׳שמע אמרי אל׳
שבחי בלעם שאינם אלא דרגות טומאה
בלעם משבח עצמו בדרך נסתר וגונב דעת השומעים
אוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע, תִּשְׁבָּחוֹת מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ בַּכֹּל. וְעִם כָּל זֶה גְּנֵבַת דַּעַת הָיָה גּוֹנֵב, וְהִתְעַלָּה בִדְבָרָיו. בִּדְבָרִים קְטַנִּים הָיָה עוֹשֶׂה גְדוֹלִים. מַה שֶּׁאָמַר עַל אוֹתָן מַעֲלוֹת, דִּבְרֵי טֻמְאָה הָיָה אוֹמֵר, וֶאֱמֶת אָמַר. אֲבָל אוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה אוֹמֵר וּמְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, וְהִתְעַלָּה בִדְבָרָיו. שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ, חָשַׁב שֶׁהִתְעַלָּה עַל כָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ (במדבר כד, טז) - מִי הָאִישׁ בָּעוֹלָם שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם נָבִיא נֶאֱמָן כְּמוֹתוֹ?! וֶאֱמֶת הָיָה, וְכָךְ הָיָה. ׳נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳, כָּךְ הָיָה. ׳וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳, כָּךְ הָיָה. וְאוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה אוֹמֵר עַל מַעֲלוֹת שֶׁנִּדְבַּק בָּהֶם, ׳שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳. דָּבָר שֶׁהוּא בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, שַׁבּוּחֵי מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא. וְעִם כָּל דָּא, גְּנִיבוּ דְּדַעְתָא קָא גָּנִיב, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי. בְּמִלִּין זְעִירִין, הֲוָה עָבִיד רַבְרְבִין. מַה דְּאָמַר עַל אִינּוּן דַּרְגִּין מִלִּין מְסָאֲבִין הֲוָה אָמַר, וּקְשׁוֹט אָמַר. אֲבָל הַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר וּמְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים, וְאִסְתַּלָּק בְּמִלּוֹי. דְּכָל מַאן דְּהֲוָה שָׁמַע, חָשִׁיב דְּאִסְתַּלָּק עַל כָּל נְבִיאֵי עָלְמָא, דִּכְתִיב ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ - מַאן גֶּבֶר בְּעָלְמָא, דְּהֲוָה שָׁמַע מִפּוּמֵיהּ מִלִּין אִלֵּין, דְּלָא חָשִׁיב דְּלֵית בְּעָלְמָא נְבִיאָה מְהֵימָנָא כְּגִינֵיהּ. וּקְשׁוֹט הֲוָה, וְהָכִי הֲוָה. ׳נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳, הָכִי הֲוָה. ׳וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ הָכִי הֲוָה. וְהַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר עַל דַּרְגִין דְּאִתְדְּבַק בְּהוּ, ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳. מִלָה דְּאִיהוּ בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה.
׳שמע אמרי אל׳ - אל סתם, הוא אל אחר
וְכָךָ אָמַר, שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל. לֹא כָתוּב הָאֵל, שֶׁהֲרֵי ׳הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ׳ (תהלים יח) - אֲבָל סְתָם אֵל, אֵל אַחֵר הוּא. ׳כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר׳ (שמות לד, יד) - שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל - דָּבָר קָטָן הוּא, וְדוֹמֶה לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן. שּמֵעַ אִמְרֵי אֵל - אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל׳ - אַחֵר.
בלשון הזוהר
וְהָכִי אָמַר, ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ (במדבר כד, ד). הָאֵל לָא כְּתִיב, דְּהָא ׳הָאֵל תָמִים דַּרְכּוֹ׳ (תהילים יח, לא) - אֲבָל סְתָם אֵל, אֵל אַחֵר אִיהוּ. ׳כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל׳ (שמות לד, יד) אַחֵר - ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - מִלָּה זְעֵירָא אִיהִי. וְדָמִי לְמַאן דְּלָא יָדַע, דְּאִיהוּ רַב וְעִלָּאָה. ׳שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל׳ - הַהוּא דְּאִקְרֵי אֵל אַחֵר, דִּכְתִיב ׳כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל׳ אַחֵר.
׳דעת עליון׳ - רב החובל שעל ארבעים חסר אחד
׳וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ (במדבר כד, טז) - עַל כָּל דַּרְגוֹת הַטֻּמְאָה, אוֹתָם שֶׁמְּנַהֲגִים אֳנִיַּת הַיָּם וּסְעָרָה. אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָד הֵם. וְאוֹתוֹ רַב חוֹבֵל שֶׁכֻּלָּם מֻנְהָגִים עַל יָדָיו, הוּא עֶלְיוֹן עַל כֻּלָּם. בָּזֶה הָיָה נִדְבַּק אוֹתוֹ רָשָׁע, וְאָמַר שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ ׳דַּעַת עֶלְיוֹן׳, דַּרְגָּה שֶׁהוּא עֶלְיוֹן עַל כָּל מַנְהִיגֵי הַסְּפִינָה. מִי שׁוֹמֵעַ זֶה שֶׁלֹּא יִבָּהֵל בְּדַעְתּוֹ וְיֹאמַר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם? אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר וְאָמַר דִּבְרֵי אֱמֶת, וְגָנַב דַּעַת בְּנֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן׳ (במדבר כד, טז) - עַל כָּל דַּרְגִּין דִּמְסָאֳבוּ, אִינּוּן דִּמְנַהֲגֵי אַרְבָּא דְּיַמָּא וּסְעָרָא. אַרְבְּעִין חָסֵר חַד אִינּוּן. וְהַהוּא רַב הַחוֹבֵל, דְּכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגֵי עַל יְדוֹי, אִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ. בְּדָא הֲוָה מִתְדָּבַק הַהוּא רָשָׁע, וְאָמַר דְּהֲוָה יָדַע ׳דַּעַת עֶלְיוֹן׳, דַּרְגָּא דְּאִיהוּ עֶלְיוֹן עַל כֻּלְּהוּ מְנָהֲגֵי אַרְבָּא. מַאן שָׁמַע הָכִי דְּלָא אִתְבְּהִיל בְּדַעְתֵּיהּ, וְיֵימָּא דְּלָא הֲוָה כְּגִינֵיהּ בְּעָלְמָא. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע מַשְׁבַּח גַּרְמֵיהּ בְּאֹרַח סָתִים וְאָמַר מִלֵּי קְשׁוֹט, וְגָנִיב דַּעְתָא דִּבְנֵי עָלְמָא.
׳מחזה שדי׳ - ענף מענפי שדי, ובלק שצירף חכמת עמלק
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד) - מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת זֶה חָשַׁב שֶׁהָיָה רוֹאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאָה אַחֵר בָּעוֹלָם. ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳ - זֶה עָנָף אֶחָד מֵאוֹתָם עֲנָפִים שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים מִשַּׁדַּי, וְלָמָּה? שֶׁבְּחָכְמָה זוֹ נִרְאִים שְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד ש' שֶׁל שַׁדַּי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים שֶׁבּוֹ, וּמַרְאֵה שְׁנֵי נְבִיאִים, בַּדֵּי עֲרָבוֹת, שֶׁתּוֹמְכִים בּוֹ, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עַנְפֵי עַיִן הָרָע לִסְתֹּם אוֹתָם. כְּשֶׁבָּא בָּלָק, אָמַר, אֲנִי אוּכַל לָהֶם. עֲמָלֵק בְּיַחַד עִם חָכְמָה זוֹ בָּא אֲלֵיהֶם וְיָכֹל לָהֶם.
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה׳ (במדבר כד, ד) - מַאן דְּשָׁמַע דָּא, חָשִׁיב דְּהֲוָה חָמֵי מַה דְּלָא חָמֵי אַחֲרָא בְּעָלְמָא. ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳ - דָּא עַנְפָא חֲדָא, מֵאִינּוּן עַנְפִין דַּהֲווֹ נָפְקִין מִשַּׁדַּי. וְלָמָּה. דִּבְחָכְמְתָא דָּא, אַחְזֵי תְּלַת, לָקֳבֵל ש' דְּשַׁדַּי, לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּבֵיהּ, וְאַחְזֵי תְּרֵין נְבִיאִין, בַּדֵי עֲרָבוֹת, דְּתַמְכִין בֵּיהּ. לָקֳבֵל ע' תְּרֵין עַנְפִין דְּעֵינָא בִּישָׁא, לְסַתְמָא לוֹן. כַּד אָתָא בָּלָק, אָמַר, אֲנָא אֵיכוּל לוֹן. עֲמָלֵק בַּהֲדֵי חָכְמְתָא דָּא אָתָא לְגַבַּיְיהוּ, וְיָכִיל לוֹן.
ראשית בלק ובלעם אחת - וסיומם ראשית עמלק
וְשָׁלַח לְבִלְעָם וְאָמַר לוֹ, אֲנִי יֵשׁ בִּי שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁהֵם ל"ק, שֶׁהֵם סִיּוּם עֲמָלֵ"ק. לִי יֵשׁ ל"ק, וַעֲמָלֵק ל"ק. לִי הַסִּיּוּם, וּבְךְ הָרֵאשִׁית - ב"ל. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּךְ אֱמֹר, רֵאשִׁית בָּלָק ב"ל, וְרֵאשִׁית בִּלְעָם ב"ל. רֵאשִׁית בָּלָק הָיְתָה בּוֹ בְּבִלְעָם, וְסִיּוּם עֲמָלֵק הָיָה בְּבָלָק, וְסִיּוּם בִּלְעָם הָיָה רֵאשִׁית עֲמָלֵק.
בלשון הזוהר
וְשָׁדַר לְבִלְעָם, וְאָמַר לֵיהּ, אֲנָא תְּרֵי אַתְוָון דַּעֲמָלֵק אִית בִּי, דְּאִינּוּן ל"ק, דְּאִינּוּן סִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק. אֲנָא לִי ל"ק, וַעֲמָלֵק ל"ק. לִי סִיּוּמָא, וּבָךְ שֵׁירוּתָא - ב"ל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכִי אֵימָא, שֵׁירוּתָא דְּבָלָק ב"ל, וְשִׁירוּתָא דְּבִלְעָם ב"ל. שֵׁירוּתָא דְּבָלָק הֲוָה בֵּיהּ בְּבִלְעָם, וְסִיּוּמָא דַּעֲמָלֵק, הֲוָה בֵּיהּ בְּבָלָק, וְסִיּוּמָא דְּבִלְעָם, הֲוָה שֵׁירוּתָא דַּעֲמָלֵק.
יד מול יד - ׳וקסמים בידם׳ כנגד פרישת ידי משה
וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא נוּכַל לָהֶם מִשּׁוּם שֶׁכִּשְׁפֵי מֹשֶׁה רַבָּם שֶׁהָיָה פּוֹשֵׁט יָדָיו, הֲרֵי יָד זוֹ יֵשׁ בְּאוֹתָם גְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים בִּכְשָׁפִים לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּקְסָמִים בְּיָדָם׳ (במדבר כב, ז) - בִּידֵיהֶם לֹא כָתוּב, אֶלָּא בְּיָדָם. יָד מוּל יָד. כָּךְ שָׁלַח לוֹ בָּלָק לְבִלְעָם.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא דְּלָא נֵיכוּל לְהוֹן, בְּגִין דְּחַרְשַׁיָּא דְּרַבֵּהוֹן מֹשֶׁה, דְּהֲוָה פָּשִׁיט יְדֵיהּ, הַאי יְדָא אִית בְּאִלֵּין רַבְרְבִין, דְּיַכְלֵי בְּחַרְשִׁין לְאִתְתַּקְּפָא יַתִיר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וּקְסָמִים בְּיָדָם׳ - בִּידֵיהֶם לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּיָדָם. יְדָא לָקֳבֵל יְדָא. הָכִי שָׁדַר לֵיהּ בָּלָק לְבִלְעָם.
עזא ועזאל הם המחזה - ׳נפל וגלוי עינים׳
וְלָכֵן ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְלָכֵן נֶעֶנְשׁוּ, וְנֶעֶנְשׁוּ לְמַעְלָה, וְנִקְרָאִים מַחֲזֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה׳ (מלכים א ז, ה) - עָנָף שֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם. וּמִיהוּ אוֹתוֹ מַחֲזֶה? עֲזָא וַעֲזָאֵל, שֶׁהֵם ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳, וְהוּא ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳, שֶׁהָיָה רוֹאֶה ׳נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם׳.
בלשון הזוהר
וּלְהָכִי ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳ כִּדְאַמָרָן, וּלְהָכִי אִתְעֲנָשׁוּ, וְאִתְעֲנָשׁוּ לְעֵילָּא, וְאִקְרוּן מַחֲזֵה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחזָה׳ (מלכים א ז, ה) - עַנְפָא דְּנָפַק מִתַּמָּן. וּמַאן הַהוּא מַחֲזֶה עֲזָא וְעַזָאֵל, דְּאִינּוּן ׳נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳, וְאִיהוּ ׳מַחֲזֵה שַׁדַּי׳, דְּהֲוָה חָמָא ׳נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳.
מיתת בלעם ביד פנחס וצליה
ונחשי עצמותיו שבסלע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.