׳ואתה אל תירא עבדי יעקב׳
יסורי ישראל שהם רפואתם ליום הדין
׳ואתה׳ - סוד ארון הברית ההולך בגלות עם בניה
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל (וגו '), כִּי אִתְּךְ אָנִי וְגוֹ'׳ (ירמיה מו, כז). פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר וְהִתְעוֹרְרוּ בוֹ, אֲבָל עַד כָּעֵת יֵשׁ לְהִתְעוֹרֵר יוֹתֵר. אַתָּה מַהוּ? סוֹד אֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁזּוֹהִי דַרְגָּה שֶׁהוֹלֶכֶת בַּגָּלוּת עִם בָּנֶיהָ, הָעָם הַקָּדוֹשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב? ׳וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, וּפֵרְשׁוּהָ׳ (במדבר יא, טו).
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי׳ (ירמיהו ל, יא) אִתְּךָ אֲנִי וְגוֹ'. הַאי קְרָא אִתְּמַר וְאַתְּעֲרוּ בֵּיהּ, אֲבָל עַד כְּעַן אִית לְאַתְּעָרָא יַתִּיר. אַתָּה, מַאי אִיהוּ. רָזָא אֲרוֹן הַבְּרִית. דְּדָא אִיהוּ דַּרְגָּא דְּאַזְלָא בְּגָלוּתָא בַּהֲדֵי בְּנָהָא עַמָּא קַדִּישָׁא. מֹשֶׁה בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא רַחֲמִין עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב ׳וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג׳ (במדבר יא, טו), וְאוֹקְמוּהָ.
׳ככה את עשה לי׳ - עקירת האות ה' שבשם
אֲבָל כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, דַּרְגָּה אַחַת שֶׁנָּתַתָּ לִי נִקְרֵאת אַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהּ פְּרֵדָה מִמְּךְ. ה' שֶׁלָּהּ נֶאֶחְזָה בְיִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה (תשמידם מֵהָעוֹלָם) יִשָּׁמְדוּ בָעוֹלָם, הֲרֵי ה' שֶׁל הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁאֲחוּזָה בָהֶם מָעֳבֶרֶת מִמֶּנּוּ, אִם כָּךְ אַתְּ עֹשֶׂה לִּי - שֶׁה', עִקַּר הַשֵּׁם הַזֶּה, תֵּעָקֵר.
בלשון הזוהר
אֲבָל הָכִי אָמַר מֹשֶׁה, דַּרְגָּא חַד דִּיֵּהַבִית לִי אִקְרֵי אַתָּה, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ פְּרִישׁוּ מִמָּךְ. ה' דִּילָהּ אִתְאֲחָד בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. אִי אַתְּ (ס"א תשיצי לון מעלמא) אִשְׁתְּצֵי לוֹן בְּעָלְמָא, הָא ה' דִּשְׁמָא דָּא דְּאִתְאֲחָד בְּהוּ אִתְעֲבָר מִנֵּיהּ, אִי הָכִי ׳אַתְּ עוֹשֶׂה לִּי׳, דְּה' עִקָּרָא דִּשְׁמָא דָּא אִתְּעֲקָר.
׳כי אתך אני׳ ולא ׳אתי אתה׳ - תלות השם בישראל
וְעַל זֶה ׳אָמַר יְהוֹשֻׁעַ׳ אַחַר כָּךְ, ׳וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל׳ (יהושע ז, ט) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי שֵׁם זֶה עִקַּר וִיסוֹד הַכֹּל, אַתָּה הוּא ה'. וּמֹשֶׁה, אַף עַל גַּב שהקב"ה לֹא אָמַר לוֹ כָּךְ, יָדַע שֶׁזֶּה בָזֶה תָלוּי וְהַחֵטְא גוֹרֵם. ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ - הַכֹּל אֶחָד. ׳כִּי אִתְּךְ אֲנִי׳ (ירמיה מו, כח) - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ כִּי אִתִּי אַתָּה לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳כִּי אִתְּךְ אָנִי׳. ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם׳ - ׳בְּכָל הַגּוֹיִם׳ ׳אֶעֱשֶׂה כָלָה׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְבָתַר, ׳וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, דְּהָא וַדַּאי שְׁמָא דָּא עִקָּרָא וִיסוֹדָא דְּכֹלָּא, אַתָּה הוּא יהו"ה׳ (יהושע ז, ט). וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר לֵיהּ, הָכִי יָדַע, דְּהָא בְּהָא תַּלְיָיא, וְחוֹבָה גָּרִים. וְאַתָּה ׳אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ - כֹּלָּא חַד. ׳כִּי אִתְּךָ אֲנִי׳ - הָא אוֹקִימְנָא כִּי אִתִּי אַתָּה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳כִּי אִתְּךָ אֲנִי. כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְגוֹ'׳ - בְּכָל הַגּוֹיִם אֶעֱשֶׂה כָלָה.
דוחקם של ישראל ורפיון האומות - כלה כנגד כליון
רַב הַמְנוּנָא הָרִאשׁוֹן אָמַר, דֹּחַק וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה טוֹב וְכַמָּה תוֹעֶלֶת גָרְמוּ לָהֶם. רִפְיוֹן שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים כַּמָּה רָעוֹת גָּרְמוּ לָהֶם. דּחַק וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל גּוֹרֵם לָהֶם שֶׁטּוֹב יִהְיֶה וְתוֹעֶלֶת, וּמָהֵם? כָּלָה. הַכֹּל דָּחוּק. רִפְיוֹן שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים גּוֹרֵם לָהֶם רִפְיוֹן וְרַע, וְזֶהוּ כָלָה. וְכָךְ רָאוּי לָהֶם, שֶׁהֲרֵי כָּל רִפְיוֹן בְּלֹא דחַק שֶׁהָיָה לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, גּוֹרֵם לָהֶם רִפְיוֹן אַחַר כָּךְ בְּלִי דחַק. כָּלָה. ׳כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי׳ (ישעיה כח, כב) - ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה׳. כָלָה בְּרִפְיוֹן. לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם דּחַק וְצָרוֹת - כַּלָּה, ׳וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׳ (ישעיה סא, י).
בלשון הזוהר
רַב הַמְנוּנָא קַדְמָאָה אָמַר, דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה טָב וְכַמָּה תּוֹעַלְתָּא גָּרִים לוֹן. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, כַּמָה בִּישִׁין גָּרִים לוֹן. דְּחִיקוּ וְעָאקוּ דְּיִשְׂרָאֵל, גָּרִים לוֹן דְּטָב לִיהֱוִי וְתוֹעַלְתָּא. וּמַאי נִיהוּ. כָּלָּה. כֹּלָּא דָּחִיק. רִפְיוֹן דִּשְׁאַר עַמִּין, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן וּבִישׁ, וְהַאי אִיהוּ כָלָה. וְהָכִי אִתְחֲזֵי לוֹן, דְּהָא כָּל רִפְיוֹן בְּלָא דְּחִיקוּ דְּהֲוָה לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, גָּרִים לוֹן רִפְיוֹן לְבָתַר בְּלָא דְּחִיקוּ, כָלָה. ׳כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי׳ (ישעיהו כח, כב). ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה׳. כָלָה בְּרִפְיוֹן. לְיִשְׂרָאֵל דְּהֲוָה לוֹן דְּחִיקוּ וְעָאקוּ, כָּלָּה, ׳וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׳ (ישעיהו סא, י).
׳ככלה תעדה כליה׳ - ישראל כליה, והאומות כלה בריפיון
מַה זֶּה כֵלֶיהָ? אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּלֵי הַכַּלָּה הַזּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם דּחַק וְצָרוֹת - (עמוס ט) ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, סֻכַּת שָׁלוֹם (עמוס ט, יא)׳ - לִשְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהָיָה לָהֶם רִפְיוֹן צָרָה וְצוּקָה - כָלָה בְּרִפְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם בַּתְּחִלָּה. וְעַל זֶה (ירמיה מו) ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם (ירמיה מו, כח)׳ וְגוֹ' - ׳וְאֹתְךְ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה׳ - שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לְךְ, שֶׁהֲרֵי דְּחוּקִים הֱיִיתֶם בַּתְּחִלָּה פְּעָמִים רַבּוֹת בְּדחַק שֶׁל גָּלוּת תָּמִיד, וְדָחוּק תִּהְיֵה כַּלָּה. (תוריש כליה). וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט. פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לְכָתְבוֹ: וְיִסַּרְתִּיךְ בַּמִּשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי מָתַי יִסּוּרִים? בִּשְׁעַת הַדִּין. (וְכָאן לֹא כָּךְ, אֶלָּא) מַה זֶּה וְיִסַּרְתִּיךְ לַמִּשְׁפָּט? אֶלָּא כָּתוּב (ישעיה ג) ׳ה (ישעיה ג, יד)' - בְּמִשְׁפָּט יָבא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ׳ - וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הִקְדִּים הקב"ה רְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לַדִּין כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ. וּמָה רְפוּאָתָם? הִיא שֶׁבְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הקב"ה נוֹתֵן יִסּוּרִים לְיִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, לֹא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הַדִּין.
בלשון הזוהר
מַאן כֵלֶיהָ. אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן כֵּלִים דְּהַאי כָּלָּה, יִשְׂרָאֵל דְּהֲוָה לוֹן דְּחִיקוּ וְעָאקוּ, ׳אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת, סֻכַּת שָׁלוֹם׳ (עמוס ט, יא) - לִשְׁאַר עַמִּין דְּהֲוָה לוֹן רִפְיוֹן צָרָה וְצוּקָה, (צוקה) כָלָה בְּרִפְיוֹן, כְּמָה דְּהֲוָה לוֹן בְּקַדְמִיתָא. וְעַל דָּא ׳כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְגוֹ'׳ - ׳וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה׳ - דְּהָא לָא אִתְחֲזֵי לָךְ. דְּהָא דָּחִיק הֲוִית בְּקַדְמִיתָא זִמְנִין סַגִּיאִין, בִּדְחִיקוּ, דְּגָלוּתָא תָּדִיר, וְדָחִיק תִּהְיֶה כַּלָּה. (ס"א תרית כליה) וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ וְיִסַּרְתִּיךָ בַמִּשְׁפָּט, דְּהָא אֵימָתַי יִיסּוּרֵי בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא. (והכא לאו הכי אלא) מַאי וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט. אֶלָּא כְּתִיב ׳יהו"ה בְּמִשְׁפָּט יָבֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ׳ (ישעיהו ג, יד) - וְהַהוּא יוֹמָא, אַקְדִּים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, עַד לָא יֵיעֲלוּן לְדִינָא, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַיְּימָא בֵּיהּ. וּמַאי אַסְוָותָא, הִיא דִּבְכָל שַׁעֲתָא וְשַׁעֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב יִסּוּרִין לְיִשְׂרָאֵל זְעֵיר, זְעֵיר בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, וּבְכָל דָּרָא וְדָרָא בְּגִין דְּכַד יֵיעֲלוּן ולְיוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, דְּיֵיחוּן מֵתַיָּיא, לָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ דִּינָא.
׳ונקה׳ ביסורים - משנכנסים ישראל בדין עם שאר העמים
׳וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׳ (ירמיה ל, יא), מַהוּ? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְבַדָּם וְלֹא נִכְנָסִים בְּדִין עִם שְׁאָר הָעַמִּים, הקב"ה עוֹשֶׂה לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְהוּא מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וּבִזְמַן שֶׁנִּכְנָסִים בְּדִין עִם שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מָה עוֹשֶׂה? יוֹדֵעַ הקב"ה שֶׁסָּמָאֵ"ל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל עֵשָׂו יָבא לְהַזְכִּיר חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וְכוֹנֵס כֻּלָּם אֵלָיו לְיוֹם הַדִּין, וַהֲרֵי הקב"ה הִקְדִּים לָהֶם רְפוּאָה, וְעַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא הִלְקָה וְנִקָּה אוֹתָם בְּיִסּוּרִים מְעַט מְעַט. וְזֶהוּ וְנַקֵּה, בְּיִסּוּרִין. וּמִשּׁוּם זֶה בְּדִין אֱמֶת לֹא אֲנַקֶּךָּ מֵעוֹלָם בְּדִין אַחֲרֵי שֶׁסָּבַלְתָּ יִסּוּרִים מְעַט מְעַט.
בלשון הזוהר
׳וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׳ (ירמיה ל, יא), מַהוּ. אֶלָּא, כַּד יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא עָאלִין בְּדִינָא עִם שְׁאַר עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לוֹן לְגוֹ מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְהוּא מְכַפֵּר עָלַיְיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּעָאלִין בְּדִינָא בִּשְׁאַר עַמִּין, מֶה עָבִיד. יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּהָא סָמָאֵ"ל אַפֹּטְרוֹפְּסָא דְּעֵשָׂו, יֵיתֵי לְאַדְכְּרָא חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְכָנִישׁ כֻּלְּהוּ לְגַבֵּיהּ לְיוֹמָא דְּדִינָא, וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לְהוּ אַסְוָותָא, וְעַל כָּל חוֹבָא וְחוֹבָא לָקֵי וְנַקֵּה לְהוּ בְּיִסּוּרִין זְעֵיר זְעֵיר. וְדָא הוּא וְנַקֵּה, בְּיִסּוּרִין. וּבְגִין כַּךְ בְּדִינָא דִּקְשׁוֹט, לָא אֲנַקֶּךָּ מֵעָלְמָא בְּדִינָא בָּתַר דְּסַבָלְת יִסוּרִין זְעֵיר זְעֵיר.
פתקי היסורים כנגד פתקי סמאל - ותשישת כוחו בדין
וְעוֹד לֹא אֲנַקֶּךָּ - אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם בָּנַי, לֹא אֶעֱזֹּב אֶת חֲטָאֵיכֶם, אֶלָּא אֶפָּרַע מִכֶּם מְעַט מְעַט, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ צַדִּיקִים לְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל. כְּשֶׁבָּאִים לַדִּין, בָּא סָמָאֵ"ל בְּכַמָּה פְתָקִים עֲלֵיהֶם, והקב"ה מוֹצִיא פִּתְקֵי הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא, וְנִמְחוּ כָּל הַחֲטָאִים, וְלֹא עָשָׂה לָהֶם וַתְּרָנוּת כְּלָל. אָז תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ וְחֵילוֹ שֶׁל סָמָאֵ"ל וְלֹא יָכוֹל לָהֶם, וְיָעֳבַר מֵהָעוֹלָם הוּא וְכָל צְדָדָיו וְכָל הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ'׳, בִּגְלַל זֶה ׳וְיִסַּרְתִּיךְ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׳.
בלשון הזוהר
וְתוּ לָא אֲנַקֶּךָּ, אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן בָּנַי, לָא אֶשְׁבּוֹק חוֹבֵיכוֹן, אֶלָּא אִתְפְּרַע מִנְכוֹן זְעֵיר זְעֵיר, בְּגִין דִּתְּהֶווּן זַכָּאִין לְיוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא. כַּךְ אָתָאן לְדִינָא, אָתָא סָמָאֵ"ל, בְּכַמָּה פִּתְקִין עָלַיְיהוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַפִּיק פִּתְקִין דְּיִסוּרִין, דְּסַבְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּל חוֹבָא וְחוֹבָא, וְנִמּוֹחוּ כָּל חוֹבִין, וְלָא עָבִיד לוֹן וַותְּרָנוּתָא כְּלָל. כְּדֵין תָּשַׁשׁ כֹּחֵיהּ וְחֵילֵיהּ דְּסָמָאֵל, וְלָא יָכִיל לוֹן. וְיִתְעֲבָר מֵעָלְמָא, הוּא, וְכָל סִטְרוֹי, וְכָל עַמִּין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ'׳, בְּגִין כָּךְ ׳וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׳.
׳הרשעים ידרכון קשת׳
עצת בלק ובלעם בפה ובמעשה ובלבולה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.