היכן היה בלעם - נתעכב במדין לתבוע שכר עצותיו
בלק · מיתת בלעם ביד פנחס וצליה - ונחשי עצמותיו שבסלע · מאמר 13 · פיסקה 1 · דף קצד ע"א
לשון הזוהר
אָן הֲוָה בִּלְעָם בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. אִי תֵּימָא בְּמִדְיָן, הָא כְּתִיב ׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי׳ - אִי אָזַל לֵיהּ, מַאן יָהֲבֵיהּ בְּמִדְיָן. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּנָפְלוּ מִיִשְׂרָאֵל כ"ד אֶלֶף עַל עֵיטוֹי, אִתְעַכָּב תַּמָּן, וַהֲוָה בָּעֵי מִנַּיְיהוּ אַגְרוֹי. וּבְעוֹד דְּאִתְעַכָּב תַּמָּן, אָתָא פִּנְחָס וְרַבְרְבָנֵי חֵילָא לְתַמָן.
תרגום
אֵיפֹה הָיָה בִּלְעָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אִם תֹּאמַר בְּמִדְיָן, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי׳ (במדבר כד, יד) - אִם הָלַךְ לוֹ, מִי נָתַן אוֹתוֹ בְּמִדְיָן? אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל כ"ד אֶלֶף עַל עֲצוֹתָיו, הִתְעַכֵּב שָׁם, וְהָיָה רוֹצֶה מֵהֶם שְׂכָרוֹ. וּבְעוֹד שֶׁהִתְעַכֵּב שָׁם, בָּא פִּנְחָס וּגְדוֹלֵי הַחַיִל לְשָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אן הוה בלעם בההיא שעתא. אי תימא במדין, הא כתיב ׳ועתה הנני הולך לעמי׳ - אי אזל ליה, מאן יהביה במדין. אלא ההוא רשע, כיון דחמא דנפלו מישראל כ"ד אלף על עיטוי, אתעכב תמן, והוה בעי מנייהו אגרוי. ובעוד דאתעכב תמן, אתא פנחס ורברבני חילא לתמן.
התרגום: איפה היה בלעם באותה שעה? אם תאמר במדין, הרי כתוב ׳ועתה הנני הולך לעמי׳ (במדבר כד, יד) - אם הלך לו, מי נתן אותו במדין? אלא אותו רשע, כיון שראה שנפלו מישראל כ"ד אלף על עצותיו, התעכב שם, והיה רוצה מהם שכרו. ובעוד שהתעכב שם, בא פנחס וגדולי החיל לשם.
מן המפרשים
הסולם: אן הוה בלעם וכו': שואל, איפה היה בלעם באותה שעה. אם תאמר במדין, הרי כתוב, ועתה הנני הולך לעמי. ואם הלך לו, מי נתנו במדין. ומשיב, אלא אותו רשע, כיון שראה שנפלו כ"ד אלף מישראל בשביל עצתו, להפקיר הבנות שתזנינה עם ישראל, נתעכב שם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: