֹתוֹ מְצֹרָע, רָחוֹק מִבְּנֵי אָדָם, קָרָא לְפֶתַח הַמֶּלֶךְ. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: מְצֹרָע טָמֵא לֹא יִכָּנֵס וְלֹא יְטַנֵּף אֶת הֵיכָלִי. אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לְהַתְרוֹת בּוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לְשַׁעַר בְּנִי וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתוֹ. וְעַל זֶה, וַיָּבֹא ׳אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כב, יב) - אָמַר לוֹ: מְצֹרָע מְצֹרָע, ׳לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא׳ - אַל תִּקְרַב לִבְנִי הֵן לְטוֹב הֵן לְרָע, טָמֵא אַתָּה בַכֹּל. אֲבָל בְּמֹשֶׁה כָּתוּב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, קוֹל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אַחֵר. מֵאֹהֶל מוֹעֵד, מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, מֵהֵיכָל הַמְתֻקָּן, מֵהֵיכָל הַנִּכְבָּד שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים תְּאֵבִים אֵלָיו וְלֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כך בלעם איהו סגיר, רחיקא מבני נשא, קרא לתרעא דמלכא, שמע מלכא, אמר סגיר מסאבא לא ייעול, ולא יטנף היכלא דילי. אנא אצטריך למיזל לאגזמא ליה, דלא יקרב לגבי תרעא דברי, ולא יסאב ליה, ועל דא ׳ויבא אלהים אל בלעם וגו'׳ - אמר ליה, סגיר סגיר ׳לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא׳ - לא תקרב לגבי דברי, הן לטב הן לביש, מסאב אנת בכלא. אבל במשה כתיב, ויקרא אל משה, קלא דמלכא, ולא על ידי שליחא אחרא. מאהל מועד מהיכלא קדישא, מהיכלא מתקנא, מהיכלא יקירא דעלאין ותתאין תאיבין לגביה, ולא יכלין למקרב לגביה.
התרגום: כך בלעם אותו מצרע, רחוק מבני אדם, קרא לפתח המלך. שמע המלך ואמר: מצרע טמא לא יכנס ולא יטנף את היכלי. אני צריך ללכת להתרות בו שלא יקרב לשער בני ולא יטמא אותו. ועל זה, ויבא ׳אלהים אל בלעם׳ (במדבר כב, יב) - אמר לו: מצרע מצרע, ׳לא תלך עמהם, לא תאר את העם כי ברוך הוא׳ - אל תקרב לבני הן לטוב הן לרע, טמא אתה בכל. אבל במשה כתוב ויקרא אל משה, קול המלך, ולא על ידי שליח אחר. מאהל מועד, מהיכל המלך, מהיכל המתקן, מהיכל הנכבד שעליונים ותחתונים תאבים אליו ולא יכולים להתקרב אליו.
מן המפרשים
אור החמה: ד"א מאוהל מועד. כי לדרך הנז' רצה באומרו מאוהל מועד שלא ירדה השכינה למטה אלא עלה משה למעלה והיינו מאוהל מועד ולא מהשער כמו שעשה בלעם ולדרך זה עתה מאוהל מועד רצה מהיכלה מתקנה ר"ל מקום מיועד ומתוקן לדבר עמו דהיינו השכינה בהיותה…
קרני אור: ולא יכלין למקרב לגביה ולא יכלין למקרב לגביה. ר"ל לההוא היכל:
הסולם: כך בלעם איהו וכו': כך בלעם הוא מצורע, הרחוק מבני אדם. קרא בשער המלך, שמע המלך, אמר, מצורע הטמא לא יכנס ולא יטנף ההיכל שלי, אני צריך ללכת לאים עליו, שלא יקרב אל שער בני, ולא יטמא אותו. וע"כ ויבא אלקים אל בלעם וגו'. אמר מצורע…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: