שני העבדים הראשונים כלל הכל - והשלישי חותם למעלה
בלק · ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ · מאמר 15 · פיסקה 11 · דף קצו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, תְּרֵי עֶבֶד מֵאִינּוּן תְּלָתָא, אִינּוּן דְּכָלְלֵי כָּל הָנֵי, דְּהָא תְּלִיתָאָה קַיְּימָא לְחַתְמָא בֵּיהּ חוֹתָמָא לְעֵילָּא, לְשַׁוָּאָה בֵּיהּ יְדָא מִימִינָא דְּמַלְכָּא, וּלְאִשְׁתַּבְּחָא בֵּיהּ. אֲבָל הָנֵי תְּרֵין, קַדְמָאָה וְתִנְיָינָא, אִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְדָוִד שַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳אָנָּא יהו"ה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ וְגוֹ'׳ (תהילים קטז, טז) - דְּאִלֵּין כְּלָלֵי דְּכָל שְׁאַר. תְּלִיתָאָה בַּךְ קַיְּימָא לְמִפְרַק לִי, דִּכְתִּיב ׳הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי׳ - מַאן דִּמְסַדֵּר דָּא, יְדִיעַ לִיהֲוִי לֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ, וְקָרָא עָלֵיהּ ׳עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ - אָתָא רִבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה, שְׁנֵי עֶבֶד מֵאוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה הֵם שֶׁכּוֹלְלִים כָּל אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁלִישִׁי עוֹמֵד לַחְתֹּם בּוֹ חוֹתַם לְמַעְלָה לָשִׂים בּוֹ יָד מִימִין הַמֶּלֶךְ וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ. אֲבָל שְׁנֵי אֵלֶּה, רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הֵם כְּלַל הַכֹּל. וְדָוִד מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ בָהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךְ אֲנִי עַבְדְּךְ וְגוֹ'׳ (תהלים קטז, טז) - שֶׁאֵלּוּ כוֹלְלִים כָּל הַשְּׁאָר. שְׁלִישִׁי בְּךְ עוֹמֵד לִגְאֹל אוֹתִי, שֶׁכָּתוּב ׳הוֹשַׁע עַבְדְּךְ אַתָּה אֱלֹהַי׳ (תהלים פו, ב) - מִי שֶׁמְּסַדֵּר אֶת זֶה, שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ לוֹ שהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, וְקוֹרֵא עָלָיו ׳עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג) - בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, תא חזי, תרי עבד מאינון תלתא, אינון דכללי כל הני, דהא תליתאה קיימא לחתמא ביה חותמא לעילא, לשואה ביה ידא מימינא דמלכא, ולאשתבחא ביה. אבל הני תרין, קדמאה ותניינא, אינון כללא דכלא. ודוד שבח גרמיה בהו, דכתיב, ׳אנא יהו"ה כי אני עבדך אני עבדך וגו'׳ (תהילים קטז, טז) - דאלין כללי דכל שאר. תליתאה בך קיימא למפרק לי, דכתיב ׳הושע עבדך אתה אלהי׳ - מאן דמסדר דא, ידיע ליהוי ליה דקודשא בריך הוא משתבח ביה, וקרא עליה ׳עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ - אתא רבי אבא ונשקיה.
התרגום: אמר רבי אלעזר, בא וראה, שני עבד מאותם השלשה הם שכוללים כל אלה, שהרי השלישי עומד לחתם בו חותם למעלה לשים בו יד מימין המלך ולהשתבח בו. אבל שני אלה, ראשון ושני, הם כלל הכל. ודוד משבח עצמו בהם, שכתוב ׳אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך וגו'׳ (תהלים קטז, טז) - שאלו כוללים כל השאר. שלישי בך עומד לגאל אותי, שכתוב ׳הושע עבדך אתה אלהי׳ (תהלים פו, ב) - מי שמסדר את זה, שיהיה ידוע לו שהקב"ה משתבח בו, וקורא עליו ׳עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג) - בא רבי אבא ונשקו.
מן המפרשים
קרני אור: בך. ר"ל בך הקב"ה 'קיימאן: בך. ר"ל בך הקב"ה 'קיימאן:
הסולם: א"ר אלעזר ת"ח וכו': אר"א בוא וראה שני עבד מאלו הג' כוללים בתוכם כל אלו השאר, קידוש השם עני חסיד, כי עבד הג' עומד לחתום בו החותם שלמעלה, להשים בו יד ימין המלך, ושהוא משתבח בו. אבל אלו ב' עבד, הראשון שקודם התפלה והשני שלאחר תפלת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: