בלעם פורח באויר בכשפי בניו - וקריאת פנחס
בלק · מיתת בלעם ביד פנחס וצליה - ונחשי עצמותיו שבסלע · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף קצד ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא הֲוָה יָדַע, וְנָטַל אוּף הָכִי חַרְשִׁין דִּבְנוֹי, דַּהֲווֹ רְגִילִין בְּהוּ, וּבְהוּ טָאס וְאִסְתְּלַּק. פִּנְחָס חָמָא לֵיהּ, דְּהֲוָה בַּר נָשׁ חַד טָס בַּאֲוִירָא, וַהֲוָה מִסְתְּלַק בַּאֲוִירָא מֵעֵינָא, רָמָא קָלָא לִבְנֵי חֵילָא, אָמַר: אִית מַאן דְּיָדַע לְמִפְרַח אֲבַּתְרֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּהָא בִּלְעָם אִיהוּ, חָמוּ לֵיהּ דְּהֲוָה טָאס.
תרגום
אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע, כָּל כִּשְׁפֵי הָעוֹלָם הָיָה יוֹדֵעַ, וְלָקַח גַּם כָּךְ כִּשְׁפֵי בָנָיו שֶׁהָיוּ רְגִילִים בָּהֶם, וּבָהֶם טָס וְעָלָה. פִּנְחָס רָאָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד טָס בָּאֲוִיר וְהָיָה מִתְעַלֶּה בָּאֲוִיר מֵהָעַיִן, הֵרִים קוֹל לִבְנֵי חַיִל וְאָמַר: יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִפְרֹחַ אַחֲרֵי אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁהֲרֵי בִּלְעָם הוּא? רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה טָס.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא ההוא רשע, כל חרשין דעלמא הוה ידע, ונטל אוף הכי חרשין דבנוי, דהוו רגילין בהו, ובהו טאס ואסתלק. פנחס חמא ליה, דהוה בר נש חד טס באוירא, והוה מסתלק באוירא מעינא, רמא קלא לבני חילא, אמר: אית מאן דידע למפרח אבתריה דההוא רשע, דהא בלעם איהו, חמו ליה דהוה טאס.
התרגום: אלא אותו רשע, כל כשפי העולם היה יודע, ולקח גם כך כשפי בניו שהיו רגילים בהם, ובהם טס ועלה. פנחס ראה אותו, שהיה אדם אחד טס באויר והיה מתעלה באויר מהעין, הרים קול לבני חיל ואמר: יש מי שיודע לפרח אחרי אותו רשע, שהרי בלעם הוא? ראו אותו שהיה טס.
מן המפרשים
קרני אור: חמי ליה חמי ליה. הגרסא נכונה צ"ל 'חמינא ליה', וק"ל:
הסולם: אלא ההוא רשע וכו': ומשיב. אלא רשע ההוא, ידע כל הכשפים שבעולם. ולקח אף כשפיו של בניו, שהיו רגילים בהם, ובהם פרח ונסתלק. פנחס ראהו, שהיה אדם אחד פרח באויר. והוא מסתלק מן ראית העין באויר. הרים קולו לבני צבאותיו, ואמר, יש מי היודע…
נפש דוד: ונטל אוף הכי חרשי דבנוי: שעל ידי צרוף שני בניו עמו היה חוט המשולש, וכל זיני חרשין בג' קשרין כמ"ש בזהר חדש שיר השירים על הפסוק ושלישים על כולו והוא כאן למפרח באוירא. השלישי הממצע בין שמים לארץ, וכלולין בו ה' אוירין שרשן מן ה'…