דוחקם של ישראל ורפיון האומות - כלה כנגד כליון
בלק · ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב׳ - יסורי ישראל שהם רפואתם ליום הדין · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף קצט ע"ב
לשון הזוהר
רַב הַמְנוּנָא קַדְמָאָה אָמַר, דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה טָב וְכַמָּה תּוֹעַלְתָּא גָּרִים לוֹן. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, כַּמָה בִּישִׁין גָּרִים לוֹן. דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, גָּרִים לוֹן דְּטָב לִיהֱוִי וְתוֹעַלְתָּא. וּמַאי נִיהוּ. כָּלָּה. כֹּלָּא דָּחִיק. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן וּבִישׁ, וְהַאי אִיהוּ כָלָה. וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן, דְּהָא כָּל רִפְיוֹן בְּלָא דְּחִיקוּ דְּהֲוָה לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן לְבָתַר בְּלָא דְּחִיקוּ, כָלָה. ׳כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי׳ (ישעיהו כח, כב). ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה׳. כָלָה בְּרִפְיוֹן. לְיִשְׂרָאֵל דְּהֲוָה לוֹן דְּחִיקוּ וְעָאקוּ, כָּלָּה, ׳וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׳ (ישעיהו סא, י).
תרגום
רַב הַמְנוּנָא הָרִאשׁוֹן אָמַר, דֹּחַק וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה טוֹב וְכַמָּה תוֹעֶלֶת גָרְמוּ לָהֶם. רִפְיוֹן שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים כַּמָּה רָעוֹת גָּרְמוּ לָהֶם. דּחַק וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל גּוֹרֵם לָהֶם שֶׁטּוֹב יִהְיֶה וְתוֹעֶלֶת, וּמָהֵם? כָּלָה. הַכֹּל דָּחוּק. רִפְיוֹן שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים גּוֹרֵם לָהֶם רִפְיוֹן וְרַע, וְזֶהוּ כָלָה. וְכָךְ רָאוּי לָהֶם, שֶׁהֲרֵי כָּל רִפְיוֹן בְּלֹא דחַק שֶׁהָיָה לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, גּוֹרֵם לָהֶם רִפְיוֹן אַחַר כָּךְ בְּלִי דחַק. כָּלָה. ׳כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי׳ (ישעיה כח, כב) - ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה׳. כָלָה בְּרִפְיוֹן. לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם דּחַק וְצָרוֹת - כַּלָּה, ׳וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׳ (ישעיה סא, י).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רב המנונא קדמאה אמר, דחיקו ועאקו דישראל, כמה טב וכמה תועלתא גרים לון. רפיון דשאר עמין, כמה בישין גרים לון. דחיקו ועאקו דישראל, גרים לון דטב ליהוי ותועלתא. ומאי ניהו. כלה. כלא דחיק. רפיון דשאר עמין, גרים לון רפיון וביש, והאי איהו כלה. והכי אתחזי לון, דהא כל רפיון בלא דחיקו דהוה לון בהאי עלמא, גרים לון רפיון לבתר בלא דחיקו, כלה. ׳כי כלה ונחרצה שמעתי׳ (ישעיהו כח, כב). ׳כי אעשה כלה׳. כלה ברפיון. לישראל דהוה לון דחיקו ועאקו, כלה, ׳וככלה תעדה כליה׳ (ישעיהו סא, י).
התרגום: רב המנונא הראשון אמר, דחק וצרות ישראל כמה טוב וכמה תועלת גרמו להם. רפיון של שאר העמים כמה רעות גרמו להם. דחק וצרות ישראל גורם להם שטוב יהיה ותועלת, ומהם? כלה. הכל דחוק. רפיון של שאר העמים גורם להם רפיון ורע, וזהו כלה. וכך ראוי להם, שהרי כל רפיון בלא דחק שהיה להם בעולם הזה, גורם להם רפיון אחר כך בלי דחק. כלה. ׳כי כלה ונחרצה שמעתי׳ (ישעיה כח, כב) - ׳כי אעשה כלה׳. כלה ברפיון. לישראל שהיה להם דחק וצרות - כלה, ׳וככלה תעדה כליה׳ (ישעיה סא, י).
מן המפרשים
קרני אור: רפיון דשאר עמין רפיון דשאר עמין. ר"ל זה שהם מושלים בזמן הזה ולית להם דחיקו כמו ישראל:
הסולם: רב המנונא קדמאה וכו': רב המנונא הראשון אמר, הדוחק והמצר של ישראל, כמה טוב וכמה תועלת גרם להם. הרפיון של שאר העמים דהיינו שאין להם דחקות וצרות בעולם הזה כמה רעות גרם להם. ומפרש. הדוחק והמצר של ישראל גרם שיהיה להם טוב ותועלת,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: