׳תפלה לעני כי יעטף׳
קדימת תפילת העני לכל תפילות העולם
שלוש תפילות הן - וחבקוק תשבחה על שהחיהו
׳וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (במדבר כב, ו). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְגוֹ'׳ (שם קב, א). שְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם תְּפִלָּה. וּבֵאֲרוּ דָבָר זֶה (אֲבָל דָּבָר זֶה) - אֶחָד הָיָה מֹשֶׁה, וְאֶחָד הָיָה דָּוִד, וְאֶחָד עָנִי, שֶׁנִּכְלָל בָּהֶם וְהִתְחַבֵּר בָּהֶם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא׳ (חבקוק ג, א) - הֲרֵי אַרְבָּעָה הֵם? אֶלָּא חֲבַקּוּק לֹא בִגְלַל תְּפִלָּה הָיָה, וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב בּוֹ תְּפִלָּה, תִּשְׁבַּחַת וְהוֹדָאָה הִיא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁהֱחֱיָהוּ וְעָשָׂה אִתּוֹ נִסִּים וּגְבוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי בֶּן הַשּׁוּנַמִּית הָיָה.
בלשון הזוהר
׳וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'׳ (במדבר כב, ו). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְגוֹ'׳ (תהילים קב, א). תְּלַת אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ תְּפִלָּה. וְאוֹקְמוּהָ מִלָּה דָּא, (אבל מלה דא) - חַד הֲוָה מֹשֶׁה, וְחַד הֲוָה דָּוִד, וְחַד עָנִי, דְּאִתְכְּלִיל בְּהוּ, וְאִתְחַבָּר בְּהוּ. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ׳תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָבִיא׳ (חבקוק ג, א) - הָא אַרְבָּע אִינּוּן. אֶלָּא חֲבַקּוּק לָאו בְּגִין תְּפִלָּה הֲוָה, וְאַף עַל גַּב דִּכְתִּיב ׳בֵּיהּ תְּפִלָּה, תּוּשְׁבַּחְתָּא וְהוֹדָאָה אִיהוּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל דְּאַחֲיָא לֵיהּ, וַעֲבַד עִמֵּיהּ נִסָּיוֹן וּגְבוּרָן, דְּהָא בְּרֵיהּ דְּשׁוּנַמִּית הֲוָה׳.
תפילת העני קודמת לתפילת משה ולתפילת דוד
אֲבָל שָׁלֹשׁ הֵן שֶׁנִּקְרָאוֹת תְּפִלָּה: ׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (תהלים צ, א), תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ בְּאִישׁ אַחֵר - ׳תְּפִלָּה לְדָוִד׳ (תהלים צ, א), תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ בְּמֶלֶךְ אַחֵר. תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה הִיא מֵאוֹתָן שָׁלֹשׁ. מִי חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּן? הֱוֵי אוֹמֵר תְּפִלַּת הֶעָנִי. תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לִתְפִלַּת מֹשֶׁה, וְקוֹדֶמֶת לִתְפִלַּת דָּוִד, וְקוֹדֶמֶת לְכָל שְׁאָר תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אֲבָל ג' אִינּוּן דְּאִקְרוּן תְּפִלָּה: ׳תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים׳ (תהילים צ, א), תְּפִלָּה דָּא דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּבַר נָשׁ אַחֲרָא - ׳תְּפִלָּה לְדָוִד׳ (תהילים פו, א), תְּפִלָּה דָּא אִיהִי תְּפִלָּה, דְּלֵית כְּגִינֵיהּ בְּמַלְכָּא אַחֲרָא. תְּפִלָּה לְעָנִי, תְּפִלָּה אִיהִי מֵאִינּוּן ג'. מַאן חֲשִׁיבָא מִכֻּלְּהוּ. הֲוִי אֵימָא תְּפִלָּה דְּעָנִי. תְּפִלָּה דָּא, קָדִים לַתְּפִלָּה דְּמֹשֶׁה, וְקָדִים לַתְּפִלָּה דְּדָוִד, וְקָדִים לְכָל שְׁאַר צְלוֹתִין דְּעָלְמָא.
׳כי יעטף׳ - עיטוף כל התפילות עד שנכנסת תפילת העני
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֶעָנִי הוּא שְׁבוּר לֵב, וְכָתוּב ׳קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְגוֹ'׳ (שם לד, יט). וְהֶעָנִי עוֹשֶׂה תָמִיד קְטָטָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, והקב"ה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו. כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹנוֹת הָרְקִיעִים, וְכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, דּוֹחֶה אוֹתָן אוֹתוֹ עָנִי שְׁבוּר לֵב, שֶׁכָּתוּב ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳ (תהלים קב, א) - כִּי יִתְעַטֵּף צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב! מַה זֶּה ׳כִי יַעֲטֹף׳? אֶלָּא הוּא עוֹשֶׂה עִטּוּף לְכָל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא נִכְנָסוֹת עַד שֶׁנִּכְנֶסֶת תְּפִלָּתוֹ.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּעָנִי אִיהוּ תְּבִיר לִבָּא, וּכְתִיב, ׳קָרוֹב יהו"ה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְגוֹ'׳ (תהילים לד, יט). וּמִסְכְּנָא עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית וְשָׁמַע מִלּוֹי. כֵּיוָן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, פָּתַח כָּל כַּוִּי רְקִיעִין, וְכָל שְׁאַר צְלוֹתִין דְּקָא סַלְּקִין לְעֵילָּא, דָּחֵי לוֹן הַהוּא מִסְכְּנָא תְּבִיר לִבָּא, דִּכְתִּיב ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף׳ - כִי יִתְעַטֵּף מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳כִי יַעֲטוֹף׳. אֶלָּא אִיהוּ עָבִיד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, וְלָא עָאלִין עַד דִּצְלוֹתָא דִּילֵיהּ עָאלַת.
הקב"ה מתייחד עם תרעומות העני - בלא בית דין
והקב"ה אוֹמֵר: יִתְעַטְּפוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּתְפִלָּה זוֹ תִּכָּנֵס אֵלַי. אֵינִי רוֹצֶה כָּאן בֵּית דִּין שֶׁיִּדּוֹן בֵּינֵינוּ. לְפָנַי יִהְיוּ תַּרְעוֹמוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי וְהוּא לְבַדֵּנוּ. והקב"ה מִתְיַחֵד לְבַדּוֹ בְּאוֹתָן הַתַּרְעוֹמוֹת, בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׳ (תהלים קב, א) - לִפְנֵי ה' בְּוַדַּאי.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר: יִתְעַטְּפוּן כָּל צְלוֹתִין, וּצְלוֹתָא דָּא תֵּיעוּל לְגַבָּאי. לָא בָּעֵינָא הָכָא בֵּי דִּינָא דִּיְדוּנוּן בֵּינָנָא. קַמָּאי לִיהֱווּ תַּרְעוּמִין דִּילֵיהּ, וַאֲנָא וְהוּא בִּלְחוֹדָנָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְיָיחָד בִּלְחוֹדוֹי, בְּאִינּוּן תּוּרְעָמִין, בְּהַהוּא צְלוֹתָא, דִּכְתִּיב ׳וְלִפְנֵי יהו"ה יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ׳ - לִפְנֵי יהו"ה וַדַּאי.
תְּמִיהַת חַיָּלוֹת הַשָּׁמַיִם - וְתַאֲוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִמְעוֹת הֶעָנִי
כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם שׁוֹאֲלִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה: בַּמֶּה מִתְעַסֵּק הקב"ה? בַּמֶּה מִשְׁתַּדֵּל? אוֹמְרִים: מִתְיַחֵד בְּעֶרְגָּה בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ. כֻּלָּם לֹא יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה מִתְּפִלַּת אוֹתוֹ עָנִי וּמִכָּל אוֹתָן תַּרְעוֹמוֹתָיו. שֶׁאֵין תַּאֲוָה לֶעָנִי אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ דִּמְעוֹתָיו בְּתַרְעֹמֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין תַּאֲוָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבֵּל אוֹתָם וְנִשְׁפָּכִים לְפָנָיו. וְזוֹהִי תְפִלָּה שֶׁעוֹשָׂה עִטּוּף וְעוֹטֶפֶת כָּל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא שָׁאַלִין אִלֵּין לְאִלֵּין: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אִתְעֲסַק, בְּמַאי אִשְׁתְּדַּל. אַמְרִין: אִתְיַחֲדָא בְּתִיאוּבְתָּא בְּמָאנִין דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ לָא יָדְעוּ מָה אִתְעָבִיד מֵהַהוּא צְלוֹתָא דְּמִסְכְּנָא, וּמִכָּל אִינּוּן תּוּרְעָמִין דִּילֵיהּ. דְּלֵית תִּיאוּבְתָּא לְמִסְכְּנָא, אֶלָּא כַּד שָׁפִיךְ דִּמְעוֹי בְּתוּרְעָמוּ, קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְלֵית תִּיאוּבְתָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא כַּד מְקַבֵּל לוֹן, וְאוּשְׁדוּ קַמֵּיהּ וְדָא אִיהִי צְלוֹתָא, דְּעָבִיד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא.
דוד פשט לבוש מלכות ועשה עצמו עני - והוכיחו הקב"ה
מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְהִתְעַכֵּב כַּמָּה יָמִים בִּתְפִלָּה זוֹ. דָּוִד רָאָה שֶׁכָּל הַחַלּוֹנוֹת וְכָל שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְזֻמָּנִים לְהִפָּתֵחַ לְעָנִי, וְאֵין בְּכָל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם שהקב"ה מַקְשִׁיב מִיָּד כְּמוֹ לִתְפִלַּת הֶעָנִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת זֶה, עָשָׂה עַצְמוֹ עָנִי וּמִסְכֵּן. פָּשַׁט לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת וְיָשַׁב עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ עָנִי וְאָמַר תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אָזְנְךְ עֲנֵנִי׳ (תהלים פו, א) - וְאִם תֹּאמַר לָמָּה? בִּגְלַל ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ - אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד, וְלֹא מֶלֶךְ אַתָּה, וְשׁוֹלֵט עַל מְלָכִים חֲזָקִים, וְאַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן?! מִיָּד הֶחֱזִיר תְּפִלָּתוֹ לְגָוֶן אַחֵר וְעָזַב דְּבַר אֶבְיוֹן וְעָנִי, וְאָמַר ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ - וְעִם כָּל זֶה, הַכֹּל הָיָה בְּדָוִד.
בלשון הזוהר
מֹשֶׁה צַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, וְאִתְעַכָּב כַּמָה יוֹמִין בְּהַאי תְּפִלָּה. דָּוִד חָמָא, דְּכָל כַּוִּין, וְכָל תַּרְעֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ זְמִינִין לְאַפְתְּחָא לְמִסְכְּנָא, וְלֵית בְּכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית מִיָּד, כִּצְלוֹתָא דְּמִסְכְּנָא. כֵּיוָן דְּחָמֵי הַאי, עָבֵד גַּרְמֵיהּ עַנְיָא וּמִסְכְּנָא. פָּשַׁט לְבוּשָׁא דְּמַלְכוּתָא, וְיָתִיב בְּאַרְעָא כְּמִסְכְּנָא, אָמַר תְּפִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ עֲנֵנִי׳ - וְאִי תֵּימָא אֲמַאי. בְּגִין ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד, וְלָאו מַלְכָּא אַנְתְּ, וְשַׁלִּיטָא עַל מַלְכִין תַּקִּיפִין, וְאַתְּ עָבִיד גַּרְמָךְ ׳עָנִי וְאֶבְיוֹן׳. מִיַּד אַהְדָּר צְלוֹתֵיהּ בְּגַוְונָא אַחֲרָא, וְשָׁבַק מִלָּה דְּאֶבְיוֹן וְעָנִי, וְאָמַר ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ - וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא הֲוָה בֵּיהּ בְּדָוִד.
עשיית אדם עצמו עני - שתיכנס תפילתו בכלל תפילות העניים
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, יָפֶה אָמַרְתָּ, וְעִם כָּל זֶה (וְעַל זֶה) צָרִיךְ לְאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ (לִהְיוֹת שם עָנִי וְאֶבְיוֹן) לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עָנִי, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ בִּכְלַל כָּל הָעֲנִיִּים. שֶׁהֲרֵי כָּל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים לֹא מַשְׁאִירִים כָּךְ לְהִכָּנֵס כְּמוֹ שֶׁמַּשְׁאִ ירִים אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁהֲרֵי בְּלִי רְשׁוּת נִכְנָסִים. וְאִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ וְשָׂם רְצוֹנוֹ תָּמִיד כְּעָנִי, תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וְנִפְגֶּשֶׁת עִם אוֹתָן תְּפִלּוֹת הָעֲנִיִּים וּמִתְחַבֶּרֶת אִתָּן, וְעוֹלָה יַחַד אִתָּן וְנִכְנֶסֶת בִּכְלָלָן, וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ (בָּהֶם).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, שַׁפִּיר קָאַמָרְת, וְעִם כָּל דָּא (ס"א ועל דא) אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, (למהוי תמן עני ואביון) לְמֶעְבַּד גַּרְמֵיהּ עָנִי, בְּגִין דְּתִיעוּל צְלוֹתֵיהּ בִּכְלָלָא דְּכָל עֲנִיִּים. דְּהָא כָּל נְטוּרֵי תַּרְעִין, לָא שַׁבְקִין הָכִי לְמֵיעָאל, כְּמָה דְּשָׁבְקִין לְמִסְכְּנִין, דְּהָא בְּלָא רְשׁוּתָא עָאלִין. וְאִי עָבִיד בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ, וְשַׁוִּי רְעוּתֵיהּ תָּדִיר כְּמִסְכְּנָא, צְלוֹתֵיהּ סַלְּקָא, וְאִעְרָעְת בְּאִינּוּן צְלוֹתִין דְּמִסְכְּנִין, וְאִתְחֲבָּרַת בְּהוּ, וְסַלְקַת בַּהֲדַיְיהוּ, וּבִכְלָלָא דִּלְהוֹן עָאלַת, וְאִתְקַבְּלַת בִּרְעוּתָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. (בהו)
ארבעה ששם דוד עצמו לפניו
סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.