׳מסיר שפה לנאמנים׳ בדור הפלגה - ׳וטעם זקנים׳ בבלק ובלעם
בלק · ׳הרשעים ידרכון קשת׳ - עצת בלק ובלעם בפה ובמעשה ובלבולה · מאמר 21 · פיסקה 5 · דף ר ע"א
לשון הזוהר
וְהוּא לָא יָדַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטָעַם זְקֵנִים יִקַּח, וְכֹלָּא בִּרְשׁוּתֵיהּ קַיְּימָא׳ (איוב יב, כ). ׳מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים׳ - אֵלּוּ דּוֹר הַפְלָגָה, דְּבִלְבֵּל לִישָׁנֵהוֹן, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּמִלָּה כְּלַל. דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׳ (בראשית יא, ז). ׳וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח׳ - אֵלּוּ בִּלְעָם וּבָלָק דְּתַרְוַויְיהוּ הֲווֹ בְּעֵיטָא חֲדָא, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פַּר וְאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ׳.
תרגום
וְהוּא לֹא יָדַע שהקב"ה (איוב יב) ׳מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח (איוב יב, כ)׳ - וְהַכֹּל עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ. ׳מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים׳ - אֵלּוּ דּוֹר הַפְּלַגָּה, שֶׁבִּלְבֵּל לְשׁוֹנָם שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בַדָּבָר כְּלָל, שֶׁכָּתוּב (בראשית יא) ׳אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ (בראשית יא, ז)׳ - ׳וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח׳ - אֵלּוּ בִּלְעָם וּבָלָק שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ בְעֵצָה אַחַת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ (במדבר כג, ב)׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והוא לא ידע דקודשא בריך הוא ׳מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח, וכלא ברשותיה קיימא׳ (איוב יב, כ). ׳מסיר שפה לנאמנים׳ - אלו דור הפלגה, דבלבל לישנהון, דלא ישלטון במלה כלל. דכתיב, ׳אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׳ (בראשית יא, ז). ׳וטעם זקנים יקח׳ - אלו בלעם ובלק דתרווייהו הוו בעיטא חדא, דכתיב ׳ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׳.
התרגום: והוא לא ידע שהקב"ה (איוב יב) ׳מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח (איוב יב, כ)׳ - והכל עומד ברשותו. ׳מסיר שפה לנאמנים׳ - אלו דור הפלגה, שבלבל לשונם שלא ישלטו בדבר כלל, שכתוב (בראשית יא) ׳אשר לא ישמעו איש שפת רעהו (בראשית יא, ז)׳ - ׳וטעם זקנים יקח׳ - אלו בלעם ובלק ששניהם היו בעצה אחת, שכתוב ׳ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח (במדבר כג, ב)׳.
מן המפרשים
אור החמה: נאמנים אלו דוד וכו' שהיו נאמנים באהבתם. זקנים שקנו חכמה עם היות שהיו חיצונים כי יש זקן וכסיל כ"ה תדבר מדת המלכות מלין באתגלייא בקול רם שהיה חרש וקרא אוכח חובה מפני שלא אמר כי צוררים הם לכם על דבר בלעם לקללך משמע שבזה לא…
אור יקר: לנאמנים אלו דור וכו׳ שהיו נאמנים באהבתם, זקינים שקנו חכמה עם היות שהיא חצונית כי יש זקן וכסיל, כח תדבר מדת המלכות מילין ויסרתיך ׳ואומות העולם שהיו רפויים יהיו מכאן ואילך דחוקים ודגושים צוקה ואי אפשר לפרש בדרך אחרת.
הסולם: והוא לא ידע וכו': והוא לא ידע שהקב"ה, מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח והכל עומד ברשותו. מסיר שפה לנאמנים, אלו הם דור הפלגה שבלבל לשונם שלא ישלטו בדבור כלל. שכתוב, אשר לא ישמעו איש את שפת רעהו. וטעם זקנים יקח, אלו הם בלעם ובלק,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: