בלעם משבח עצמו במזבחות - ונשלל ממנו טעם הדיבור
בלק · ׳הרשעים ידרכון קשת׳ - עצת בלק ובלעם בפה ובמעשה ובלבולה · מאמר 21 · פיסקה 6 · דף ר ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, כָּל עוֹבָדוֹי לְבִישׁ, בְּרוּם לִבָּא. תַּרְוַויְיהוּ הֲווֹ סַלְּקִין קָרְבְּנָא, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם׳ - וְכָל מַדְבְּחִין בָּלָק הֲוָה מְסַדֵּר, וְאִיהוּ רָשָׁע, הֲוָה מַשְׁבַּח גַּרְמֵיהּ וְאָמַר, אֶת שֶׁבַע ׳הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וְאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׳ - וְאִלּוּ לְבָלָק לָא שָׁתַּף בַּהֲדֵיהּ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, כֹּלָּא יְדַעְנָא, אֶלָּא שׁוּב אֶל בָּלָק, וְאַתְּ לָא צָרִיךְ לְמַלְּלָא אֶלָּא וְכֹה תְּדַבֵּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע כָּל מַעֲשָׂיו לְרָע, בְּרוּם לֵב. שְׁנֵיהֶם הָיוּ מַעֲלִין קָרְבָּן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם׳ (במדבר כג, ב) - וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת הָיָה בָּלָק מְסַדֵּר, וְהוּא הָרָשָׁע הָיָה מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ וְאוֹמֵר, ׳אֶת שִׁבְעַת (שֶׁבַע) הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׳ (במדבר כג) - וְאִלּוּ אֶת בָּלָק לֹא שִׁתֵּף יַחַד אִתּוֹ. אָמַר הקב"ה: רָשָׁע! הַכֹּל יָדַעְתִּי, אֶלָּא שׁוּב אֶל בָּלָק, וְאַתָּה לֹא צָרִיךְ לְדַבֵּר, אֶלָּא - וְכֹה תְדַבֵּר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ההוא רשע דבלעם, כל עובדוי לביש, ברום לבא. תרווייהו הוו סלקין קרבנא, דכתיב ׳ויעל בלק ובלעם׳ - וכל מדבחין בלק הוה מסדר, ואיהו רשע, הוה משבח גרמיה ואמר, את שבע ׳המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׳ - ואלו לבלק לא שתף בהדיה. אמר קודשא בריך הוא, רשע, כלא ידענא, אלא שוב אל בלק, ואת לא צריך למללא אלא וכה תדבר. הדא הוא דכתיב, ׳וטעם זקנים יקח׳.
התרגום: בא וראה, אותו בלעם הרשע כל מעשיו לרע, ברום לב. שניהם היו מעלין קרבן, שכתוב ׳ויעל בלק ובלעם׳ (במדבר כג, ב) - וכל המזבחות היה בלק מסדר, והוא הרשע היה משבח עצמו ואומר, ׳את שבעת (שבע) המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׳ (במדבר כג) - ואלו את בלק לא שתף יחד אתו. אמר הקב"ה: רשע! הכל ידעתי, אלא שוב אל בלק, ואתה לא צריך לדבר, אלא - וכה תדבר. זהו שכתוב ׳וטעם זקנים יקח׳.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח ההוא רשע וכו': בוא וראה, אותו רשע בלעם, כל מעשיו היו לרע, בגבהות הלב, שניהם היו מעלים קרבנות, שכתוב, ויעל בלק ובלעם, וכל המזבחות היה עורך בלק, ואותו רשע, בלעם, היה משבח עצמו ואמר את שבע מזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: