ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 2: ׳מבשן אשיב׳ - נפילת מלכות האמורי וגדולת ישראל למעלה ולמטה › פיסקה 7 (קפה ע"א)

׳כי רב הוא׳ - שליטת ישראל למעלה ולמטה במקום עשו

בלק · ׳מבשן אשיב׳ - נפילת מלכות האמורי וגדולת ישראל למעלה ולמטה · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף קפה ע"א

לשון הזוהר

׳כִּי רַב הוּא׳ - (דברי הימים ב כ כה) דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ הֲוָה רַב, וְרַב הֲוָה זְעֵיר, דִּכְתִּיב ׳הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם׳ (עובדיה א, ב) - וְיִשְׂרָאֵל הֲוָה רַב בַּאֲתָר עֵשָׂו, דִּכְתִּיב בֵּיהּ וְרַב. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּחָמוּ דְּשַׁלְטוּ יִשְׂרָאֵל, עֵילָּא וְתַתָּא. דִּכְתִּיב ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי׳ - ׳אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל׳ - מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אֵת כָּל. לְאַסְגָּאָה עֵילָּא וְתַתָּא. עֵילָּא, דְּאֲפִילּוּ מִשָּׁלְטָנֵיהוֹן רַבְרְבִין וְשָׁלְטָנִין דִּלְעֵילָּא, וַאֲפִילּוּ מִשָּׁלְטָנֵיהוֹן רַבְרְבָנִין וְשָׁלְטָנִין דִּלְתַּתָּא. וְעַל דָּא ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה׳ - וְעַל דָּא ׳כִּי רַב הוּא׳, בַּאֲתָר דְּרַב בּוּכְרָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד).

תרגום

׳כִּי רַב הוּא׳ (במדבר כב, ג) - (דברי הימים ב כ כה) שֶׁהֲרֵי אָז הוּא הָיָה גָּדוֹל, וְגָדוֹל הָיָה קָטָן, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךְ בַּגּוֹיִם׳ (עובדיה א, ב) - וְיִשְׂרָאֵל הָיָה גָּדוֹל בַּמָּקוֹם שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְרַב. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁרָאוּ שֶׁשָּׁלְטוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי׳ (במדבר כב, ב) - ׳אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל׳ - הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב, ׳מַה זֶּה׳ אֵת כָּל? לְרַבּוֹת מַעְלָה וּמַטָּה. מַעְלָה, שֶׁאֲפִלּוּ מִשַּׁלִּיטֵיהֶם הַגְּדוֹלִים וְהַשַּׁלִּיטִים שֶׁלְּמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ מִשַּׁלִּיטֵיהֶם הַגְּדוֹלִים וְהַשַּׁלִּיטִים שֶׁלְּמַטָּה. וְלָכֵן ׳אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה׳ - וְלָכֵן ׳כִּי רַב הוּא׳ - בְּמָקוֹם שֶׁגָּדוֹל בְּכוֹר קָדוֹשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כי רב הוא׳ - (דברי הימים ב כ כה) דהא כדין איהו הוה רב, ורב הוה זעיר, דכתיב ׳הנה קטן נתתיך בגוים׳ (עובדיה א, ב) - וישראל הוה רב באתר עשו, דכתיב ביה ורב. מאי טעמא. בגין דחמו דשלטו ישראל, עילא ותתא. דכתיב ׳את כל אשר עשה ישראל לאמורי׳ - ׳אשר עשה ישראל׳ - מבעי ליה, מאי את כל. לאסגאה עילא ותתא. עילא, דאפילו משלטניהון רברבין ושלטנין דלעילא, ואפילו משלטניהון רברבנין ושלטנין דלתתא. ועל דא ׳את כל אשר עשה׳ - ועל דא ׳כי רב הוא׳, באתר דרב בוכרא קדישא, דכתיב, ׳בני בכורי ישראל׳ (שמות ד).

התרגום: ׳כי רב הוא׳ (במדבר כב, ג) - (דברי הימים ב כ כה) שהרי אז הוא היה גדול, וגדול היה קטן, שכתוב ׳הנה קטן נתתיך בגוים׳ (עובדיה א, ב) - וישראל היה גדול במקום של עשו, שכתוב בו ורב. מה הטעם? משום שראו ששלטו ישראל למעלה ולמטה, שכתוב ׳את כל אשר עשה ישראל לאמרי׳ (במדבר כב, ב) - ׳אשר עשה ישראל׳ - היה צריך לו לכתב, ׳מה זה׳ את כל? לרבות מעלה ומטה. מעלה, שאפלו משליטיהם הגדולים והשליטים שלמעלה, ואפלו משליטיהם הגדולים והשליטים שלמטה. ולכן ׳את כל אשר עשה׳ - ולכן ׳כי רב הוא׳ - במקום שגדול בכור קדוש, שכתוב ׳בני בכרי ישראל׳ (שמות ד, כב).

מן המפרשים

קרני אור: ורב. ורב. ר"ל עשו שנקרא רב כמ"ש 'ורב יעבוד צעיר', ' הוה זעיר ' כו':

הסולם: כי רב הוא: כי מלפנים, הוא, עשו, היה רב, ורב הוא קטן, שכתוב עליו, הנה קטן נתתיך בגוים. וישראל נעשו רב במקום עשו, שכתוב בו ורב, דהיינו ורב יעבד צעיר. מה הטעם שחשבו את ישראל לרב. הוא, משום שראו ששלטו ישראל למעלה ולמטה כי כתוב, את…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דהא כדין איהו הוה רב וכו' פי' שראה ששורש ועיקר כל עולמות הקליפה נכנע ונשפל הוא עשו שהוא במדריגת אצילות הקליפת נוגה היותר פנימית שבג' הקליפות שהן כנגד בי"ע וגדולתו היא שיש בו טוב ורע כנודע והיא מאחורי הדעת הכולל חו"ג דמהם הטוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: