׳אם לא תדעי לך׳
עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן
׳כנסת ישראל׳ - עצרת המכנסת אליה כל המחנות העליונים
רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳ (שיר השירים א, ח) - כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מַה זֶּה כְּנֶסֶת? זוֹהִי עֲצֶרֶת הִתְכַּנְּסוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת׳ (במדבר י, כה) - מִי שֶׁמְּכַנֵּס כָּל הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים אֵלָיו.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳ (שיר השירים א, ח) - כְּנִישְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַמְרַת לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. כְּנִישְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, מַהוּ כְּנִישְׁתָּא. דָּא אִיהוּ עֲצֶרֶת, כְּנִישׁוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת׳ (במדבר י, כה) - מַאן דְּכָנִישׁ לְכָל מַשִׁרְיָין עִלָּאִין לְגַבֵּיהּ.
עצירת ההשפעה טיפין טיפין - כמידת המהימנותא שלמטה
וּמִתּוֹךָ שֶׁלִּפְעָמִים הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת נוּקְבָּא, וְנֶאֱמַר עֲצֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עָצוֹר עָצַר ה'׳ (בראשית כ, יח) - שֶׁמַּחֲזִיק וְלֹא נוֹתֵן - כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ מְהֵימְנוּתָא רַבָּה שֶׁלָּהּ שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהּ מוּם (מֹחַ), נוֹתְנִים לָהּ לְלֹא עִכּוּב כְּלָל. וְהִיא, כְּשֶׁבָּאָה אֵלֶיהָ, כָּל מַה שֶּׁכּוֹנֶסֶת עָצַר וּמְעַצֵּר וּמְעַכֶּבֶת, שֶׁלֹּא יוֹרֵד וּמֵאִיר אֶלָּא כְּפִי הַטַּל, טִפִּין טִפִּין, מְעַט מְעַט. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצֵאת לְמַטָּה מְהֵימְנוּתָא, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם׳ (ישעיה כח, י). זְכוּת קְטַנָּה וְהֶאָרַת טַל קְטַנָּה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
בלשון הזוהר
וּמִגּוֹ דִּלְזִמְנִין נוּקְבָּא אִקְרֵי כְּנִישְׁתָּא, וְאִתְּמַר עֲצֶרֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי עָצוֹר עָצַר יהו"ה דְּנָקִיט וְלָא יָהִיב׳ (בראשית כ, יח) - הָכִי הוּא ודַּאי, דְּהָא מִגּוֹ מְהֵימְנוּ סַגִּיא דִּילָהּ, דְּלָא אַשְׁכְּחָן בָּהּ מוּמָא, (ס"א מוחא) יָהֲבוּ לָהּ בְּלָא עִכּוּבָא כְּלָל. וְאִיהִי כַּד מָטָא לְגַבָּהּ, כָּל מַאן דִּכְנִישַׁת, עָצַר וּמְעָצֵר וּמְעַכֶּבֶת, דְּלָא נָחִית וְנָהִיר, אֶלָּא כְּפוּם טַלָּא, טִפִּין טִפִּין, זְעֵיר זְעֵיר. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח לְתַתָּא מְהֵימְנוּתָא, אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם זְעֵיר זְכוּתָא, וּזְעֵיר אַנְהֲרוּתָא דְּטַלָא, מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה׳ (ישעיהו כח, י).
עיכוב התחתונים - שאין נותנת אלא תמצית בלבד
שֶׁאִלְמָלֵא תִמָּצֵא מְהֵימְנוּתָא כְּמוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ בָהּ, הִיא מְרֻקֶּנֶת בְּכָל צַד וְצַד לְלֹא עִכּוּב כְּלָל, וְהִיא שְׂמֵחָה. וְאָז נוֹתְנִים לָהּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת רַבִּים זֶה עַל זֶה, וְלֹא יְעַכְּבוּ אוֹתָהּ כְּלָל. אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים מְעַכְּבִים אוֹתָם וּמְעַכְּבִים אוֹתָהּ, וְאָז הִיא עֲצֶרֶת. ׳עָצוֹר עָצַר ה'׳ וַדַּאי. כִּבְיָכוֹל נוֹתֵן תַּמְצִית, וְלֹא יוֹתֵר.
בלשון הזוהר
דְּאִלְמָלֵא תִּשָׁכַח מְהֵימְנוּתָא, כְּמָה דְּאִשְׁתְּכָחוּ בָּהּ, אֲרִיקַת בְּכָל סִטְרָא וְסִטְרָא, בְּלָא עִכּוּבָא כְּלַל, וְאִיהִי חַדָּאת. וּכְדֵין יָהֲבִין לָהּ מַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן סַגִּיאִין דָּא עַל דָּא, וְלָא יֵהוֹן מְעַכְּבִין לָהּ כְּלַל. אֲבָל תַּתָּאִין אִינּוּן מְעַכְּבִין לוֹן, וּמְעַכְּבִין לָהּ, וּכְדֵין אִיהִי עֲצֶרֶת. ׳עָצוֹר עָצַר יהו"ה׳ וַדַּאי. כִּבְיָכוֹל, יָהִיב תַּמְצִית, וְלָא יַתִּיר.
טיפת החרדל בשעת העלייה - סימן שיש מום בישראל
וְעִם כָּל זֶה, כְּמוֹ אִמָּא נוֹתֶנֶת לְבָנִים בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יוֹדְעִים עָלֶיהָ, כָּךְ הִיא עוֹשָׂה לְבָנֶיהָ יִשְׂרָאֵל. וְלָמַדְנוּ מִתּוֹךְ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹלָה לָקַחַת עִנּוּגִים וְכִסּוּפִים וְנִמְצָא מוּם בְּיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, אָז מַגִּיעָה אֵלֶיהָ טִפַּת חַרְדָּל וּמִיָּד נִּפְרֶדֶת, וְיוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ יָמִים בְּמִנְיָן, וְאָז יוֹדְעִים לְמַעְלָה שֶׁהַמּוּם בְּיִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא כְּאִימָּא יָהֲבַתְ לִבְנִין בִּטְמִירוּ, דְּלָא יַדְעִין בָּהּ, הָכִי עֲבִידַת לוֹן לִבְנָהָא יִשְׂרָאֵל. וְאוֹלִיפְנָא מִגּוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִיהִי סְלִיקַת לְמִנְקַט עִנּוּגִין וְכִסּוּפִין, וּמוּמָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כְּדֵין מָטֵי לְגַבָּהּ טִפָּה דְּחַרְדָּל וּמִיָּד אַעְדִּיאַת, וְיָתִיבַת עָלָהּ יוֹמִין בְּמִנְיָן. וּכְדֵין יַדְעִין לְעֵילָּא, דְּמוּמָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
׳ותכהין עיניו מראות׳ - התעוררות סמאל הגדול על העולם
וּמִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל מִיָּד, וּמוֹשֵׁךְ חוּט לְמַטָּה. ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת׳ (בראשית כז, א), מַה שֶּׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן יָפָה בִּכְלַל אַבְרָהָם בְּלִי דִין כְּלָל, אָז ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳ (בראשית כז, א) מֵרְרֹאת, מֵרְאֹת בְּוַדַּאי מִלְּהִסְתַּכֵּל בִּכְלָל שֶׁל רַחֲמָנוּת - אָז הִתְעוֹרְרוּת סָמָאֵ"ל בְּקוֹל תַּקִּיף לְהִתְעוֹרֵר עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדל וְגוֹ'׳. גָּדוֹל הוּא לְגַבֵּי מַחֲנוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הוּא גָּדוֹל, וּמַנְהִיג לְכָל סְפִינוֹת הַיָּם שֶׁמְּעֻרְעָרִים בְּרוּחַ רָעָה, לְהַטְבִּיעָם בְּעֹמֶק הַיָּם בְּאוֹתָן מְצוּלוֹת יָם שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִתְּעַר שְׂמָאלָא מִיָּד, וּמָשִׁיךְ חוּטָא לְתַתָּא. ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת׳ (בראשית כז, א), מַה דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעַיִן שְׁפִּירוּ, בִּכְלָלָא דְּאַבְרָהָם, בְּלָא דִּינָא כְּלַל, כְּדֵין ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת׳, מֵרְאוֹת ודַּאי, מִלְאִסְתַּכְּלָא בִּכְלָלָא דְּרַחֲמָנוּ - כְּדֵין אַתְּעֲרוּ דְּסָמָאֵ"ל בְּקָל תַּקִּיף, לְאַתְּעָרָא עַל עָלְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְגוֹ'׳. גָּדוֹל אִיהוּ לְגַבֵּי מַשִׁרְיָין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אִיהוּ גָּדוֹל, וְנָהִיג לְכָל אַרְבִּין דְּיַמָּא, דְּעַרְעוּרָן בְּרוּחָא בִּישָׁא, לְאַטְבְּעָא לוֹן בְּעוּמְקָא דְּיַמָּא, בְּאִינּוּן מְצוּלוֹת יָם דִּילֵיהּ.
השלכת חטאי ישראל למצולות ים - והאומות סבורות שהן מתנות
וכשהקב"ה בְּרַחֲמָנוּת, אָז כָּל חֲטָאֵי וְכָל עֲונוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ, וְהוּא מַטִּיל אוֹתָם לִמְצוּלוֹת יָם. כָּל מַחֲנוֹתָיו נִקְרָאִים מְצוּלוֹת יָם, וְהֵם לוֹקְחִים אוֹתָם וּמְשׁוֹטְטִים בָּהֶם בְּכָל שְׁאָר הָעַמִּים. וְכִי חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲונוֹתיהֶם זוֹרְקִים וּמְחַלְּקִים לָעָם שֶׁלָּהֶם? אֶלָּא הֵם מְצַפִּים וּמְחַכִּים לַמַּתָּנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה כְּמוֹ כְלָבִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן. וכשהקב"ה לוֹקֵחַ כָּל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וְזוֹרֵק עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁמַּתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת שֶׁהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל הֶעֱבִיר אוֹתָם מֵהֶם וְנָתַן לָהֶם, וּמִיָּד כֻּלָּם כְּאֶחָד זוֹרְקִים (ומראה וְזוֹרְקִים) אוֹתָם עַל שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא בְּרַחֲמָנוּ, כְּדֵין כָּל חֲטָאִין וְכָל חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, יָהִיב לֵיהּ, וְאִיהוּ אַטִּיל לוֹן לִמְצוּלוֹת יָם. כָּל מַשִׁרְיָין דִּילֵיהּ מְצוּלוֹת יָם אִקְרוּן, וְאִינּוּן נַטְלֵי לוֹן, וּמְשַׁטְטֵי בְּהוֹן לְכָל שְׁאַר עַמִּין. וְכִי חֲטָאִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְחוֹבִין דִּלְהוֹן, זַרְקִין וּמִתְפַּלְגִין לְעַמָּא דִּלְהוֹן. אֶלָּא, אִינּוּן מְחַכָּאן וּמְצַפָּאן לְמַתְּנָן דִּלְעֵילָּא, כְּכַלְבֵּי לְקַמֵּי פָּתוֹרָא. וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל כָּל חוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְזָרִיק עָלַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ חַשְׁבֵי דְּמַתְּנָן וּנְבִזְבְּזָן דְּאִיהוּ בָּעָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל, דְּאַעְבָּר מִנַּיְיהוּ, וְיָהִב לוֹן. וּמִיַּד כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא זַרְקִין (ס"א וחיזו וזרקין) לוֹן עַל שְׁאַר עַמִין.
שתי פעמים ׳איכה׳ - כנגד חורבן בית ראשון ושני
בֹּא וּרְאֵה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא אוֹמֶרֶת בַּתְּחִלָּה (בַּגָּלוּת), ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳ (שיר השירים א, ה) - מַקְטִינָה עַצְמָהּ לְיַד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וְאָז שׁוֹאֶלֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת, (שם) ׳הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם׳ - לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים אֵיכָה אֵיכָה? אֶלָּא הִיא רוֹמֶזֶת עַל שְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקּוֹרְאִים הַכֹּל אֵיכָה אֵיכָה. אֵיכָה תִרְעֶה - בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן. אֵיכָה תַּרְבִּיץ - בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וְעַל זֶה פַּעֲמַיִם אֵיכָה אֵיכָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּנִישְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, אִיהִי אַמְרַת בְּקַדְמִיתָא, (ס"א בגלותא) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳ (שיר השירים א, ה) - אַזְעִירַת גַּרְמָהּ לְקַמֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וּכְדֵין שְׁאִילַת מִנֵּיהּ וְאַמְרַת, ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָהֳרָיִם׳ (שיר השירים א, ז). תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה אֲמַאי. אֶלָּא אִיהִי רְמִיזָא עַל תְּרֵין חָרְבְּנִין, דִּתְרֵין מִקְדָּשִׁין. דְּקָרָאן כֹּלָּא אֵיכָה אֵיכָה. ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ - בְּחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן. ׳אֵיכָה תַרְבִּיץ׳ - בְּחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וְעַל דָּא תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה.
׳תרעה׳ לבבל ו ׳תרביץ׳ לאדום - ושאלת הכלה על בניה
תִרְעָה, תַּרְבִּיץ, לֹא זֶה כָּזֶה. גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהִיא זְמַן מוּעָט, קוֹרֵא בָּהּ תִרְעֶה. וְעַל גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהִיא לִזְמַן מְרֻבֶּה, קוֹרֵא בָּהּ תַּרְבִּיץ. וְעַל זֶה פַּעֲמַיִם אֵיכָה אֵיכָה. וְעוֹד תִרְעֶה, תַּרְבִּיץ - יִרְעֶה הָיָה לוֹ לִכְתֹּב! יַרְבִּיץ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב! גַּם כָּךְ, שֶׁהֲרֵי עַל יִשְׂרָאֵל הִיא אָמְרָה. אֶלָּא הִיא אָמְרָה עַל עַצְמָהּ: ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ כַּלָּתְךְ לְבָנֶיהָ בַּגָּלוּת כְּשֶׁיִּהְיוּ בֵּין שְׁאָר הָעַמִּים? ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרַיִם׳, אֵיךְ תַּטִּיף עֲלֵיהֶם טַל וּמַיִם תּוֹךְ חֲמִימוּת הַצָּהֳרַיִם?
בלשון הזוהר
תִרְעֶה תַּרְבִּיץ, לָאו דָּא כְּדָּא. גָּלוּתָא דְּבָבֶל, דְּאִיהִי זְמַן זְעֵיר, קָארֵי בֵּיהּ תִרְעֶה. וְעַל גָּלוּתָא דֶּאֱדוֹם, דְּאִיהוּ זְמַן סַגִּי, קָארֵי בֵּיהּ תַּרְבִּיץ. וְעַל דָּא תְּרֵין זִמְנִין אֵיכָה אֵיכָה. וְתוּ תִרְעֶה תַּרְבִּיץ - יִרְעֶה מִבָּעֵי לֵיהּ, יַרְבִּיץ מִבָּעֵי לֵיהּ אוּף הָכִי, דְּהָא עַל יִשְׂרָאֵל אַמְרַת. אֶלָּא אִיהִי אַמְרַת עַל נַפְשָׁהּ: ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ כַּלָּתְךָ לִבְנָהָא בְּגָלוּתָא, דִּיהוֹן בֵּין שְׁאַר עַמִּין. ׳אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָהֳרָיִם׳, הֵיךְ תַּטִּיף אִיהִי עָלַיְיהוּ טַלִּין וּמַיִין, גּוֹ חֲמִימוּ דְּצָהֳרַיִם.
׳שלמה אהיה כעטיה׳ - וחיזוק הכלה בעקבי הצאן
׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳ (שיר השירים א, ז). בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִים מִתּוֹךְ צָרָה וְדחַק שֶׁלָּהֶם, וּשְׁאָר הָעַמִּים מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם: מָתַי תֵצְאוּ מֵהַגָּלוּת? אֵיךְ אֱלֹהֵיכֶם אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים? (וְהֵם ממציאים עַצְמָם וְאוֹמְרִים, כֹּה תִרְעֶה אוֹתָנוּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כֹּה תַּרְבִּיץ במים הַקְּדוֹשִׁים לצנן החמימות שֶׁל רשפים ושלהבות שֶׁלָּהֶם. וְהֵם מְשַׁבְּחִים כָּל זֶה) (וְהֵם מְשַׁבְּחִים להקב"ה וּמוֹדִים לוֹ עִם כָּל הַצַּעַר ואריכות הַגָּלוּת, וְאוֹמְרִים, כֹּה תִרְעֶה אוֹתָנוּ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כֹּה תַּרְבִּיץ עִמָּנוּ בַּגָּלוּת ותגאל אוֹתָנוּ לזמן הָאַחֲרוֹן. כָּל זֶה שֶׁבַח וְמְהֵימְנוּתָא שמתאים לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל) וַאֲנִי יוֹשֵׁב כְּעֹטְיָה וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נִסִּים וְלָתֵת לָהֶם נְקָמוֹת. הוּא מֵשִׁיב לָהּ: ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳ (שיר השירים א, ח) - פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לְכָתְבוֹ: ׳אִם לֹא תֵדְעִי׳ - ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳. לָמָּה לָךְ? אֶלָּא, ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ - לְחַזֵּק עַצְמֵךְ בַּגָּלוּת וּלְהַגְבִּיר כֹּחַ לְהָגֵן עַל בָּנַיִךְ - ׳צְאִי לָךְ׳, ׳צְאִי לָךְ׳ לְהִתְחַזֵּק ׳בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳. אוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה.
בלשון הזוהר
׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה׳ (שיר השירים א, ז). בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָרָאן מִגּוֹ עָאקוּ, דְּחִיקוּ דִּלְהוֹן, וּשְׁאַר עַמִּין מְחָרְפִין וּמְגַּדְפִין לוֹן: אֵימָתַי תִּפְקוּן מִן גָּלוּתָא. אֱלָהֲכוֹן הֵיךְ לָא עָבִיד לְכוֹן נִסִּין. (ואינון משכחן גרמייהו ואמרי כה תרעי לון ביומין קדמאין, כה תרביץ במיין קדישין לצננא חמימו דרשפין ושלהובין דילהון. ואינון משבחא כל דא) (נ"א ואינון משבחן לקודשא בריך הוא ואודן ליה עם כל צערא וארכו דגלותא ואמרי כה תרעי לן ביומין קדמאין כה תרביץ עמנא בגלותא ופרוק לנא לזמנא בתראה כל דא שבחא ומיהמנותא תאיבין לון לישראל.) וַאֲנָא יָתִיב כְּעוֹטְיָה, וְלָא יָכִילַת לְמֶעְבַּד לוֹן נִסִּין, וּלְמֵיהַב לוֹן נוּקְמִין. אִיהוּ אָתִיב לְגַבָּהּ: ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳ - הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ: ׳אִם לֹא תֵדְעִי׳ - ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳. לָךְ אֲמַאי. אֶלָּא ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ - לְאַתְּקְפָא גַּרְמָךְ בְּגָלוּתָא, וּלְאִתָּקְפָא חֵילָא, לְאַגָּנָא עַל בְּנָךְ - ׳צְאִי לָךְ׳, ׳צְאִי לָךְ׳ לְאִתָּקְפָא ׳בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳. אִינּוּן תִּינוֹקוֹת דְּבֵי רַבָּן, דְּאוֹלְפֵי תּוֹרָה.
׳גדיותיך׳ - הנפטרים קטנים הנמשכים לישיבת מטטרו"ן שלמעלה
וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ - אֵלּוּ ׳עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם שֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵהָעוֹלָם וְנִמְשָׁכִים לְבֵית הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׳ (ישעיה כח). עַל דַּוְקָא. בְּמִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים לֹא כָתוּב, אֶלָּא עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים, זֶה יְשִׁיבַת מְטַטְרוֹ"ן שֶׁשָּׁם כָּל הַחֲזָקִים וְתִינוֹקוֹת הָעוֹלָם וּמַנְהִיגֵי הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, בְּכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי עִקְבֵי הַצֹאן אוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ - אִלֵּין עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם, דְּקָא מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא וְאִתְמַשְּׁכָן לְבֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים. עַל דַּיְיקָא. בְּמִשְׁכָּנוֹת הָרוֹעִים לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, דָּא מְתִיבְתָּא דִּמְטַטְרוֹ"ן, דְּתַמָּן כָּל תַּקִּיפִין וִינוֹקִין דְּעָלְמָא, וּמַנְהִיגֵי אוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא בְּאִיסוּר וְהֶיתֵּר, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ בְּנֵי עָלְמָא, דְּהָא עִקְבֵי הַצֹּאן אִינּוּן תִּינוֹקוֹת כִּדְאַמָרָן.
עקבי הצאן - הבאים אחרונה ומחדשים עתיקות והשכינה מקשבת
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עִקְבֵי הַצֹּאן - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי בֵּית רַב שֶׁאַחַר כָּךְ בָּאִים בָּעוֹלָם וּמוֹצְאִים תּוֹרָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְדֶרֶךְ פְּתוּחָה, וְעַל זֶה הֵם מְחַדְּשִׁים דְּבָרִים עַתִּיקִים בְּכָל יוֹם, וְשׁוֹרָה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה וּמַקְשִׁיבָה לְדִבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע׳ (מלאכי ג, טז) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עִקְבֵי הַצֹּאן - אִינּוּן תַּלְמִידֵי דְּבֵי רַב, דְּקָא אַתְיָין לְבָתַר בְּעָלְמָא, וְאַשְׁכְּחָן אוֹרַיְיתָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאוֹרְחָא פְּתִיחָא, וְעַל דָּא אִינּוּן מְחַדְּשָׁן מִלִּין עַתִּיקִין בְּכָל יוֹמָא, וּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ, וְצַיְיתָא לְמִלֵּיהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיַּקְשֵׁב יהו"ה וַיִּשְׁמָע׳ (מלאכי ג, טז) - אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
׳לך׳ שהשכינה עמם בגלות - ׳היפה׳ כנגד ׳שחורה אני׳
דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ (שיר השירים א, ח) - לָךְ לָמָּה? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הִיא עִמָּם בַּגָּלוּת, וְעַל זֶה כָּתוּב לָךְ. וְכָתוּב (ישעיה סג) ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳, וְזֶהוּ לָךְ. ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳ - הַיָּפָה - הִיא אָמְרָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ (שיר השירים א, ה). וְהוּא אָמַר אֵלֶיהָ: יָפָה אַתְּ, נָאָה, ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, נָאָה עַל כָּל הַדְּרָגוֹת, וְכָתוּב ׳יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי׳ (שם ו, ד).
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ׳ (שיר השירים א, ח) - לָךְ לָמָּה. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב לָךְ, וּכְתִיב ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג, ט). וְדָא הוּא לָךְ. ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, הַיָּפָה, אִיהִי אַמְרַת דְּאִיהִי אוּכַּמְתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ (שיר השירים א, ה). וְאִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ: יָפָה אַתְּ, שַׁפִּירְתָּא, ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, שַׁפִּירְתָּא אִיהִי עַל כָּל דַּרְגִּין, וּכְתִיב ׳יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ד).
רחמי האם על בניה בנסתר - ורצון האב בכך
דָּבָר אַחֵר הַיָּפָה בַּנָּשִׁים - טוֹבָה בְּטוֹבוֹת. שֶׁעוֹשָׂה טוֹבוֹת לְבָנֶיהָ בִּטְמִירוּת בְּצוּרָה גְנוּזָה. והקב"ה הִרְבָּה טוֹב עָלָיו, כָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה לְבָנֶיהָ בְּצוּרָה טְמִירָה וּגְנוּזָה, אַף עַל גַּב שֶׁהַמַּעֲשִׂים לֹא כְשֵׁרִים. מִכָּאן שֶׁרָאוּי לְאַבָּא כְּשֶׁאִמָּא מְרַחֶמֶת עַל הַבָּנִים וְטוֹב לוֹ כָּל מַה שֶּׁעוֹשָׂה לְבָנֶיהָ רַחֲמִים בְּנִסְתָּר, אַף עַל גַּב שֶׁמַּעֲשָׂיו לֹא כְשֵׁרִים.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר הַיָּפָה בַּנָּשִׁים - טַבְתָּא בְּטִיבוּ. דַּעֲבִידַת טִיבוּ לִבְנָהָא, בִּטְמִירוּ בִּגְנִיזוּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַגִּי טָב עָלֵיהּ, כָּל מַה דַּעֲבִידַת לִבְנָהָא בִּטְמִירוּ בִּגְנִיזוּ, אַף עַל גַּב דְּלָא מְכַשְׁרָן עוֹבָדִין. מִכָּאן דְּאִתְחֲזֵי לְאַבָּא כַּד אִמָּא רַחֲמָא עַל בְּנִין וְתָאִיב עָלֵיהּ כָּל מַה דְּעַבְדַּת לִבְנָהָא רַחֲמִין בִּטְמִירוּ אַף עַל גַּב דְּלָא מְכַשְׁרָן עוֹבָדוֹי.
פרשת בן סורר ומורה - ׳כתוב וקבל שכר׳ למשה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, תְּמֵהַנִי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ'׳ (דברים כא, יח) ' - ׳וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'׳. וְשָׁנִינוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה כְּתֹב. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב אֶת זֶה, יֵשׁ אָב שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ לִבְנוֹ? וּמֹשֶׁה מַרְחִיק הָיָה לִרְאוֹת בְּחָכְמָה כָּל מַה שֶּׁעָתִיד הקב"ה לִבְנֵי לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב דָּבָר זֶה. אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה, אֲנִי רוֹאֶה מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר. כְּתֹב וְקַבֵּל שָׂכָר. אַתָּה יוֹדֵעַ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, עָלַי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. דְּרֹשׁ הַמִּקְרָא וְתִמְצָא.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ'׳ (דברים כא, יח) - ׳וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'׳, וְתָנֵינָן, דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתוֹב. אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שָׁבִיק דָּא, אִית אַבָּא דְּעָבִיד כְּדֵין לִבְרֵיהּ. וּמֹשֶׁה מֵרָחִיק הֲוָה חָמֵי בְּחָכְמְתָא, כָּל מַה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שְׁבוֹק מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חֲמֵינָא מַה דְּאַתְּ אָמֵר. כְּתוֹב וְקַבֵּל אַגְרָא. אַת יַדְעַת, וַאֲנָא יְדַע יַתִּיר. מַה דְּאַתְּ חָמֵי, עָלַי הַהוּא עוֹבָדָא. דְּרוֹשׁ קְרָא וְתִשְׁכַּח.
דרשת יופיא"ל - ישראל הבן, והקב"ה וכנסת ישראל אביו ואמו
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָמַז לְיוֹפִיאֵ"ל, רַבַּן הַתּוֹרָה, אָמַר לְמֹשֶׁה: אֲנִי דָרַשְׁתִּי פָסוּק זֶה. כָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳ה' אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג) - בֵּן - זֶה יִשְׂרָאֵל. סוֹרֵר וּמוֹרֶה - שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ (הושע ד) - ׳אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ׳ - זֶה הקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִסְּרוּ אֹתוֹ - שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה וְגוֹ '׳ (מלכים ב יז, יג). וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל ה' וְגוֹ'. ׳וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ׳ - בְּדַעַת אַחַת, בְּהַסְכָּמָה אַחַת.
בלשון הזוהר
בְּהַהִוא שַׁעֲתָא רָמַז לֵיהּ לְיוֹפִיאֵ"ל, רַבָּנָא דְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לְמֹשֶׁה: אֲנָא דָּרִישְׁנָא לְהַאי קְרָא. כְּתִיב ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג) - בֵּן - דָּא יִשְׂרָאֵל. סוֹרֵר וּמוֹרֶה - דִּכְתִּיב, ׳כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל׳ (הושע ד, טז) - ׳אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ - דִּכְתִּיב, ׳וַיָּעַד יהו"ה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה וְגוֹ'׳ (מלכים ב יז, יג). וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, דִּכְתִּיב ׳וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל יהו"ה וְגוֹ'׳. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ - בְּדַעְתָּא חֲדָא, בְּהַסְכָּמָה חֲדָא.
׳זקני עירו׳ הקב"ה ו ׳שער מקומו׳ כנסת ישראל
׳וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ׳ (דברים כא, יט) - ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳?! אֶל זִקְנֵי עִירָם וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמָם הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב! מַה זֶּה ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ׳? אֶלָּא, ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳ - זֶה הקב"ה. ׳וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. זִקְנֵי עִירוֹ - אֵלּוּ יָמִים רִאשׁוֹנִים, יָמִים עַתִּיקֵי (סבי) הַכֹּל. שַׁעַר מְקֹמוֹ - זֶה מוּסַף שַׁבָּת.
בלשון הזוהר
׳וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳ - ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳ - אֶל זִקְנֵי עִירָם, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמָם, מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳. אֶלָּא, ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. זִקְנֵי עִירוֹ - אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין, יוֹמִין עַתִּיקִין (ס"א סבין) דְּכֹלָּא. שַׁעַר מְקוֹמוֹ - דָּא מוּסַף שַׁבָּת.
קרובים פסולים לדין - וסילוק הדין מ ׳שער מקומו׳
וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים, דִּין לְמַעְלָה הוּא, מִשּׁוּם שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל אִמָּא קְרוֹבִים הֵם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹחֲזִים בָּהֶם, וְכָל קָרוֹב לֹא דָן דִּין לִקְרוֹבִים (לקרוביו), וּפָסוּל הוּא לְדִין. בַּתְּחִלָּה מַה כָּתוּב? ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ׳ (דברים כא, יט) - כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה שֶׁהֵם קְרוֹבִים, מִיָּד סִלֵּק הַדִּין ׳מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ׳. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳ (דברים כא, כ) - לְחוּד. ׳וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳ - לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יַדְעִין, דִּינָא לְעֵילָּא אִיהוּ, בְּגִין דְּבֵי דִּינָא דְּאִמָּא קְרִיבִין אִינּוּן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחֲדִין בְּהוּ, וְכָל קָרִיב לָא דָּאִין דִּינָא לִקְרִיבִים (לקריביה), וּפָסוּל אִיהוּ לְדִינָא. בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב, ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳ - כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִינּוּן קְרִיבִין, מִיָּד סָלִיק דִּינָא ׳מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ׳. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳ לְחוֹד. ׳וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ׳ - לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳אֶל זִקְנֵי עִירוֹ׳.
׳זולל וסובא׳ שבאומות - הוא הגורם לסוררות הבן
׳בְּנֵנוּ זֶה׳, וַדַּאי, וְלֹא שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים. סוֹרֶה ׳וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שּמֵעַ בְּקֹלֵנוּ׳ (דברים כא, כ) - מַה שּׁוֹנֶה שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה לֹא כָתוּב ׳זוֹלֵל וְסֹבֵא׳ - וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳זוֹלֵל וְסֹבֵא׳? אֶלָּא מִי גָרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת ׳סוֹרֵר וּמֹרֶה׳ לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם? בִּגְלַל שֶׁהוּא ׳זוֹלֵל וְסֹבֵא׳ בִּשְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (תהלים קו, לה), וְכָתוּב - ׳וַיּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ׳ (במדבר כה, ב), שֶׁעִקַּר וִיסוֹד אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּשֶׁעוֹשִׂים בִּשְׁאָר הָעַמִּים - זֶה גוֹרֵם לָהֶם לִהְיוֹת ׳בֵּן סוֹרֵר וּמֹרֶה׳ לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
בלשון הזוהר
בְּנֵינוּ זֶה ודַּאי, וְלָאו דִּשְׁאַר עַמִּין. ׳סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ׳ - מַאי שְׁנָא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא לָא כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא, וּלְבָתַר כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא. אֶלָּא מַאן גָּרִים לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, בִּשְׁאַר עַמִּין דִּכְתִּיב, (תהילים קו לה). ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מִמַעֲשֵׂיהֶם׳ וּכְתִיב וַיֹּאכַל הָעָם וְיִשְׁתַּחֲווּ, דְּעִקָרָא וִיסוֹדָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כַּד עַבְדִּין בִּשְׁאַר עַמִּין - דָּא גָּרִים לוֹן, לְמֶהֱוִי בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא.
רגימת האומות באבנים - וכתיבת הפרשה לאחר ששמע משה
וְעַל זֶה, ׳וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים׳ (דברים כא, כא) - אֵלֶּה כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהָיוּ מְקַלְּעִים אוֹתָם בַּאֲבָנִים, וְסוֹתְרִים אֶת הַחוֹמוֹת וּמְנַתְּצִים אֶת הַמִּגְדָּלִים, וְלֹא מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, אָז כָּתַב פָּרָשָׁה זוֹ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים׳ (דברים כא, כא) - אִלֵּין כָּל שְׁאַר עַמִּין, דַּהֲווֹ מְקַלְּעִין לְהוּ בָּאֲבָנִים, וְסַתְרִין שׁוּרִין, וּמְנַתְּצִין מִגְדָּלִין, וְלָא מֵהָנֵי לוֹן כְּלוּם. כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֹשֶׁה כְּדֵין, כָּתַב פַּרְשְׁתָּא דָּא.
עקבי הצאן בתי כנסיות - וגדיותיך תינוקות שלא טעמו חטא
וְעִם כָּל זֶה - ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, טוֹבָה וְנִכְבָּדָה בִּנְשׁוֹת הָעוֹלָם. ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳ (שיר השירים א, ח) - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ - אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיּתַיִךְ׳ - אֵלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא בָּעוֹלָם. ׳עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׳ - אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא - ׳הַיָּפָה בַּנָּשִׁים׳, טָבָא וְיַקִּירָא בַּנָּשִׁים דְּעָלְמָא. ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן׳ - הָא אוֹקִימְנָא - אִלֵּין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת. ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ׳ - אִלֵּין יַנּוּקֵי דְּבֵי רַב, דְּלָא טָעֲמוּ טַעַם חוֹבָא בְּעָלְמָא. ׳עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים׳ - אִלֵּין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת וְרֵישֵׁי יְשִׁיבוֹת.
ארץ האמורי שנעשתה בית מרעה - ובלק משתף את בלעם
דָּבָר אַחֵר עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים, חָסֵר ו' - אוֹתָם רָעִים אֵלּוּ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁלָּקְחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצָם לִרְעוֹת מִקְנֵיהֶם, וּלְבֵית מִרְעֶה נָתַן יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ זוֹ. אָז שָׁמַע בָּלָק שֶׁהָאָרֶץ שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ, עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל קְרָב זֶה וְסָתְרוּ אוֹתָהּ, עַד שֶׁשָּׂמוּהָ בֵּית מִרְעֶה. אָז הִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה שֶּׁהִשְׁתַּדֵּל, וְשִׁתֵּף אִתּוֹ אֶת בִּלְעָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, חָסֵר ו' - אִינּוּן בִּישִׁין, אִלֵּין מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי, דְּנָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אַרְעָא דִּלְהוֹן, לְרַעְיָא מִקְנֵיהוֹן, וּלְבֵי מַרְעֶה יָהַב יִשְׂרָאֵל אַרְעָא דָּא. כְּדֵין שָׁמַע בָּלָק, דְּאַרְעָא דַּהֲוַת חֲשִׁיבָא כָּל כַּךְ, עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל קְרָבָא דָּא, וְסַתְרוּ לָהּ, עַד דְּשָׁווּ לָהּ בֵּי מַרְעֶה. כְּדֵין אִשְׁתְּדַּל בְּכָל מַה דְּאִשְׁתְּדַּל, וְשָׁתַּף בַּהֲדֵיהּ לְבִלְעָם.
׳וירא בלק׳
מלחמת בלק בדרגת ה ׳כה׳ שהיא עתידה לעקרו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.