מיתת בלעם הרשע
שבחי עצמו שהכריעו את כוחו לנפילה
מיתת בלעם - ציץ הקדושה ותפילת פנחס שהפילוהו מן האויר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בִּלְעָם הָרָשָׁעא. מִי הֲרָגוֹ,מי העיז לגשת אליו [- אוה"ח], ב. וְאֵיךְ נֶהֱרַג?שהרי ודאי ידע לעשות שלא ישלטו בו בנ"א וכלי זיין [- אוה"ח] [ב' השאלות הם: א. מצד המציאות ב. בירור למי היה כח גדול כ"כ בצד הקדושה כנגדו שיכל להכניעו], וע"כ משיב אָמַר רַבִּי יִצְחָק, פִּנְחָס וְסִיעָתוֹ הֲרָגוּהוּ,והיינו שרק לפנחס היה את הכח כנגדו מצד שנתחזק בצד הקדושה, וסייעתו מורה על כך שלא היה זה רק כמעלת היחיד, שֶׁכָּתוּב ׳הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם'הרגו' לשון רבים, היינו לא פנחס לבדו אלא גם סיעתו, ׳ (במדבר לא, ח) - וְשָׁנִינוּ, בְּעִיר מִדְיָןששם היה כוחו ביותר מצד המקום הָיָה עוֹשֶׂה בְחָכְמַת כְּשָׁפָיו שֶׁטָּסִים בָּאֲוִירובלתי מושגים מצד הכוחות הטבעיים הוּא ׳וּמַלְכֵי מִדְיָן׳. וְאִלְמָלֵא צִיץ הַקְּדֻשָּׁהשבו שם בן ד' אותיות שהוא מקור כל הכוחות כולם וּתְפִלַּת פִּנְחָסשכחו בתפילתו [ויפלל] שֶׁהִפִּילוּם עַל הַהֲרוּגִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַל חַלְלֵיהֶם׳,היינו כפשוטו ממש שהפילוהו על ההרוגים, ורק אח"כ וְכָתוּב ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶבאחר שהפילוהו, היתה האחיזה בו להרגו [ובזה תירץ שתי קושיותיו]. ׳ (יהושע יג, כב) - אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל זֶה ולא זה היה כוונתי לשאול - [וכאן ממשיך הזוה"ק מדברי רשב"י על ענינו של בלעם.] יָדַעְתִּי.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בִּלְעָם חַיָּיבָא מַאן קָטִיל לֵיהּ, וְהֵיךְ אַקְטִיל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, פִּנְחָס וְסִיעָתֵיהּ קַטְלוּהוּ, דִּכְתִּיב, ׳הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם׳ (במדבר לא, ח) - וְתָנֵינָן, בְּקַרְתָּא דְּמִדְּיָן הֲוָה עָבִיד בְּחָכְמְתָא דְּחַרְשׁוֹי, דְּטָאסִין בַּאֲוִירָא הוּא ׳וּמַלְכֵּי מִדְיָן׳. וְאִלְמָלֵא צִיץ דִּקְדוּשָׁא, וּצְלוֹתָא דְּפִינְחָס, דַּאֲפִּילּוּ לְהוֹן עַל קְטִילַיָּיא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עַל חַלְלֵיהֶם׳, וּכְתִיב ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ׳ (יהושע יג, כב) בֶּחָרֶב - אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל דָּא יְדַעְנָא.
משה בכתרים עליונים ובלעם בכתרים התחתונים שבצד שמאל
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, כָּל ׳דִּבְרֵי בִלְעָם׳ הָרָשָׁע תַּקִּיפִים הֵם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה׳ (דברים לד, י) - וְאָמְרוּ, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, וּמִיהוּ? בִּלְעָם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדָּבָר, מֹשֶׁה אֵין כְּמוֹתוֹ בַּכְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים, בִּלְעָם אֵין כְּמוֹתוֹ בַּכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים. זֶה בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּצַד שְׂמֹאל. וְאִם כָּל זֶה הָיָה בְיָדוֹ וְכָל כָּךְ תַּקִּיף בְּחָכְמָה, אָדָם שֶׁיְּשַׁבַּח אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ תַּקִּיף, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳ (במדבר כג, טו) - אֶעֱקֹר אֶת כֹּה מִזֶּה, אֵיךְ יָכְלוּ לְהָרְגוֹ?
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, כָּל מִלּוֹי דְּבִלְעָם חַיָּיבָא, תַּקִּיפִין אִינּוּן, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דִּכְתִיב ׳וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה׳ (דברים לד, י) - וְאָמְרוּ, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם קָם, וּמַנוּ. בִּלְעָם, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה, מֹשֶׁה לֵית דִּכְוָותֵיהּ, בְּכִתְרִין עִלָּאִין, בִּלְעָם לֵית דִּכְוָותֵיהּ, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין. דָּא בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, וְדָא בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִי כָּל דָּא הֲוָה בִּידֵיהּ, וְכָּל כַּךְ תַּקִּיף בְּחָכְמְתָא, גְּבַר דִּיְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּחֵילָא תַּקִּיף, דִּכְתִיב ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳ - אַעְקַר לְכֹה מֵהַאי. הֵיאַךְ יָכִילוּ לְקָטְלָא לֵיהּ.
שלשה סימנים שבספר שלמה - ושבחי בלעם הכריעו לחובה
אֶלָּא בְּסֵפֶר חָכְמַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כָּךְ אָמַר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הֵם, סִימָן לַעֲבֵרָה - יֵרָקוֹן. סִימָן לִשְׁטוּת - דְּבָרִים. סִימָן שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כְּלוּם - שְׁבָחִים. וְזֶה הִכְרִיעַ לַשְּׁאָר, שׁוֹטֶה בְּכָל עֲבֵרוֹת, הַכֹּל יֵשׁ בּוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא בְּסִפְרָא דְּחָכְמְתָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא הָכִי אָמַר: תְּלַת סִימָנִין אִינּוּן, סִימַן לַעֲבֵרָה - יְרָקוֹן. סִימַן לַשְׁטוּת - מִלִּין. סִימַן דְּלָא יָדַע כְּלוּם - שַׁבּוּחֵי. וְדָא אַכְרַע לִשְׁאַר, שׁוֹטֶה בְּכָל עֲבֵירוֹת, כֹּלָּא אִית בֵּיהּ.
׳יהללך זר׳ - פתחון פה בתורה מודיע מי הוא האדם
וַהֲרֵי כָּתוּב ׳יְהַלֶּלְךְ זָר וְלֹא פִיךְ׳ (משלי כז, ב). וְאִם לֹא זָר - פִּיךְ! - לֹא כָּךְ. אֶלָּא אִם אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךְ, פְּתַח פִּיךְ לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה וּלְהוֹדִיעַ דִּבְרֵי אֱמֶת בַּתּוֹרָה, וְאָז פִּתְחוֹן פִּיךְ בַּתּוֹרָה יְשַׁבְּחוּ דְבָרֶיךְ וְיֵדְעוּ מִי אַתָּה, שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁמּוֹדִיעַ עַל הָאִישׁ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו. פִּיו מוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם מִי הוּא.
בלשון הזוהר
וְהָא כְּתִיב ׳יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ׳ (משלי כז, ב), וְאִם לָא זָר. פִיךָ. לָאו הָכִי. אֶלָּא אִי לָא הֲוִי מַאן דְּאִשְׁתְּמוֹדַע לָךְ, אַפְתַּח פּוּמָךְ לְמַלְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְאוֹדָעָא מִלֵּי קְשׁוֹט בְּאוֹרַיְיתָא, וּכְדֵין פְּתִיחוּ דְּפוּמָךְ בְּאוֹרַיְיתָא, יְשַׁבְּחוּן מִילָךְ, וְיִנְדְּעוּן מַאן אַנְּתְּ, דְּלֵית מִלָּה בְּעָלְמָא דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאַפְתַּח פּוּמֵיהּ. פּוּמֵיהּ הוֹדַע לִבְנֵי נָשָׁא מַאן הוּא.
׳שמע אמרי אל׳
שבחי בלעם שאינם אלא דרגות טומאה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.