מיתת בלעם ביד פנחס וצליה
ונחשי עצמותיו שבסלע
היכן היה בלעם - נתעכב במדין לתבוע שכר עצותיו
אֵיפֹה הָיָה בִּלְעָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אִם תֹּאמַר בְּמִדְיָן, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי׳ (במדבר כד, יד) - אִם הָלַךְ לוֹ, מִי נָתַן אוֹתוֹ בְּמִדְיָן? אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל כ"ד אֶלֶף עַל עֲצוֹתָיו, הִתְעַכֵּב שָׁם, וְהָיָה רוֹצֶה מֵהֶם שְׂכָרוֹ. וּבְעוֹד שֶׁהִתְעַכֵּב שָׁם, בָּא פִּנְחָס וּגְדוֹלֵי הַחַיִל לְשָׁם.
בלשון הזוהר
אָן הֲוָה בִּלְעָם בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. אִי תֵּימָא בְּמִדְיָן, הָא כְּתִיב ׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי׳ - אִי אָזַל לֵיהּ, מַאן יָהֲבֵיהּ בְּמִדְיָן. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּנָפְלוּ מִיִשְׂרָאֵל כ"ד אֶלֶף עַל עֵיטוֹי, אִתְעַכָּב תַּמָּן, וַהֲוָה בָּעֵי מִנַּיְיהוּ אַגְרוֹי. וּבְעוֹד דְּאִתְעַכָּב תַּמָּן, אָתָא פִּנְחָס וְרַבְרְבָנֵי חֵילָא לְתַמָן.
בני בלעם יונוס ויומברוס - שקולים כשלושת אלפי איש
כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת פִּנְחָס, פָּרַח בָּאֲוִיר, וּשְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ, יוֹנוֹס וְיוֹמְבְּרוֹס. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי מֵתוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁהֲרֵי הֵם עָשׂוּ אוֹתוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה בְּוַדַּאי, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳ (שמות לב, כח) - וְכִי לֹא הָיוּ יוֹדְעִים חֶשְׁבּוֹן קָטָן זֶה? וַהֲרֵי כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת רָמִים עֶלְיוֹנִים וּגְדוֹלִים יָדַע הַכָּתוּב לִמְנוֹת, וְכָאן ׳כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳? אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי בִלְעָם, יוֹנוֹ"ס וְיוֹמְבְּרוֹ"ס, שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִים ׳כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּחָמָא לְפִנְחָס, פָּרַח בַּאֲוִירָא, וּתְרֵין בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ, יוֹנוֹס וְיוֹמְבְּרוֹס. וְאִי תֵּימָא, הָא מִיתוּ בְּעוֹבָדָא דְּעֵגֶל, דְּהָא אִינּוּן עַבְדוּ. אֶלָּא הָכִי הֲוָה וַדָאי, וְדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳ (שמות לב, כח) - וְכִי לָא הֲווֹ יַדְעֵי חוּשְׁבָּנָא זְעֵירָא דָּא, וַהֲרֵי כַּמָה חוּשְׁבָּנִין אַחֲרָנִין, רָמָאִין עִלָּאִין וְרַבְרְבָנִין, יָדַע קְרָא לְמִמְנֵי, וְהָכָא ׳כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳. אֶלָּא אִינּוּן בְּנוֹי דְּבִלְעָם, יוֹנוֹ"ס וְיוֹמְבְּרוֹ"ס, דַּהֲווֹ שַׁקְלֵי ׳כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׳.
בלעם פורח באויר בכשפי בניו - וקריאת פנחס
אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע, כָּל כִּשְׁפֵי הָעוֹלָם הָיָה יוֹדֵעַ, וְלָקַח גַּם כָּךְ כִּשְׁפֵי בָנָיו שֶׁהָיוּ רְגִילִים בָּהֶם, וּבָהֶם טָס וְעָלָה. פִּנְחָס רָאָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד טָס בָּאֲוִיר וְהָיָה מִתְעַלֶּה בָּאֲוִיר מֵהָעַיִן, הֵרִים קוֹל לִבְנֵי חַיִל וְאָמַר: יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִפְרֹחַ אַחֲרֵי אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁהֲרֵי בִּלְעָם הוּא? רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה טָס.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא הֲוָה יָדַע, וְנָטַל אוּף הָכִי חַרְשִׁין דִּבְנוֹי, דַּהֲווֹ רְגִילִין בְּהוּ, וּבְהוּ טָאס וְאִסְתְּלַּק. פִּנְחָס חָמָא לֵיהּ, דְּהֲוָה בַּר נָשׁ חַד טָס בַּאֲוִירָא, וַהֲוָה מִסְתְּלַק בַּאֲוִירָא מֵעֵינָא, רָמָא קָלָא לִבְנֵי חֵילָא, אָמַר: אִית מַאן דְּיָדַע לְמִפְרַח אֲבַּתְרֵיהּ דְּהַהוּא רָשָׁע, דְּהָא בִּלְעָם אִיהוּ, חָמוּ לֵיהּ דְּהֲוָה טָאס.
צליה בן דן פרח אחריו - ובלעם בקע חמישה אוירים
צַלְיָה בֶּן שֵׁבֶט דָּן קָם, וְלָקַח שִׁלְטוֹן שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כְּשָׁפִים וּפָרַח אַחֲרָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע, עָשָׂה דֶרֶךְ אַחֵר בָּאֲוִיר, וּבָקַע חֲמִשָּׁה אֲוִירִים בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ, וְהִתְעַלָּה וְהִתְכַּסָּה מֵהָעַיִן, וְאָז הִסְתַּכֵּן צַלְיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהָיָה בְצַעַר, שֶׁלֹּא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה. הֵרִים אֵלָיו פִּנְחָס קוֹל וְאָמַר: צֵל הַתַּנִּינִים שֶׁרוֹבְצִים עַל כָּל הַנְּחָשִׁים, הֲפֹךְ בְּשַׂעֲרוֹתֶיךְ. מִיָּד יָדַע וְגִלָּה אוֹתוֹ מָקוֹם, וְנִכְנַס אֵלָיו. מִיָּד הִתְגַּלָּה, וְיָרְדוּ שְׁנֵיהֶם לִפְנֵי פִנְחָס.
בלשון הזוהר
צַלְיָה בְּרֵיהּ דְּשִׁבְטָא דְּדָן, קָם וְנָטַל שָׁלְטָנוּ דְּשַׁלִּיט עַל חַרְשִׁין, וּפָרַח בַּתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ הַהוּא רָשָׁע, עֲבַד אָרְחָא אוֹחֲרָא בַּאֲוִירָא, וּבָקַע חָמֵשׁ אֲוִירִין בְּהַהוּא אֹרַח, וְאִסְתַּלָּק וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא, כְּדֵין אִסְתַּכֵּן צַלְיָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וַהֲוָה בְּצַעֲרָא דְּלָא הֲוָה יָדַע מַה יַעְבֵּיד. רָמָא לֵיהּ קָלָא פִּנְחָס וְאָמַר: טוּלָא דְּתָנִינַיָּיא דְּרַבְעִין עַל כָּל חִוְיָין, הַפוֹךְ בְּמִזְיָיךְ. מִיַּד יָדַע וְגַלֵּי הַהוּא אַחֲרָא, וְעָאל לְגַבֵּיהּ. מִיַּד אִתְגְּלֵי, וְנַחְתּוּ תַּרְוַיְיהוּ קַמֵּיהּ דְּפִנְחָס.
׳שפיפן עלי ארח׳ - צליה שלקח זכר ונוקבא וכפפם
בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ רָשָׁע כָּתוּב בּוֹ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי, זֶהוּ עֶלְיוֹן שֶׁדַּרְגוֹתָיו נָחָשׁ זָכָר. צַלְיָה לָקַח שְׁנַיִם, זָכָר וְנוּקְבָּא, וּבוֹ שָׁלַט עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁלְטוֹן שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם לָקַח וְהִתְכּוֹפְפוּ לְפָנָיו. וְזֶה הָיָה ׳שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח׳ (בראשית מט, יז) - עַל אוֹתוֹ אֹרַח שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֱרֶךָ׳ - זֶה שִׁמְשׁוֹן. ׳שְׁפִיפֹן עֲלֵי ארַח׳ - זֶה צַלְיָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַהוּא רָשָׁע כְּתִיב בֵּיהּ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי, דָּא הוּא עֶלְיוֹן דְּדַרְגִּין דִּילֵיהּ, חִוְיָא דְּכוּרָא. צַלְיָה נָטַל תְּרֵין, דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְהַהוּא שַׁלִּיט עָלֵיהּ, בְּגִין דְּשֻׁלְטָנוּ דְּשַׁלִּיט עָלַיְיהוּ נָטַל, וְאִתְכַּפְיָין קַמֵּיהּ. וְדָא הֲוָה ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳ (בראשית מט, יז) - עַל הַהוּא אֹרַח, דְּעָבַד הַהוּא רָשָׁע, דִּכְתִיב ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ׳ (בראשית מט, יז) - דָּא שִׁמְשׁוֹן. ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳ - דָּא צַלְיָה.
׳נשך עקבי סוס׳ עירא, ׳ויפל רכבו אחור׳ שריה
הַנֹּשֵּׁךָ עִקְּבֵי סוּס - זֶה עִירָה, שֶׁהָיָה עִם דָּוִד, שֶׁהָיָה בָּא מִדָּן, וּבִגְלָלוֹ תְלוּיָה גְבוּרָתוֹ בְּדָוִד, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ח) ׳וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב (שמואל ב ח, ד)׳ - וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר - זֶה שְׂרָיָה, שֶׁעָתִיד לָבֹא יַחַד עִם מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, וְהוּא מִשֵּׁבֶט דָּן, וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת וּקְרָבוֹת בִּשְׁאָר הָעַמִּים. וּכְשֶׁזֶּה יָקוּם, אָז מְחַכֶּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב (בראשית מט) ׳לִישׁוּעָתְךְ קִוִּיתִי ה (בראשית מט, יח)'׳. וְאַךְ עַל גַּב שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ לְפָסוּק זֶה, אֲבָל בֵּרוּר הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ, וְעַל זֶה בָּא הַפָּסוּק וּמוֹכִיחַ׳.
בלשון הזוהר
׳הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס׳ (בראשית מט, יז) - דָּא עִירָה, דְּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ דְּדָוִד, דְּהֲוָה אָתֵי מִדָּן, וּבְגִינֵיהּ, תַּלְיָא גְּבוּרְתֵּיהּ בְּדָוִד, דִּכְתִּיב ׳וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב׳ (שמואל ב ח, ד) - ׳וַיִּפּוֹל רוֹכְבוֹ אָחוֹר׳ - דָּא שְׂרָיָה, דְּזַמִּין לְמֵיתֵי בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא דְּאֶפְרַיִם, וְאִיהוּ הֲוִי מִשִּׁבְטָא דְּדָן, וְזַמִּין אִיהוּ לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וּקְרָבִין בִּשְׁאַר עַמִּין. וְכַד דָּא יְקוּם, כְּדֵין מְחַכֶּא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ׳לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יהו"ה׳ (בראשית מט, יח). וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ לְהַאי קְרָא, אֲבָל בְּרִירוּ דְּמִלָּה כְּמָה דְּאִתְּמַר, וּכְמָּה דְּאוֹקְמוּהָ. וְעַל דָּא אָתָא קְרָא וְאוֹכַח.
ציווי פנחס להרגו שלא בשם - שלא תיכלל נשמתו בקדושה
כֵּיוָ שֶׁיָּרַד אוֹתוֹ רָשָׁע אֶל פִּנְחָס, אָמַר לוֹ: רָשָׁע! כַּמָּה גִלְגּוּלִים רָעִים עָשִׂיתָ עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ. אָמַר לוֹ לְצַלְיָה: בֹּא וַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְלֹא בַשֵּׁם, שֶׁלֹּא רָאוּי זֶה לְהַזְכִּיר עָלָיו קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא נִשְׁמָתוֹ וְתִכָּלֵל בִּדְבָרִים שֶׁל דְּרָגוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְתִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁאָמַר ׳תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים׳ (במדבר כג, י).
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּנָחַת הַהוּא רָשָׁע לְקַמֵּי פִּנְחָס, אָמַר לֵיהּ: רָשָׁע, כַּמָה גִּלְגּוּלִין בִּישִׁין עַבָדְת, עַל עַמָּא קַדִישָׁא. אָמַר לֵיהּ לְצַלְיָה: תָּא וְקַטְלֵיהּ, וְלָא בִּשְׁמָא, דְּלָא אִתְחֲזֵי הַאי, לְאַדְכְּרָא עָלֵיהּ קְדוּשָּׁה עִלָּאָה, בְּגִין דְּלָא תִּיפּוּק נִשְׁמָתֵיהּ, וְתִתְכְּלִיל בְּמִלִּין דְּדַרְגִּין קַדִּישִׁין, וְתִתְקַיֵּים בֵּיהּ מַה דְּאָמַר ׳תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים׳.
מיתת בלעם בחרב הנחשים - בשלו נדון ובו נכלל
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָשָׂה בּוֹ כַּמָּה מִינֵי מָוֶת וְלֹא מֵת, עַד שֶׁלָּקַח חֶרֶב שֶׁהָיָה מְתֻקָּן (חָקוּק) עָלֶיהָ נָחָשׁ מִצַּד אֶחָד וְנָחָשׁ מִצַּד שֵׁנִי. אָמַר לוֹ פִּנְחָס: בְּשֶׁלּוֹ קַח (הָרַג אוֹתוֹ), וּבְשֶׁלּוֹ יָמוּת. אָז הָרַג אוֹתוֹ וְיָכֹל לוֹ. שֶׁכָּךָ דֶּרֶךָ אוֹתוֹ צַד - מִי שֶׁהוֹלֵךָ אַחֲרָיו, בּוֹ יָמוּת, וּבוֹ תֵצֵא נִשְׁמָתוֹ, וּבוֹ יִכָּלֵל. וְכָךָ מֵת בִּלְעָם, וְדָנִים אוֹתוֹ בְּדִינֵי אוֹתוֹ הָעוֹלָם וְלֹא נִקְבָּר לְעוֹלָמִים. וְכָל עַצְמוֹתָיו נִרֻקְבוּ, וְנַעֲשׂוּ כַּמָּה נְחָשִׁים מְזהָמִים מַזִּיקִים שְׁאָר בְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ הַתּוֹלָעִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּשָׂרוֹ הָפְכוּ לִנְחָשִׁים.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא שַׁעֲתָא עָבֵד בֵּיהּ כַּמָה זִינֵי מוֹתָא, וְלָא מִית, עַד דְּנָטַל חַרְבָּא דְּהֲוָה תָּקִין (ס"א חקיק) עֲלוֹי חִוְיָא מֵהַאי סִטְרָא, וְחִוְיָא מֵהַאי סִטְרָא. אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס: בְּדִילֵיהּ טוֹל (נ"א קטול ליה), וּבְדִילֵיהּ יְמוּת. כְּדֵין קָטַל לֵיהּ, וְיָכִיל לֵיהּ. דְּכַךְ אָרְחוֹי דְּהַהוּא סִטְרָא - מַאן דְּאָזַל אֲבַּתְרָאָה, בָּהּ יָמוּת, וּבָהּ תִּפּוּק נִשְׁמָתֵיהּ, וּבָהּ תִּתְכְּלִיל. וְהָכִי מִית בִּלְעָם, וְדַיְינֵי לֵיהּ בְּדִינִין בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא אִתְקְבִיר לְעָלְמִין. וְגַרְמוֹי כֻּלְּהוּ אִתְרְקָבוּ, וְאִתְעָבִידוּ כַּמָה חִוְיָין מְזוּהֲמִין, מְנַזְּקֵי שְׁאַר בִּרְיָין, וַאֲפִילּוּ תּוֹלַעְתִּין דַּהֲווֹ אַכְלֵי בִּשְׂרֵיהּ, אִתְהֲדָרוּ חִוְיָין.
ספר אשמדאי - נחשי עצמות בלעם ושלושה כשפים בכל אחד
מָצָאנוּ בְסִפְרוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַאי שֶׁנָּתַן לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךָ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּשָׁפִים חֲזָקִים נִסְתָּרִים מֵהָעַיִן, אִם יֵדַע הַסֶּלַע שֶׁשָּׁם נָפַל בִּלְעָם, יִמְצָא מֵאוֹתָם נְחָשִׁים שֶׁהָיוּ מֵעַצְמוֹת אוֹתוֹ הָרָשָׁע, אִם יַהֲרֹג אֶחָד מֵהֶם - בְּרֹאשׁוֹ יַעֲשֶׂה כְשָׁפִים עֶלְיוֹנִים, בְּגוּפוֹ כְּשָׁפִים אֲחֵרִים, בִּזְנָבוֹ כְּשָׁפִים אֲחֵרִים. שְׁלֹשָׁה מִינֵי כְשָׁפִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד.
בלשון הזוהר
אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאַשְׁמוֹדָאי, דְּיָהַב לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּכָל מַאן דְּהֲוָה בָּעֵי לְמֶעְבַּד חַרְשִׁין תַּקִּיפִין סְתִימִין דְּעֵינָא, אִי יְדַע טִנָּרָא דְּנָפַל תַּמָּן בִּלְעָם, יִשְׁכַּח מֵאִינּוּן חִוְיָין דַּהֲווֹ מִגַרְמוֹי דְּהַהוּא רָשָׁע, אִי יַקְטִיל חַד מִנַּיְיהוּ - רֵישָׁא דִּילֵיהּ בֵּיהּ יַעְבֵּיד חַרְשִׁין עִלָּאִין, בְּגוּפָא דִּילֵיהּ חַרְשִׁין אַחֲרָנִין, בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ חַרְשִׁין אַחֲרָנִין. תְּלַת זִינֵי חַרְשִׁין, אִית בְּכָל חַד וְחָד.
שאלת מלכת שבא - עצם נחש שלושת הראשים במה נתפס
כְּשֶׁבָּאָה ׳מַלְכַּת שְׁבָא׳ לִשְׁלֹמֹה, מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁשָּׁאֲלָה אֶת שְׁלֹמֹה, אָמְרָה: עֶצֶם הַנָּחָשׁ שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים בַּמֶּה נִתְפָּס? מִיָּד - ׳לֹא הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ׳ (מלכים א י, ג) - הִיא שָׁאֲלָה עַל זֶה, וְהָיְתָה צְרִיכָה אוֹתָם נְחָשִׁים, וְלֹא יָכְלָה לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם. מַה הֵשִׁיב לָהּ? דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְלִבָּהּ. כָּךְ הוֹדִיעַ לָהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ׳ - אוֹתָם נְחָשִׁים לֹא יְכוֹלִים לָהֶם כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, פְּרָט לְדָבָר שֶׁל סוֹד אֶחָד. וּמַהוּ? שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.
בלשון הזוהר
׳מַלְכַּת שְׁבָא׳ כַּד אָתַת לְגַבֵּי שְׁלֹמֹה, מֵאִינּוּן מִלִּין דְּשָׁאִילַת לִשְׁלֹמֹה, אַמְרַת: גַּרְמָא דְּחִוְיָא דִּתְלַת חַרְשִׁין בְּמַה נִתְפַּס. מִיָּד - ׳לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ׳ (מלכים א י, ג) - אִיהִי שְׁאִילַת עַל דָּא, וַהֲוַת אִצְטְרִיכַת לְאִינּוּן חִוְיָין, וְלָא יָכִילַת לְנַטְלָא חַד מִנַּיְיהוּ. מָה אָתִיב לָהּ מִלִּין דַּהֲווֹ בְּלִבָּהּ. כַּךְ אוֹדַע לָהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָּ׳ - אִינּוּן חִוְיָין, לָא יַכְלִין לוֹן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, בַּר מִמִּלָּה דְּרָזָא חֲדָא, וּמַאי אִיהוּ. שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.
תפיסת הנחש בלבוש שכבת זרע - בלא כלי קרב
וְאִם תֹּאמַר, מִי יָכוֹל? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָאִישׁ מוֹצִיא אוֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע כְּשֶׁהוּא בְּתַאֲוָה, מוֹצִיא אוֹתָהּ לְשֵׁם אוֹתוֹ נָחָשׁ בִּרְצוֹן הַתַּאֲוָה. כְּשֶׁיּוֹצֵאת רוֹתַחַת, לוֹקְחִים אוֹתָהּ מִיָּד בִּלְבוּשׁ אֶחָד, וְאוֹתוֹ לְבוּשׁ זוֹרְקִים לַנָּחָשׁ, מִיָּד כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְתוֹפְסִים אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁתּוֹפְסִים תַּרְנְגוֹל הַבַּיִת. וְאִם בְּכָל כְּלֵי הַקְּרָב שֶׁל הָעוֹלָם יַעַרְכוּ בְאֶחָד מֵהֶם - לֹא יְכוֹלִים לֹא. וּבָזֶה לֹא צָרִיךְ אָדָם בָּעוֹלָם כְּלֵי קְרָב וְלֹא דָבָר אַחֵר, וְלֹא צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נִכְפִּים אֵלָיו. אָז דָּבְקוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּלִבָּהּ, וְהִתְאַוְּתָה לָזֶה.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא מַאן יָכִיל. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּהַהוּא שִׁכְבַת זֶרַע אַפִּיק בַּר נָשׁ, כַּד אִיהוּ בְּתִיאוּבְתָּא, אַפִּיק לָהּ לִשְׁמָא דְּהַהוּא חִוְיָא, בִּרְעוּתָא דְּתִיאוּבְתָא. כַּד נָפִיק בִּרְתִּיחוּ, נַטְלֵי לֵיהּ מִיָּד בִּלְבוּשָׁא חֲדָא, וְהַהוּא לְבוּשָׁא זַרְקִין לְגַבֵּי חִוְיָא, מִיָּד כָּפִיף רֵישֵׁיהּ, וְתַפְסָן לֵיהּ, כְּמָה דְּתָפִיס תַּרְנְגוֹלָא דְּבֵיתָא. וְאִי בְּכָל מָאנֵי קְרָבִין דְּעָלְמָא, יִגְּחוּן בְּחַד מִנַּיְיהוּ - לָא יַכְלִין לֵיהּ. וּבְהַאי, לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא מָאנֵי קְרָבָא, וְלָא מִלָּה אַחֲרָא וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִנַּיְיהוּ דְּהָא כֻּלְּהוּ אִתְכַּפְיָין לְגַבֵּיהּ. כְּדֵין אִתְדָּבָקוּ אִינּוּן מִלִּין בִּלְבָבָהּ, וְתָאִיבַת לְהַאי.
׳ושם רשעים ירקב׳ - גילוי הסודות הנסתרים לחברים בלבד
מִכָּאן וָהָלְאָה, אֶלְעָזָר בְּנִי, הקב"ה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה בְּאוֹתוֹ רָשָׁע, וְסוֹדוֹת נִסְתָּרִים אֵלּוּ לֹא הִצְטָרְכוּ לְהִתְגַּלּוֹת. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁכָּאן יָדְעוּ דְרָכִים נִסְתָּרִים שֶׁל הָעוֹלָם, גִּלִּיתִי לָכֶם. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה מִנְהָגִים נִסְתָּרִים הֵם בָּעוֹלָם וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים, וְאוֹתָם פְּלָאוֹת נִסְתָּרִים, גְּדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים. עָלָיו וְעַל שֶׁדּוֹמֶה לוֹ קָרָאנוּ, ׳וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׳ (משלי י, ז) - אַשְׁרֵיהֶם צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ וְגוֹ'׳ (תהלים קמ, יד) '.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֶלְעָזָר בְּרִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד מַה דְּעָבַד בְּהַהוּא חַיָּיבָא, וְרָזִין סְתִימִין אִלֵּין, לָא אִצְטְרִיכוּ לְגַלָּאָה, אֲבָל בְּגִין דְּחַבְרַיָּא דְּהָכָא יִנְדְּעוּן אָרְחִין סְתִימִין דְּעָלְמָא, גָּלֵינָא לְכוּ. דְּהָא כַּמָה נִמוּסִין סְתִימִין אִינּוּן בְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעִין, וְאִינּוּן פְּלִיאָן סְתִימִין, רַבְרְבָן וְעִלָּאִין. עָלֵיהּ, וְעַל דְּדָמֵי לֵיהּ, קְרָאן ׳וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׳ (משלי י, ז) - זַכָּאִין אִינּוּן זַכָּאֵי קְשׁוֹט, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ וְגוֹ'׳ (תהילים קמ, יד).
׳תפלה לעני כי יעטף׳
קדימת תפילת העני לכל תפילות העולם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.