ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 11: מיתת בלעם הרשע - שבחי עצמו שהכריעו את כוחו לנפילה › פיסקה 1 (קצג ע"ב)

מיתת בלעם - ציץ הקדושה ותפילת פנחס שהפילוהו מן האויר

בלק · מיתת בלעם הרשע - שבחי עצמו שהכריעו את כוחו לנפילה · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף קצג ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בִּלְעָם חַיָּיבָא מַאן קָטִיל לֵיהּ, וְהֵיךְ אַקְטִיל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, פִּנְחָס וְסִיעָתֵיהּ קַטְלוּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם׳ (במדבר לא, ח) - וְתָנֵינָן, בְּקַרְתָּא דְּמִדְּיָן הֲוָה עָבִיד בְּחָכְמְתָא דְּחַרְשׁוֹי, דְּטָאסִין בַּאֲוִירָא הוּא ׳וּמַלְכֵּי מִדְיָן׳. וְאִלְמָלֵא צִיץ דִּקְדוּשָׁא, וּצְלוֹתָא דְּפִינְחָס, דַּאֲפִּילּוּ לְהוֹן עַל קְטִילַיָּיא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עַל חַלְלֵיהֶם׳, וּכְתִיב ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ׳ (יהושע יג, כב) בֶּחָרֶב - אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל דָּא יְדַעְנָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בִּלְעָם הָרָשָׁע מִי הֲרָגוֹ, וְאֵיךְ נֶהֱרַג? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, פִּנְחָס וְסִיעָתוֹ הֲרָגוּהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם׳ (במדבר לא, ח) - וְשָׁנִינוּ, בְּעִיר מִדְיָן הָיָה עוֹשֶׂה בְחָכְמַת כְּשָׁפָיו שֶׁטָּסִים בָּאֲוִיר הוּא ׳וּמַלְכֵי מִדְיָן׳. וְאִלְמָלֵא צִיץ הַקְּדֻשָּׁה וּתְפִלַּת פִּנְחָס שֶׁהִפִּילוּם עַל הַהֲרוּגִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל חַלְלֵיהֶם׳, וְכָתוּב ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב׳ (יהושע יג, כב) - אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל זֶה יָדַעְתִּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, בלעם חייבא מאן קטיל ליה, והיך אקטיל. אמר רבי יצחק, פנחס וסיעתיה קטלוהו, דכתיב, ׳הרגו על חלליהם׳ (במדבר לא, ח) - ותנינן, בקרתא דמדין הוה עביד בחכמתא דחרשוי, דטאסין באוירא הוא ׳ומלכי מדין׳. ואלמלא ציץ דקדושא, וצלותא דפינחס, דאפילו להון על קטילייא. הדא הוא דכתיב ׳על חלליהם׳, וכתיב ׳ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו׳ (יהושע יג, כב) בחרב - אמר ליה רבי אלעזר, כל דא ידענא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, בלעם הרשע מי הרגו, ואיך נהרג? אמר רבי יצחק, פנחס וסיעתו הרגוהו, שכתוב ׳הרגו על חלליהם׳ (במדבר לא, ח) - ושנינו, בעיר מדין היה עושה בחכמת כשפיו שטסים באויר הוא ׳ומלכי מדין׳. ואלמלא ציץ הקדשה ותפלת פנחס שהפילום על ההרוגים. זהו שכתוב ׳על חלליהם׳, וכתוב ׳ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב׳ (יהושע יג, כב) - אמר לו רבי אלעזר, כל זה ידעתי.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר אלעזר בלעם חייבא מאן קטל ליה וכו' מאן קטל ליה מי ערב לבו לגשת אליו והאיך קטיל ליה שאין ספק שהיה יכול לעשות שלא ישלטו בו בני אדם ולא חרב וכלי זיין האיך הרגוהו בחרב. איעקר להאי כה כלומר מדת כה להפרידה ממקומה שלא תברך ותתהפך…

אור יקר: [סימן ח] שלום, והכוונה על שש קצוות הנכללים בו כדפירשנו בספ״ר אל חסד, גבור גבורה, אבי בתפארת אב ודאי לנשמות לייחודא דקב״ה ושכינתי׳, עד בנצח, שר בהוד, שלום ביסוד, והכוונה לממני כיה חמכנא דשית ספירן דכלילן ביה, ונקרא פלא יועץ…

קרני אור: חמינא לון בחלמא חמינא לון בחלמא. ר"ל להני מילין:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: