אין ותרנות בצדק - לא בדין שלמעלה ולא בדיין שלמטה
בלק · ׳כי עצום הוא ממני׳ - כוחם של ישראל בדרגתם ועצת בלק לעקרה · מאמר 19 · פיסקה 12 · דף קצט ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, צֶדֶק דִּינָא תַּקִּיף אִיהוּ, ׳וְהָא׳ כְּתִיב ׳בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ׳ (ויקרא יט, טו). ׳צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף׳ (דברים טז, כ). וְכַמָּה אִינוּן. וַדַּאי הָכִי הוּא. דְּהָא צֶדֶק לֵית בֵּיהּ וַותְּרָנוּתָא כְּלַל. אוּף הָכִי מַאן דְּדָאִין לְחַבְרֵיהּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ וַותְּרָנוּתָא מִן דִּינָא כְּלָל, אֶלָּא בְּצֶדֶק, דְּלָא יִשְׁגַּח לִרְחִימוּ. ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק׳, בְּלָא וַותְרָנוּ לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, לְמַאן דְּיָהִיב וּלְמַאן דִּמְקַבֵּל. וּבְגִין כָּךְ חַד דַּרְגָּא אִיהוּ, וְאִתְפָּלֵג לִתְרֵין סִטְרִין. וְהֲנִי תְּרֵין סִטְרִין, ב' אֶזוֹרִין, קַיְימָן, חַד לִשְׁאָר עַמִּין, וְחַד לְיִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִתְאַזְּרוּ בְּאֵזוֹרִין אִלֵּין, חַד דִּקְרָבָא. וְחַד הֲוָה דִּשְׁלָמָא. (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כַּד אִתְיָעַט בָּלָק, אָמַר ׳וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ׳ - אָמַר הַהוּא דַּרְגָּא דְּקָא (ס"א אתאחדת ביה הארץ ודא וכו') אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, ׳מִן הָאָרֶץ׳ וַדַּאי. וְדָא הוּא ׳כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי׳ - ודַּאי. מַאן יֵיכוּל לְאַגָּחָא וּלְקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל דַּרְגָּא דִּלְהוֹן תַּקִּיף הוּא מִדִּילִי. וּבְגִין כָּךְ, ׳וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ׳ - וְאִי מֵהַאי אֶרֶץ אַגָרַשֶׁנּוּ, וְאַתָּרֵךְ יָתֵיהּ מִינֵיהּ, אִיכוּל לְמֶעְבַּד כָּל רְעוּתִי, חֵילָא דִּלְהוֹן בְּמָאי אִיהוּ. בְּפוּמָא, וּבְעוֹבָדָא. הָא פּוּמָא דִּילָךְ, וְעוֹבָדָא דִּילִי.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, צֶדֶק הוּא דִּין הַקָּשֶׁה? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךְ׳ (ויקרא יט) - ׳צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף, וְכַמָּה הֵם׳ (דברים טז, כ) - וַדַּאי כָּךְ זֶה, שֶׁהֲרֵי בְּצֶדֶק אֵין כְּלָל וַתְּרָנוּת. גַּם כָּךְ מִי שֶׁדָּן אֶת חֲבֵרוֹ, לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ וַתְּרָנוּת מֵהַדִּין כְּלָל, אֶלָּא בְּצֶדֶק, שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחַ עַל הָאַהֲבָה, ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק, בְּלִי וַתְּרָנוּת לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה לְמִי שֶׁנּוֹתֵן וּלְמִי שֶׁמְּקַבֵּל׳ (ויקרא יט). וּמִשּׁוּם זֶה דַּרְגָּה אַחַת הִיא, וּמִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי צְדָדִים. וּשְׁנֵי צְדָדִים אֵלֶּה, שְׁנֵי אֵזוֹרִים, עוֹמְדִים, אֶחָד לִשְׁאָר הָעַמִּים וְאֶחָד לְיִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הִתְאַזְּרוּ בָאֵזוֹרִים הַלָּלוּ - אֶחָד שֶׁל קְרָב, וְאֶחָד הָיָה שֶׁל שָׁלוֹם. (וְהַכֹּל הָיָה בְּצֶדֶק) כְּשֶׁיִּתְיָעֵץ בָּלָק, אָמַר ׳וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ׳ (במדבר כב, ו) - אָמַר, אוֹתָהּ דַּרְגָּה (שֶׁנֶּאֶחְזָה בּוֹ הָאָרֶץ, וְזֶה וכו') שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בָּהּ, מִן הָאָרֶץ וַדַּאי. וְזֶהוּ ׳כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי׳ - בְּוַדַּאי. מִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם וְלַעֲמֹד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל?! דַּרְגָּתָם חֲזָקָה הִיא מִשֶּׁלִּי! וּמִשּׁוּם זֶה - ׳וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ׳ - וְאִם אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וַאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִמֶּנָּה, אוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנִי. כֹּחָם הוּא בַּמֶּה? בַּפֶּה וּבְמַעֲשֶׂה. הֲרֵי הַפֶּה שֶׁלְּךְ, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, צדק דינא תקיף איהו, ׳והא׳ כתיב ׳בצדק תשפוט עמיתך׳ (ויקרא יט, טו). ׳צדק צדק תרדוף׳ (דברים טז, כ). וכמה אינון. ודאי הכי הוא. דהא צדק לית ביה וותרנותא כלל. אוף הכי מאן דדאין לחבריה, לא אצטריך למעבד ליה וותרנותא מן דינא כלל, אלא בצדק, דלא ישגח לרחימו. ׳מאזני צדק׳, בלא וותרנו להאי סטרא ולהאי סטרא, למאן דיהיב ולמאן דמקבל. ובגין כך חד דרגא איהו, ואתפלג לתרין סטרין. והני תרין סטרין, ב' אזורין, קיימן, חד לשאר עמין, וחד לישראל. ובשעתא דנפקו ישראל ממצרים, אתאזרו באזורין אלין, חד דקרבא. וחד הוה דשלמא. (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כד אתיעט בלק, אמר ׳ואגרשנו מן הארץ׳ - אמר ההוא דרגא דקא (ס"א אתאחדת ביה הארץ ודא וכו') אתאחדן ביה, ׳מן הארץ׳ ודאי. ודא הוא ׳כי עצום הוא ממני׳ - ודאי. מאן ייכול לאגחא ולקיימא בהו בישראל דרגא דלהון תקיף הוא מדילי. ובגין כך, ׳ואגרשנו מן הארץ׳ - ואי מהאי ארץ אגרשנו, ואתרך יתיה מיניה, איכול למעבד כל רעותי, חילא דלהון במאי איהו. בפומא, ובעובדא. הא פומא דילך, ועובדא דילי.
התרגום: ואם תאמר, צדק הוא דין הקשה? והרי כתוב ׳בצדק תשפט עמיתך׳ (ויקרא יט) - ׳צדק צדק תרדף, וכמה הם׳ (דברים טז, כ) - ודאי כך זה, שהרי בצדק אין כלל ותרנות. גם כך מי שדן את חברו, לא צריך לעשות לו ותרנות מהדין כלל, אלא בצדק, שלא ישגיח על האהבה, ׳מאזני צדק, בלי ותרנות לצד זה ולצד זה למי שנותן ולמי שמקבל׳ (ויקרא יט). ומשום זה דרגה אחת היא, ומתחלקת לשני צדדים. ושני צדדים אלה, שני אזורים, עומדים, אחד לשאר העמים ואחד לישראל. ובשעה שיצאו ישראל ממצרים, התאזרו באזורים הללו - אחד של קרב, ואחד היה של שלום. (והכל היה בצדק) כשיתיעץ בלק, אמר ׳ואגרשנו מן הארץ׳ (במדבר כב, ו) - אמר, אותה דרגה (שנאחזה בו הארץ, וזה וכו') שהם נאחזים בה, מן הארץ ודאי. וזהו ׳כי עצום הוא ממני׳ - בודאי. מי יכול להלחם ולעמד בהם בישראל?! דרגתם חזקה היא משלי! ומשום זה - ׳ואגרשנו מן הארץ׳ - ואם אגרשנו מן הארץ הזאת ואגרש אותם ממנה, אוכל לעשות כל רצוני. כחם הוא במה? בפה ובמעשה. הרי הפה שלך, והמעשה שלי.
מן המפרשים
קרני אור: וכמה אינון וכמה אינון. ר"ל יש עוד פסוקים רבים:
הסולם: ואי תימא צדק וכו': ואם תאמר איך צדק הוא דין קשה, והרי כתוב, בצדק תשפוט עמיתך. צדק צדק תרדוף. וכמה פסוקים הם. ומשיב. ודאי כד הוא, כי צדק אין בו ויתור כלל, אלא לפי הדין. וגם מי שדן לחבירו אינו צריך לעשות לו ויתור מן דין כלל, אלא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: