ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 19: ׳כי עצום הוא ממני׳ - כוחם של ישראל בדרגתם ועצת בלק לעקרה › פיסקה 9 (קצח ע"ב)

אמונה בהתחבר בה אמת - ותרנות ורחמים לנשמות העולות

בלק · ׳כי עצום הוא ממני׳ - כוחם של ישראל בדרגתם ועצת בלק לעקרה · מאמר 19 · פיסקה 9 · דף קצח ע"ב

לשון הזוהר

(ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.

תרגום

(וְעַל זֶה צֶדֶק אֵינוֹ כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּהּ (אָז הוּא) אֱמֶת, לְשִׂמְחָה. וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, אָז נִקְרֵאת אֱמוּנָה. וְיֵשׁ וַתְּרָנוּת לַכֹּל, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת, מִתְחַיְּבוֹת בְּכַמָּה חִיּוּבִים שֶׁל רְשָׁעִים רָעִים, וְכֵיוָן שֶׁהֵן עוֹלוֹת בְּפִקָּדוֹן (מַקְדִּים), הוּא מַחֲזִירָן בְּרַחֲמִים וְחָס עֲלֵיהֶן, וְאָז נִקְרֵאת אֱמוּנָה, וְאֵין אֱמוּנָה לְלֹא אֱמֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אמונה, בשעתא דאתחבר בה (כדין איהו) אמת, לחדוה. וכל אנפין נהירין, כדין אקרי אמונה. ואית וותרנותא לכלא, וכל נשמתין סלקין, מתחייבי בכמה חיובין דחייבין בישין, וכיון דבפקדון סלקין (אקדים), אהדר לון ברחמי, וחס עלייהו. וכדין אקרי אמונה, ולית אמונה בלא אמת.

התרגום: (ועל זה צדק אינו כאמונה) אמונה, בשעה שמתחברת בה (אז הוא) אמת, לשמחה. וכל הפנים מאירות, אז נקראת אמונה. ויש ותרנות לכל, וכל הנשמות עולות, מתחיבות בכמה חיובים של רשעים רעים, וכיון שהן עולות בפקדון (מקדים), הוא מחזירן ברחמים וחס עליהן, ואז נקראת אמונה, ואין אמונה ללא אמת.

מן המפרשים

אור יקר: ועל דא צדק איזהו כאמונת כלומר מה שהשוה אותן הכתוב עם היות שזו דין וזו רחמים הוא לסבה זו, כי צדק בהיות עמה המשפט היא נמתקת היא שוה לאמונה שהיא המלכות, בהיותה אמונה מתייחדת בבחינה הראויה נאחזת במלכות צריך לבטל אותה במה שנדחת…

קרני אור: אמונה אמונה. ור"ל ראיה דבשעתא דנק' אמונה אית בה וותרנותא דהיינו נק' אמונה ואז יש וותרנותא וכל נשמתין סלקין כו':

הסולם: אמונה, בשעתא וכו': אמונה, נקראת המלכות, בשעה שנתחבר בה אמת, שהוא ז"א, לשמחה. וכל הפנים מאירים, אז נקראת המלכות אמונה, ואז יש ויתור לכל, דהיינו סליחת עונות. וכל הנשמות של הרשעים הרעים, העולות, שהן מתחייבות בכמה חובות, וכיון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר