ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 15: ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ › פיסקה 12 (קצו ע"א)

עיטור הקב"ה בשלושת העבדים - ׳לא ימכרו ממכרת עבד׳

בלק · ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ · מאמר 15 · פיסקה 12 · דף קצו ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, עַל דָּא קָרֵינָן, ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וְגוֹ'׳ (תהילים יט, יא). כַּמָה מְתִיקִין מִלִּין עַתִּיקִין דְּסִדְּרוּ קַדְמָאֵי. וַאֲנָן כַּד טַעֲמִין לוֹן, לָא יַכְלִין לְמֵיכַל. וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהָא קְרָא אוֹכַח עַל תְּלָתָא עַבְדִּין, וְאִינּוּן חַד, וּבַאֲתָר חַד. וּתְרֵין כִּדְקָאָמַרְת, וְחַד דְּאִיהוּ לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, נה). (בראשית קל"א ע"ב) ׳לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד׳ - בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְעַטְּרָא בְּהַאי תְּלִיתָאָה. וְעַל דָּא לֹא יִמָּכְרוּ לִשְׁמָא דְּעָבֶד, דְּהָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, עַל זֶה קָרָאנוּ, ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וְגוֹ'׳ (שם יט). כַּמָּה מְתוּקִים דְּבָרִים עַתִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ הָרִאשׁוֹנִים. וְאָנוּ, כְּשֶׁטּוֹעֲמִים אוֹתָם, לֹא יְכוֹלִים לֶאֱכֹל. וַדַּאי זֶה כָּךְ, וְהַפָּסוּק מוֹכִיחַ עַל שְׁלֹשָׁה עֲבָדִים, וְהֵם אֶחָד וּבְמָקוֹם אֶחָד. וּשְׁנַיִם כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ, וְאֶחָד הוּא לְהִתְעַטֵּר בּוֹ הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם וְגוֹ'׳ (ויקרא כה). ׳לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד׳ - מִשּׁוּם שהקב"ה צָרִיךְ לְהִתְעַטֵּר בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה. וְעַל זֶה לֹא יִמָּכְרוּ לְשֵׁם עֶבֶד, שֶׁהֲרֵי הקב"ה הָיָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, על דא קרינן, ׳הנחמדים מזהב ומפז רב וגו'׳ (תהילים יט, יא). כמה מתיקין מלין עתיקין דסדרו קדמאי. ואנן כד טעמין לון, לא יכלין למיכל. ודאי הכי הוא, והא קרא אוכח על תלתא עבדין, ואינון חד, ובאתר חד. ותרין כדקאמרת, וחד דאיהו לאתעטרא ביה קודשא בריך הוא, דכתיב, ׳כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו'׳ (ויקרא כה, נה). (בראשית קל"א ע"ב) ׳לא ימכרו ממכרת עבד׳ - בגין דקודשא בריך הוא אצטריך לאתעטרא בהאי תליתאה. ועל דא לא ימכרו לשמא דעבד, דהא דקודשא בריך הוא הוי.

התרגום: אמר רבי אבא, על זה קראנו, ׳הנחמדים מזהב ומפז רב וגו'׳ (שם יט). כמה מתוקים דברים עתיקים שסדרו הראשונים. ואנו, כשטועמים אותם, לא יכולים לאכל. ודאי זה כך, והפסוק מוכיח על שלשה עבדים, והם אחד ובמקום אחד. ושנים כפי שאמרת, ואחד הוא להתעטר בו הקב"ה, שכתוב ׳כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו'׳ (ויקרא כה). ׳לא ימכרו ממכרת עבד׳ - משום שהקב"ה צריך להתעטר בשלשת אלה. ועל זה לא ימכרו לשם עבד, שהרי הקב"ה היה.

מן המפרשים

אור החמה: ואינון חד וכו' כלומר ששלשה עבדים במזמור תפלה והם בראש המזמור שנים אצל עני וחסיד דכתיב הושע עבדך וכו' שמח נפש עבדך ולהיות דלממסר וכו' היינו כי אליך ה' נפשי אשא אפשר דהכי קאמר נשאתי קודם בק"ש בין עבד לעבד הנזכרים ועם כל זה ניחא…

קרני אור: ע"ד קרינן ע"ד קרינן. ר"ל על סידור התפלה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: