ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 17: ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן › פיסקה 8 (קצז ע"א)

׳תרעה׳ לבבל ו ׳תרביץ׳ לאדום - ושאלת הכלה על בניה

בלק · ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן · מאמר 17 · פיסקה 8 · דף קצז ע"א

לשון הזוהר

תִרְעֶה תַּרְבִּיץ, לָאו דָּא כְּדָּא. גָּלוּתָא דְּבָבֶל, דְּאִיהִי זְמַן זְעֵיר, קָארֵי בֵּיהּ תִרְעֶה. וְעַל גָּלוּתָא דֶּאֱדוֹם, דְּאִיהוּ זְמַן סַגִּי, קָארֵי בֵּיהּ תַּרְבִּיץ. וְעַל דָּא תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה. וְתוּ תִרְעֶה תַּרְבִּיץ - יִרְעֶה מִבָּעֵי לֵיהּ, יַרְבִּיץ מִבָּעֵי לֵיהּ אוּף הָכִי, דְּהָא עַל יִשְׂרָאֵל אַמְרַת. אֶלָּא אִיהִי אַמְרַת עַל נַפְשָׁהּ: ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ כַּלָּתְךָ לִבְנָהָא בְּגָלוּתָא, דִּיהוֹן בֵּין שְׁאַר עַמִּין. ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָהֳרָיִם׳, הֵיךְ תַּטִּיף אִיהִי עָלַיְיהוּ טַלִּין וּמַיִין, גּוֹ חֲמִימוּ דְּצָהֳרַיִם.

תרגום

תִרְעָה, תַּרְבִּיץ, לֹא זֶה כָּזֶה. גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהִיא זְמַן מוּעָט, קוֹרֵא בָּהּ תִרְעֶה. וְעַל גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהִיא לִזְמַן מְרֻבֶּה, קוֹרֵא בָּהּ תַּרְבִּיץ. וְעַל זֶה פַּעֲמַיִם אֵיכָה אֵיכָה. וְעוֹד תִרְעֶה, תַּרְבִּיץ - יִרְעֶה הָיָה לוֹ לִכְתֹּב! יַרְבִּיץ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב! גַּם כָּךְ, שֶׁהֲרֵי עַל יִשְׂרָאֵל הִיא אָמְרָה. אֶלָּא הִיא אָמְרָה עַל עַצְמָהּ: ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ כַּלָּתְךְ לְבָנֶיהָ בַּגָּלוּת כְּשֶׁיִּהְיוּ בֵּין שְׁאָר הָעַמִּים? ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרַיִם׳, אֵיךְ תַּטִּיף עֲלֵיהֶם טַל וּמַיִם תּוֹךְ חֲמִימוּת הַצָּהֳרַיִם?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תרעה תרביץ, לאו דא כדא. גלותא דבבל, דאיהי זמן זעיר, קארי ביה תרעה. ועל גלותא דאדום, דאיהו זמן סגי, קארי ביה תרביץ. ועל דא תרין זמנין איכה איכה. ותו תרעה תרביץ - ירעה מבעי ליה, ירביץ מבעי ליה אוף הכי, דהא על ישראל אמרת. אלא איהי אמרת על נפשה: ׳איכה תרעה׳ כלתך לבנהא בגלותא, דיהון בין שאר עמין. ׳איכה תרביץ בצהרים׳, היך תטיף איהי עלייהו טלין ומיין, גו חמימו דצהרים.

התרגום: תרעה, תרביץ, לא זה כזה. גלות בבל שהיא זמן מועט, קורא בה תרעה. ועל גלות אדום שהיא לזמן מרבה, קורא בה תרביץ. ועל זה פעמים איכה איכה. ועוד תרעה, תרביץ - ירעה היה לו לכתב! ירביץ היה לו לכתב! גם כך, שהרי על ישראל היא אמרה. אלא היא אמרה על עצמה: ׳איכה תרעה׳ כלתך לבניה בגלות כשיהיו בין שאר העמים? ׳איכה תרביץ בצהרים׳, איך תטיף עליהם טל ומים תוך חמימות הצהרים?

מן המפרשים

אור החמה: אלא איהי אמר' וכו' והיינו לישנא דתרע' ת' הנקבה איכה תרע' כלתך היינו שינוי לשון תרע' תרביץ. תרביץ לשון ריבוץ דהיינו תטיף וכו' איכ' תרע' כלתך לבנהא וכו' הענין שבהיות ישראל בין האומות הם משוקעים בתוך הקליפות וא"כ איכ' תרע' כלתך…

קרני אור: ירעה מבעי ליה ירעה מבעי ליה. ר"ל הא קאי על ישראל, איך ירעה ישראל בצהרים:

הסולם: תרעה תרביץ לאו וכו': שואל, תרעה תרביץ אין זה כזה, ומה השינוי ביניהם, ומשיב גלות בבל שהוא זמן מועט קורא עליו תרעה. ועל גלות אדום שהוא זמן מרובה קורא עליו תרביץ. וע"כ ב' פעמים איכה איכה. ועוד. תרעה תרביץ, ירעה היה צריך לומר, וגם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר