׳מי האנשים האלה׳ - שלושה שנשאלו ולא עמד אלא יחזקאל
בלק · ׳מי האנשים האלה עמך׳ - התראת המצורע לעומת קריאת אהוב המלך · מאמר 23 · פיסקה 1 · דף ר ע"א
לשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ׳ (במדבר כב, ט). דַּרְגָּא דִּילֵיהּ, מִסִּטְרָא אַחֲרָא דִּשְׂמָאלָא הֲוָה, דְּקָא אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל. וְאַף עַל גַּב דְּחַבְרַיָּיא אַתְּעֲרוּ בְּדָא, בְּגַוְונָא אַחֲרָא, וְאִינּוּן אַמְרֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (עבד ביה) נִסְיוֹנָא עֲבַד לֵיהּ בְּמִלּוֹי. תְּלָתָא הֲווֹ, חַד חִזְקִיָּה. וְחַד יְחֶזְקֵאל. וְחַד בִּלְעָם. תְּרֵין לָא קַיְימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְחַד קָאִים. וּמַנוּ. יְחֶזְקֵאל. דִּכְתִּיב, ׳הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאִיהוּ תָּב וְאָמַר, וַיֹּאמֶר יהו"ה אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ׳ (יחזקאל לז, ג). חִזְקִיָּהוּ אָמַר, ׳מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל׳ (מלכים ב כ, יד). בִּלְעָם ׳אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי׳ - חָשִׁיב אֲנָא בְּעֵינֵי מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל לֵיהּ לְמִטְעֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְּאַבְּדֵם וְאוֹקְמוּהָ׳ (איוב יב, כג).
תרגום
׳וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ׳ (במדבר כב, ט). דַּרְגָּתוֹ מִצַּד הַשְּׂמֹאל הָיְתָה, שֶׁהִצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחֲבֵרִים הִתְעוֹרְרוּ בָזֶה בְּגָוֶן אַחֵר, וְהֵם אָמְרוּ שהקב"ה (עָשָׂה בּוֹ) נִסָּה אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו. שְׁלֹשָׁה הָיוּ., אֶחָד חִזְקִיָּה, וְאֶחָד יְחֶזְקֵאל, וְאֶחָד בִּלְעָם. שְׁנַיִם לֹא עָמְדוּ כָרָאוּי, וְאֶחָד עָמַד, וּמִיהוּ? יְחֶזְקֵאל, שֶׁכָּתוּב ׳הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה׳ (יחזקאל לז, ג) - וְהוּא שָׁב וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים׳ אַתָּה יָדָעְתָּ. חִזְקִיָּה אָמַר, ׳מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ (אלי) מִבָּבֶל׳ (מלכים ב כ). בִּלְעָם - ׳אָמַר, בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי׳ - חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵי מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים. והקב"ה שָׁאַל אוֹתוֹ לְהַטְעוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם, וּפֵרְשׁוּהָ׳ (איוב יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויאמר מי האנשים האלה עמך׳ (במדבר כב, ט). דרגא דיליה, מסטרא אחרא דשמאלא הוה, דקא אצטריך למשאל. ואף על גב דחברייא אתערו בדא, בגוונא אחרא, ואינון אמרי דקודשא בריך הוא (עבד ביה) נסיונא עבד ליה במלוי. תלתא הוו, חד חזקיה. וחד יחזקאל. וחד בלעם. תרין לא קיימו כדקא יאות, וחד קאים. ומנו. יחזקאל. דכתיב, ׳התחיינה העצמות האלה, ואיהו תב ואמר, ויאמר יהו"ה אלהים אתה ידעת׳ (יחזקאל לז, ג). חזקיהו אמר, ׳מארץ רחוקה באו אלי מבבל׳ (מלכים ב כ, יד). בלעם ׳אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי׳ - חשיב אנא בעיני מלכין ושליטין. וקודשא בריך הוא שאיל ליה למטעי ליה, דכתיב, ׳משגיא לגוים ויאבדם ואוקמוה׳ (איוב יב, כג).
התרגום: ׳ויאמר מי האנשים האלה עמך׳ (במדבר כב, ט). דרגתו מצד השמאל היתה, שהצטרך לשאל. ואף על גב שהחברים התעוררו בזה בגון אחר, והם אמרו שהקב"ה (עשה בו) נסה אותו בדבריו. שלשה היו., אחד חזקיה, ואחד יחזקאל, ואחד בלעם. שנים לא עמדו כראוי, ואחד עמד, ומיהו? יחזקאל, שכתוב ׳התחיינה העצמות האלה׳ (יחזקאל לז, ג) - והוא שב ואמר, ׳ויאמר ה' אלהים׳ אתה ידעת. חזקיה אמר, ׳מארץ רחוקה באו (אלי) מבבל׳ (מלכים ב כ). בלעם - ׳אמר, בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי׳ - חשוב אני בעיני מלכים ושליטים. והקב"ה שאל אותו להטעותו, שכתוב ׳משגיא לגוים ויאבדם, ופרשוה׳ (איוב יב).
מן המפרשים
אור החמה: בלעם בלק בן צפור וכו' ולפי דבריהם צ"ל כי מדרגה זו היתה קדושה שנמשכה עליו ע"י מחזה שד"י ומלת אלהים שם קדוש והכי ס"ל לר' אלעזר כדמפ' ואזיל:
אור יקר: אף על גב וכו׳ כי בשלמא יהושע קאמר והכריתו וגו׳ אמנם מרע״ה לא היה בענין זה ולא אמר לו הקב״ה אלא לתת בשר לישראל, לזה אמר שעם היות היות שהקב״ה לא אמר לו להכרית לישראל מעצמו ידע שחטא הבשר יגרום וקדם והתפלל ואמר.
הסולם: ויאמר מי האנשים האלה עמך: המדרגה שלו שמצד שמאל היתה, שהיא היתה צריכה לשאול, שלא היתה יודעת. ואע"פ שהחברים העירו בזה, באפן אחר, שהם אמרו, שהקב"ה עשה לו נסיון בדבריו, כי שלשה היו, שניסה אותם אלקים, אחד חזקיה ואחד יחזקאל, ואחד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: